הבית הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הבית הלבן
WhiteHouseSouthFacade.JPG
מבט על המרפסת הדרומית של הבית הלבן.
מידע על המבנה
כתובת שדרות פנסילבניה 1600וושינגטון די. סי.
מדינה ארצות הברית
תאריך התחלה 13 באוקטובר 1792
נחנך 1 בנובמבר 1800
ארכיטקט ג'יימס הובאן
שימוש משכנו של נשיא ארצות הברית
קואורדינטות 38°53′52″N 77°02′12″W / 38.89767°N 77.03655°W / 38.89767; -77.03655קואורדינטות: 38°53′52″N 77°02′12″W / 38.89767°N 77.03655°W / 38.89767; -77.03655
האתר הרשמי של הבית הלבן
(למפת מחוז קולומביה רגילה)
מיקום הבית הלבן במפת מחוז קולומביה
 
הבית הלבן
הבית הלבן

הבית הלבן הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרת פנסילבניה מס' 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792 - 1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.

כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו בכלליות. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007, הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעתו של הובאן, הזוכה בתחרות, משנת 1793

תחרות ארכיטקטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של הנשיא היה סממן בולט בתוכניתו של פייר צ'ארלס לאנפנט של העיר הפדרלית החדשה. אדריכל הבית הלבן נבחר במסגרת תחרות; הוצעו תשע הצעות, אחת מהן הוגשה באנונימיות על ידי תומאס ג'פרסון (לימים, נשיא ארצות הברית). הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, בחר במהירות את הצעתו של ג'יימס הובאן, אדריכל ממוצא אירי מצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה. וושינגטון לא היה מרוצה לחלוטין מהצעתו המקורית של הובאן: הוא טען שהבית בהצעה קטן מדי, חסר קישוטים, ולא מתאים לנשיא האומה. לפי המלצתו של וושינגטון, הבית הוגדל בשלושים אחוזים, והוסף אולם קבלה גדול (כיום "החדר המזרחי"). ההשראה לתוספת זו הייתה כנראה מאולם הקבלה הגדול במאונט ורנון, אחוזתו הפרטית של וושינגטון.

המרפסת הצפונית של הבית הלבן בהשוואה לבית לנסטר באירלנד, מקור השראתו של האדריכל הובאן

השפעות על העיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה שעיצב הובאן הושפע מהקומה הראשונה והשנייה של בית לנסטר, בית הפרלמנט האירי בדבלין, אירלנד. ייתכן כי מספר מבנים איריים כפריים מהתקופה הג'ורג'יאנית היו מקור השראתו לתוכנית הקומות המקיפה, לפרטים כמו החזית הדרומית הקשתית, ולפרטים פנימיים כמו הגומחות המעוצבות באזור שנקרא היום "החדר הכחול". השפעות אלו, אף על פי שאינן מתועדות, מצוטטות במדריך הרשמי לבית הלבן, ובהוצאות האגודה ההיסטורית של הבית הלבן. במדריך הרשמי הראשון לבית הלבן, שהתפרסם בשנת 1962, נטען כי קיים קשר בין עיצובו של הובאן למרפסת הדרומית לשאטו דה ראסטיגנאק, בית כפרי נאו-קלאסי בצרפת, שעוצב על ידי מאת'ורין סאלאט, ונבנה בין השנים 1812-1817. עם זאת, הועלתה ביקורת כנגד טענה זו, משום שהובאן מעולם לא ביקר בצרפת. המצדדים בטענת ההשפעה הצרפתית סבורים כי תומאס ג'פרסון, בזמן שהותו בצרפת כשגריר ארצות הברית בשנת 1789, צפה ברישומיו של סאלאט, ועם חזרתו לארצות הברית שיתף בהתרשמויותיו את וושינגטון, הובאן, מונרו ובנג'מין הנרי לאטרוב.

תהליך הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הפינה לבניין הונחה ב-13 באוקטובר 1792, ללא טקס רשמי, והבנייה החלה. המעונות הראשיים, וכמו כן יסודות הבית, נבנו בעיקר על ידי פועלים שחורים משועבדים וחופשיים, ובנוסף על ידי אירופאים מועסקים. רוב העבודה האחרת בוצעה על ידי מהגרים, שלרובם לא הייתה עדיין אזרחות. קירות אבן-החול הוקמו על ידי מהגרים סקוטיים, שהועסקו על ידי הובאן. עוד בנו המהגרים הסקוטים את התבליט הנישא בדמות ורד, את עיטורי הזרים מעל לכניסה הצפונית, ואת תבנית "אבן הדג" מתחת לגמלונים שנבנו לכיסוי החלונות. רוב עבודות הלבנים והטיח בוצעו על ידי מהגרים אירים ואיטלקיים. הבנייה הראשונית נמשכה יותר משמונה שנים, ועלותה המדווחת הייתה 232,371.83 דולר אמריקאי דאז (אם המבנה היה מוקם בשנת 2005, עלותו הייתה נאמדת ב-2.4 מיליון דולר). למרות שבנייתו לא הושלמה, הבית הלבן היה מוכן למגורים בערך ב-1 בנובמבר 1800.

בשל המחסור בכוח-עבודה ובחומרים, נאלצו מבצעי הפרויקט למצוא תחליפים לתוכנית הראשונית של מתכנן העיר הפדרלית, לאנפאנט. תוכניתו של לאפאנט עבור הבית הלבן הייתה בניית "ארמון" שהיה אמור להיות גדול פי חמישה מהבית שנבנה בסופו של דבר. בסיום הבנייה כלל הבית רק שתי קומות ראשיות במקום שלוש שתוכננו, ופחות לבנים יקרות לכיסוי חזית האבן של הבניין. כשהבנייה הסתיימה, אבן החול בעלת הנקבוביות כוסתה בתערובת של סיד, דבק אורז, קזאין ועופרת. התערובת הקנתה לבית את צבעו ושמו המוכרים, "הבית הלבן".

כשעבר תומאס ג'פרסון לגור בבית הלבן כנשיא בשנת 1801, הוא הורה לאדריכל בנג'מין הנרי לאטרוב להרחיב את המבנה כלפי חוץ, וליצור שתי אכסדרות שיועדו להסתרת אורוות ומחסנים.‏[1]

בהיותו מבנה מפורסם בארצות הברית, מספר חיקויים נבנו לפי דמותו של הבית הלבן לאורך השנים.

שם המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקרא המבנה בשמות "ארמון הנשיא", "אחוזת הנשיא", או "בית הנשיא". העדות הראשונה לשימוש ציבורי בשם "הבית הלבן" היא משנת 1811. יש הטוענים כי בזמן הבנייה מחדש של המבנה לאחר השריפה ב-1814, השתמשו בצבע לבן כדי לכסות את נזקי השריפה, וכך קיבל המבנה את שמו; לטענה זו אין יסוד מכיוון שהבית נצבע לבן עוד מבנייתו הראשונית בשנת 1798. בהקשרים רשמיים המבנה נקרא בשם "האחוזה הביצועית" (Executive Mansion), עד שהנשיא תיאודור רוזוולט ביסס את שמו הרשמי כאשר חרט את השם "הבית הלבן-וושינגטון" על נייר המכתבים הרשמי של הבית בשנת 1901. הניסוח העכשווי של כותרת נייר המכתבים, המילים "הבית הלבן" והמילה "וושינגטון" ממורכזת בשורה מתחתן, נקבע כבר מימי ממשלו של פרנקלין דלאנו רוזוולט.

השערה נוספת למקור שמו של הבית, היא מתקופתו של ג'ורג' וושינגטון, וזאת למרות שהבית לא נבנה עד מספר שנים לאחר נשיאותו; נטען כי שם הבית הגיע משם אחוזתה של רעייתו, מרתה וושינגטון, "הבית הלבן" במחוז ניו קנט שבווירג'יניה, בה התגוררה עם בעלה הראשון דניאל קרטיס בטרם מותו.

התפתחות הבית הלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש מוקדם, שריפת 1814 והבנייה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחריט המתאר את הבית הלבן נשרף על ידי חיילים בריטיים.
הבית הלבן ב-1846.

ג'ון אדמס היה הנשיא הראשון שגר במבנה, החל מ-1 בנובמבר 1800. במהלך יומו השני של אדמס בבית, הוא כתב פתק לאשתו אביגייל, ובו תפילה לשלום הבית. אדמס כתב:

Cquote2.svg

"אני מתפלל לשמיים, שיעניקו את מיטב הברכות לבית זה, ולכל אלה שיגורו בו בעתיד. הלוואי ורק גברים הגונים וחכמים ישלטו תחת גגו."

Cquote3.svg

בהמשך, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט חרט את ברכתו של אדמס על אדן האח בחדר האוכל הממלכתי.

אדמס גר בבית תקופה קצרה, ואחריו גר בו תומאס ג'פרסון. למרות טענותיו על כך שהבית גדול מדי, הוא תכנן התרחבויות עתידיות של הבית. לצד האדריכל בנג'מין הנרי לאטרוב, הוא סייע להכנת תוכניות לאכסדרה המערבית והמזרחית, אגפים קטנים שיוכלו להסתיר את הפעולות הפנימיות והשגרתיות בבית, כגון כביסה, מקום האורווה והמחסנים. כיום אכסדרות ג'פרסון מחברות בין המגורים לבין האגף המערבי והמזרחי.

בשנת 1814, במהלך מלחמת 1812, הבית הלבן הועלה באש על ידי כוחות בריטיים, בתגובה לשריפת בניין הפרלמנט של מחוז קנדה העליונה בקרב יורק; מרבית שטחה של וושינגטון נפגע באותה שריפה. רוב הקירות החיצוניים שנותרו על תילם בבית הלבן ניזוקו ונחלשו כתוצאה מהשריפה, ולמעט חלקים מהקיר הדרומי, נאלצו המתכננים להרוס את מרבית הקירות ולבנות אותם מחדש. הכוחות הבריטיים בזזו שלל רב מהבית הלבן, ורובו אבד כאשר שיירה של ספינות בריטיות טבעה בליל סערה ב-24 בנובמבר 1814. רק שני חפצים נותרו: ציור של ג'ורג' וושינגטון, שהוברח על ידי הגברת הראשונה דאז דולי מדיסון; וקופסת תכשיטים, שהוחזרה לנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנת 1939 על ידי גבר קנדי שטען כי סבו לקח את הקופסה מוושינגטון.

לאחר השריפה, שני האדריכלים, לאטרוב והובאן, עיצבו את הבית והשגיחו על הבנייה מחדש. המרפסת הדרומית נבנתה בשנת 1824 בתקופת כהונתו של ג'יימס מונרו; המרפסת הצפונית נבנתה שש שנים לאחר מכן. אמנם לאטרוב הציע מרפסות דומות לפני השריפה של 1814, אך לבסוף שתי המרפסות נבנו לפי עיצובו של הובאן. יש הטוענים כי מקור ההשראה שלו היה צרפתי, בשל הדמיון בין המרפסת הדרומית למרפסת האליפטית שבארמון הצרפתי שאטו דה ראסטיגנאק, והמדרגות הנוטות הזהות בשתיהן. עבודת האבן המקושטת בשתי המרפסות בוצעה על ידי אמן איטלקי שהובא לוושינגטון כדי לסייע בבניית בניין הקפיטול.

צפיפות יתר ובניית האגף המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית בשנת 1861, הלך ונעשה הבית הלבן צפוף למדי. גם מיקומו היה בעייתי - מצפון לתעלה ולאדמות בוצתיות, שהיוו תנאים נאותים להתפתחות מחלות כגון מלריה. על הבריגדיר ג'נרל נת'ניאל מיצ'לר הוטלה המשימה למצוא פתרונות לבעיות אלו; הוא הציע לנטוש את הבית הלבן כמקום מגורים, ולהשתמש בו רק לעבודה, ובמקומו הציע לבנות אחוזה חדשה למשפחת הנשיא, בגבעת מרידיאן שבתחום העיר וושינגטון די. סי.. התוכנית נדחתה על ידי הקונגרס.

ב-1881 נכנס לתפקידו הנשיא צ'סטר ארתור, שהורה על שיפוץ וקישוט החלל הפנימי בבית הלבן; השיפוץ הושלם ב-1882. בשנת 1891, הגברת הראשונה קרוליין הריסון הציעה לבנות הרחבות לבית הלבן, שכללו אגף לאומי במזרח לגלריית אמנות היסטורית, ואגף במערב לשימושים רשמיים. הקולונל תיאודור א. בינגהם הכין תוכנית בנייה לפי הצעותיה של הריסון. בשנת 1901, הנשיא תיאודור רוזוולט נכנס לתפקידו ושכר את חברת מ'קים, מיד וויט כדי להוציא לפועל את השיפוצים וההרחבות, שכללו את הוספת האגף המערבי. אחריו, הנשיא ויליאם האוורד טאפט גייס את עזרתו של האדריכל נייתן ס. וויט', כדי להוסיף שטח נוסף לאגף המערבי, שכלל את החדר הסגלגל.

האגף המערבי נפגע בשריפה בשנת 1929, ונבנה מחדש בשלהי כהונתו של הנשיא הרברט הובר. בשנות השלושים של המאה העשרים, נבנתה קומה שנייה לאגף, וכן מרתף גדול יותר לצוות הבית הלבן; בתקופה זו העביר הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט את המשרד הסגלגל למקומו הנוכחי, צמוד לגן הוורדים.

השיפוץ של טרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים הבית הלבן במהלך השיפוץ שנעשה בתקופת הארי טרומן.

לאורך שנות השלושים והארבעים נבנו עליית הגג בקומה הרביעית (במהלך כהונתו של הנשיא קלווין קולידג'), והמרפסת בקומה השנייה מעל למרפסת הדרומית (במהלך כהונתו של הארי טרומן). עם זאת, במהלך עשורים אלו ניכרה תחזוקה גרועה של המבנה, שהביאה לפגיעה בלבנים, באבן החול ובשלד העץ עליו נבנה הבית. בשנת 1948 עמד המבנה בסכנה חמורה של התמוטטות, והנשיא טרומן הורה על שיקום הבית, ובינתיים עבר לבית ההארחה הרשמי שמעבר לרחוב, הבלייר האוס, שם התגורר בשנים 1949 עד 1951 (בחלק מהזמן התגורר ב"בית הלבן" בעיר קי וסט שבמדינת פלורידה). אגפו המזרחי ואגפו המערבי של הבית הלבן המשיכו לפעול במהלך השיפוץ והנשיא טרומן נע מדי יום בינם לבין הבלייר האוס.

עבודת השיפוץ בוצעה על ידי חברה שבראשה עמד הקבלן ג'ון מקשיין מפילדלפיה. במהלך השיפוץ הוצא הריהוט, פורקו כל הקירות הפנימיים, נבנה שלד פנימי חזק מפלדה, ולבסוף נבנו מחדש כל החדרים המקוריים. בוצעו מספר שינויים בתוכנית הקומות, החשוב שבהם היה הסבת גרם המדרגות המרכזי לאולם הכניסה, ולא לאולם בצורת צלב. הותקן מיזוג אוויר מרכזי, ונבנו שני מרתפים תת-קרקעיים נוספים, שיצרו מקום נוסף לחדרי עבודה ומחסנים, וכן היוו מקלט מפני הפצצה של הבית הלבן. משפחת טרומן שבה אל הבית הלבן ב-27 במרץ 1952.

האגף המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האגף המערבי של הבית הלבן

האגף המערבי (ה-West Wing) כולל את משרדו של הנשיא ואת משרדי צוותו הפוליטי.

האגף המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האגף המזרחי של הבית הלבן

האגף המזרחי, שמכיל משרדים נוספים, הוסף לבית הלבן בשנת 1942.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבית הלבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]