אהמט הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אהמט הראשון (טורקית I. Ahmet, ‏ 18 באפריל 1590 - 22 בנובמבר 1617) היה הסולטן הארבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה לאחר אביו מהמט השלישי, מ-1603 ועד יום מותו.

אהמט הראשון עלה לשלטון בהיותו בן 13 בלבד ובניגוד לקודמיו חס על חיי אחיו. שנות שלטונו הראשונות התאפיינו בתבוסה בקרבות בהונגריה, דבר שהביא לביטול תשלומי המס האוסטרים שנהגו מאז 1568, ומול הפרסים, להם איבד את השליטה בגאורגיה ואזרבייג'ן.

אהמט הראשון נודע בכישוריו בסייף וברכיבה, בכתיבת שירה ובהיותו דובר מספר שפות. הוא היה מוסלמי הדוק והוציא חלק ניכר מעושרו למטרות דתיות. בין היתר השיב את האיסור על צריכת אלכוהול וניסה לכפות השתתפות בתפילות יום שישי ומתן צדקה לעניים.

הוא מת מטיפוס הבהרות בשנת 1617, ונקבר במאוזוליאום סמוך למסגד הכחול באיסטנבול, אשר נבנה בהוראתו ונקרא על שמו - "סולטנאהמט" (Sultanahmet Camii).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהמט הראשון

הקודם: מהמט השלישי

שליטי האימפריה העות'מאנית 1603 - 1617

הבא: מוסטפה הראשון