מהמט החמישי
ערך זה עוסק בסולטאן האימפריה העות'מאנית. אם התכוונתם לסולטאן מרוקו, ראו מוחמד החמישי.
מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בערבית: מֻחַמַד החמישי; 2 בנובמבר 1844 - 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית. הוא היה אחיו של הסולטאן עבדול חמיד השני, שמלך לפניו. בדומה ליורשי עצר מיועדים אחרים, הוא חי את שלושים שנותיו הראשונות מסוגר בהרמוני אביו. בתשע משנים אלו הוא חי בבדידות מוחלטת, במהלכה למד שירה פרסית ופיתח את יכולות הפיוט שלו, שזכו מאוחר יותר לשבחים.
תקופת שלטונו החלה ב-27 באפריל 1909 באופן רשמי, אולם הוא לא נהנה מכל כוח משמעותי. מקבלי ההחלטות האמיתיים היו גורמים שונים במשטר העות'מאני, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה היו אלה שר הפנים מוחמד טלאט פאשה, שר המלחמה אסמאעיל אנוור פאשה ושר הצי אחמד ג'מאל פאשה, שנודעו כטריאומווירט.
מהלכו הפוליטי היחיד בעל המשמעות היה הכרזת הג'יהאד נגד מדינות ההסכמה ב-11 בנובמבר 1914. הייתה זו הכרזת הג'יהאד המחייבת האחרונה, לאור התפרקות הח'ליפות ב-1924. להכרזה לא הייתה השפעה משמעותית על מהלך המלחמה, למרות שמוסלמים רבים חיו בשטחי האימפריה העות'מאנית. הערבים הצטרפן בסופו של דבר לכוחות הבריטים נגד העות'מאנים במרד הערבי של 1916.
מהמט החמישי נפטר כשהיה בן 73, ב-3 ביולי 1918, ארבעה חודשים בלבד לפני כניעת מעצמות המרכז, ולפיכך הוא לא זכה לצפות בהתפרקות האימפריה העות'מאנית. הוא בילה את מרבית חייו בארמונות דולמאבהצ'ה (Dolmabahçe) וילדז (Yıldız) באיסטנבול ונקבר בעיר זו.
| הקודם: עבדול חמיד השני |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1909 - 1918 |
הבא: מהמט השישי |
| הסולטאנים העות'מאנים (1922-1227) | |||
|---|---|---|---|
|