אולריך פון הוטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולריך פון הוטן

אולריך פון הוטן (21 באפריל 1488 - 29 באוגוסט 1523) היה אביר, משורר והומניסט גרמני.

אולריך נולד למשפחת האצילים פון הוטן, שהתגוררה בטירת שטקלנברג שבמדינת אסן, ואביו ייעד אותו לכמורה, ולשם כך שלח אותו למנזר בפולדה, אך אב המנזר שם לב לנטיית נפשו הלירית, והצליח להוציא אותו משם. לאחר מכן הסתכסך עם אביו, שדרש ממנו ללמוד משפטים, ואילו הוא נמשך לשירה, לפילוסופיה ולתאולוגיה. בשל כך הגיע כמעט לפת לחם, עד שמזכיר החצר של מיינץ, אייטלוולף פון שטיין, לקח אותו תחת חסותו. מאז למד אולריך באוניברסיטאות שונות בגרמניה, ובין השאר למד אצל יוהנס רויכלין, והפך בהשפעתו להומניסט. לאחר מכן התידד עם מרטין לותר. הוא היה אף מכותבי "מכתבי אנשי החשך" שהוציאו מתנגדי הדומיניקנים אחרי 1510, בעקבות מאבקם של הדומיניקנים נגד רויכלין.

לאחר שהתחילו לנוע גלגלי תנועת הרפורמציה (1517), הצטרף אולריך במלוא המרץ וההתלהבות לתנועה הפרוטסטנטית וניסה לשכנע את הקיסר החדש, קרל החמישי, שהיה ידידו, וכן את הנסיך הבוחר אלברט ממיינץ, אך ללא הצלחה.

ב-1522 הקים ביחד עם ידידו, איש הצבא פרנץ פון סיקינגן ברית אבירים למען הרפורמציה "אבירי המהפכה", וניסו לתקוף את ארצו של הנסיך הבוחר מטריר, אך הובסו.

בסוף ימיו ניסה להשפיע על מלומדים שונים, שהנודע שבהם היה ארסמוס מרוטרדם, אך הלה סירב להפגש עמו, למרות שאולריך הגיע, כמעט גוסס, עד בזל במיוחד בשביל להפגש עמו.

אולריך מת ב-1523 בציריך ממחלת העגבת[1] והוא אחד המקרים הראשונים המתועדים של מתים ממחלה זו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ellis Dye. (2004). Love and Death in Goethe: One and Double. Camden House Inc. p.70. ISBN 978-1571133007