עגבת

עגבת
חיידקים גורמי עגבת
שם בלועזית	Syphilis
ICD-10 (אנגלית)	A50.-A53.
ICD-9 (אנגלית)	090-097
DiseasesDB (אנגלית)	29054
MedlinePlus (אנגלית)	001327
eMedicine (אנגלית)	med/2224  emerg/563  derm/413
MeSH (אנגלית)	D013587

עגבת, או בשמה הלועזי סיפיליס (Syphilis), היא מחלת מין הנגרמת על ידי החיידק Treponema pallidum מחטיבת הסלילוניים (Spirochetae). המחלה מועברת בראש ובראשונה על ידי יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. דרכים פחות נפוצות להידבקות הן על ידי מגע עם פצע מזוהם (רק כאשר מדובר במגע עם חולה שנמצא בשלב הראשון של המחלה ויש לו כיבי עגבת פתוחים), וכן מעבר מהאם לעובר ברחם (עגבת מולדת).

אחד הכינויים לעגבת הוא "החקיין הגדול", וזאת עקב הקושי שבזיהוי המחלה בשלביה המוקדמים והידמותה למחלות אחרות.

שם המחלה

את השם סיפיליס טבע ג'ירולמו פרקסטורו בסיפור "Syphilis sive Morbus Gallicus" שפרסם ב-1530, שעלילתו מתארת את הרועה סיפילוס מהאי היספניולה שהעליב את האלים ולכן לקה בעגבת.

אפידימיולוגיה

בין השנים 2003-2004 דווחו בארה"ב 0.8 מקרים חדשים ל-100,000 אנשים. בעשור שבין 1990-2000 היתה ירידה של 90% במקרי העגבת, אולם בין השנים 2000-2004 נרשמה עליה בשכיחות המחלה בקרב גברים.

המחלה

השלב הראשון

כיב על אצבע של חולה עגבת

עגבת באיברי מין חיצוניים של אישה

אישה נגועה בעגבת באיברי המין

 

השלב הראשון של המחלה מתחיל לאחר שהטריפונמה חודרת ואז מתחילה תקופת דגירה של כשלושה שבועות (10-90 ימים) בממוצע. בשלב הראשון ביטויה היחיד של המחלה הוא כיב (Chancre) דמוי מכתש שאינו כואב באזור הנגוע ובסמוך לו נפיחות קלה של בלוטות לימפה. הכיב נשאר בין שבוע ל-5 שבועות ואז לרוב מחלים ספונטנית. עם זאת לעתים הוא עשוי להשאר גם בשלב השני של המחלה. השלב הראשון קשה לזיהוי, כיוון שהכיב הטיפוסי עשוי להופיע במקום קשה לאיתור ויכולים להיות בו מיקרואורגניזמים אחרים מלבד הטרפונמה. הנוזל שבכיב מכיל את מחולל המחלה, ולפיכך כל מגע עם הנוזל עלול להדביק בעגבת.

הכיב עצמו נעלם תוך מספר שבועות.

השלב השני

השלב הטיפוסי של העגבת הוא השלב הבקטריאמי ובו כמעט תמיד בבדיקות נוגדנים תהיה חיובית. בשלב זה באזור הנגוע העור והריריות מתחילים להיפגע, ומופיעים בהם תפרחת חיוורת או לחלופין שטפי דם קטנים. בנוסף לכך ישנה נפיחות בתאי לימפה, וכן יכולים להופיע אצל החולה חום, כאב ראש ותסמינים של הצטננות. במקרים יותר נדירים מופיעים אצל החולה דלקת קרום המוח, דלקת כבד או דלקת מפרקים.

השלב השני מופיע תוך שבועיים עד 6 חודשים (בממוצע 6 שבועות), לאחר שהנגע הראשוני נעלם. שלב זה נמשך לרוב מספר ימים (2-6 שבועות), ולאחריו המחלה נכנסת לשלב הלטנטי (החבוי) שלה, שבו היא יכולה לשהות שנים על גבי שנים, עד אשר היא עוברת לשלב השלישי.

השלב השלישי

השלב השלישי של המחלה מופיע אצל כ-30% לערך מהחולים אשר אינם מטופלים. לשלב זה המחלה יכולה להיכנס אחרי שנה, עשר או אף חמישים שנה לאחר ההידבקות. שלב זה של המחלה מאופיין בפגיעה חמורה באיברי גוף רבים: באבי העורקים (אאורטיטיס סיפיליטי), במוח (אנצפליטיס סיפיליטי), בחוט השדרה, בעצמות, בעור, בריריות וכדומה. בשלב זה, בניגוד לשני השלבים הראשונים, החולה אינו מדבק.

כמו כן, סיבוך אפשרי של המחלה הוא עגבת עצבית (Neurosyphilis), שתסמיניה כוללים עיוורון, שיטיון, תגובות היפראקטיביות ועוד.

מקור המחלה

יש שלוש תאוריות שונות לגבי מקור המחלה.

• התאוריה הפרה-קולומביאנית טוענת שהמחלה הייתה ידועה מזמנים קדומים, כבר היפוקרטס תיאר סימפטומים שלה ונתגלו עצמות אדם באירופה המתוארכים לתקופה שלפני מסעותיו של קולומבוס, של בני אדם שסבלו מסיפיליס. הן במנזר האוגוסטיני שבעיר האל באנגליה והן שלדים בפומפיי החשודים כי בעליהם סבלו מסיפיליס.
• תאוריית החילוף הקולומביאני (מהמילה קולומבוס) מסתמכת על כך שהעגבת הופיעה לראשונה באירופה בסוף המאה ה-15, זמן לא רב לאחר שקולומבוס שב מאמריקה, לכן סוברים כי מלחיו נדבקו במחלה אחרי שקיימו יחסי מין עם ילידות.
• התאוריה המשולבת, טוענת כי שתי הגרסאות נכונות. לפי תאוריה זו חיידקי הטרפונמה קרובים מבחינה גנטית לחיידקים הגורמים למחלה המדבקת Yaws, המועברת בהדבקה לא מינית. אלפרד קרוסבי, אבי התאוריה טוען כי המפגש האנושי בין ילידי דרום אמריקה לבין האירופאים הביא גם למיזוג בין החיידקים ויצר זן חדש ותוקפני יותר של חיידק הטרפונמה.

טיפול

אף שהמחלה ידועה מאז 1495, עד למאה ה-20 לא נמצא לה טיפול, מלבד שימוש בכספית, שאמנם היה אפקטיבי נגד החיידק, אולם היה בעל חסרון גדול: הכספית גם הייתה רעילה עבור החולה עצמו.

בראשית המאה ה-20 ניסו להשתמש כנגד העגבת בחומר הכימי המבוסס על ארסן - "סלווארסן", וכן הדבקת החולה במלריה, על-מנת שחום גופו הגבוה יהרוג את חיידקי הטרפונמה.

כיום, התרופה העיקרית נגד עגבת היא הפניצילין, שחיידקי הטרפונמה מאוד רגישים אליו ולא פיתחו נגדו עמידות במרוצת השנים. כאשר החולה רגיש לפניצילין משתמשים בתרופות אנטיביוטיות אחרות, בהן אריתרומיצין או בנגזרות של טטרציקלין.

ראו גם

• ניסוי העגבת בטסקיגי

מקורות

1. CURRENT Diagnosis & Treatment Obstetrics & Gynecology, 10e

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עגבת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.