אסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסן
Essen
DEU Essen COA.svg
סמל העיר
Stadtbibliothek Essen.jpg
הספרייה העירונית של אסן
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of North Rhine-Westphalia (state).svg  נורדריין-וסטפאליה
שטח 210.32 קמ"ר
גובה 116 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

578,990‏  (נכון ל-2007)
5,302,179‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 51°27′03″N 7°00′47″E
http://www.essen.de
אחוזת היגל (Villa Hügel) באסן
בית הכנסת הישן

אֶסֶן (Essen) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה. באסן, השוכנת במרכזו של חבל הרוהר, התגוררו בתחילת שנת 2006 כ-585,000 תושבים. זוהי העיר השמינית בגודלה בגרמניה, השנייה בגודלה בנורדריין-וסטפאליה (אחרי קלן) והגדולה ביותר בחבל הרוהר. מספר תושביה כמעט זהה לזה של שטוטגרט ודורטמונד, ושלוש הערים מתחלפות לעתים תכופות ברשימת הערים הגדולות של גרמניה. בשנת 1896 עברה אסן את קו 100,000 התושבים והפכה ל"עיר גדולה" (Großstadt) רשמית בגרמניה. לשיאה הגיעה העיר ב-1965 עם 727,000 תושבים. מאז נמצא מספר התושבים בירידה כמעט רצופה; מאז 1990 לא חלה עלייה במספר תושבי העיר. אסן סובלת יותר מערים גדולות אחרות בגרמניה מהגירה שלילית ומהזדקנות של האוכלוסייה.

אסן נוסדה בשנת 850 וקיבלה זכויות עיר בשנת 1244. שם העיר הוא שיבוש של "מזרח" (Öst בגרמנית, East באנגלית), שכן היא שוכנת מזרחית ליישובים קדומים יותר בחבל הרוהר. השם הלטיני הקדום של העיר הוא אסינדיה (Assindia). החל מסוף המאה ה-16 הפכה אסן למרכז תעשייתי חשוב, במיוחד בתחום המתכת וייצור כלי הנשק. ב-1892 הוקם בעיר אחד מבתי התיאטרון הראשונים בחבל הרוהר, תיאטרון גרילו, הקרוי על שמו של התעשיין פרידריך גרילו (Friedrich Grillo), אשר מימן את הקמתו.

באסן התפתחה במאה ה-20 תעשיית פחם ענפה. המכרה הראשי של העיר היה למשך זמן מה מכרה הפחם הגדול בעולם. המכרה נסגר ב-1986 ומפעל עיבוד הפחם הצמוד לו נסגר ב-1993. כיום פתוחים שני האתרים לציבור והם משמשים עדות חיה ונדירה לתעשיית הפחם שירדה מגדולתה. המתחם הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ראש עיריית אסן בין השנים 1946 ו-1949 היה ד"ר גוסטב היינמן, אשר כיהן כנשיא גרמניה בין 1969 ו-1974.

אסן שוכנת בגובה ממוצע של 116 מטרים מעל לפני הים. הנקודה הגבוהה בה היא 202 מטרים והנמוכה - 26 מטרים. אורכה המרבי של העיר מצפון לדרום הוא 21 ק"מ ומזרח למערב - 17 ק"מ. שטחה של העיר 210 קמ"ר (מקום 18 בגרמניה, דבר שפירושו צפיפות תושבים גבוהה יחסית) והעיר מחולקת ל-9 רבעים. בדרום העיר זורם נהר הרוהר, שעל שמו קרוי חבל הרוהר; הנהר נשפך אל הריין כמה קילומטרים ממערב לעיר, בשטחה של דואיסבורג.

באסן חיו יהודים מזה מאות שנים. בית הכנסת הישן של אסן הוקם ב-1913 (אז נקרא "בית הכנסת החדש") ונחרב בליל הבדולח ב-1938. לאחר מלחמת העולם השנייה בנתה הקהילה היהודית בית כנסת קטן לשימושה; בית הכנסת הישן שוקם וכיום הוא מהווה מרכז תרבותי ואינו משמש לתפילה. ארכיון העיר אסן שוכן בצמוד לבית הכנסת. בית הכנסת הישן הוא הגדול שבבתי הכנסת בגרמניה; סגנונו הארכיטקטוני ייחודי ומרשים. הקהילה היהודית של אסן מונה כיום באופן רשמי 800 חברים.

כ-11.5% מתושבי העיר אינם בעלי אזרחות גרמנית; זהו משיעורי הזרים הנמוכים ביותר בחבל הרוהר. כשליש מהזרים טורקים. למרות שיעור הזרים הנמוך קיימות באסן שכונות שלמות בהן טורקית היא השפה השלטת ברחוב.

בעיר אסן שוכנות כמה מהחברות הגדולות בגרמניה בהן חברת אלדי רשת שיווק מהגדולות בעולם, וחברת 'טיסנקרופ' יצרנית פלדה מהגדולות בעולם.

אסן היא עיר תאומה של תל אביב מאז שנת 1991. באסן ארבעה מוזיאונים. בית העירייה של אסן הוא הגבוה בגרמניה - 120 מטרים. אוניברסיטת אסן נוסדה ב-1972 כצעד לחיזוק כלכלת האזור לאחר דעיכת תעשיית הפחם. האוניברסיטה אוחדה עם אוניברסיטת דואיסבורג ב-2003. אוניברסיטת דואיסבורג-אסן היא התשיעית בגודלה בגרמניה ובשנת 2005 למדו בה כ-33,000 סטודנטים.

ב-2010 כיהנה אסן כבירת התרבות האירופית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]