איגור רוטשטיין
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1971 טומסק, ברה"מ  |
|---|---|
| נהרג |
4 באוגוסט 2006 (בגיל 34) כפר מרכבה, לבנון |
| תאריך עלייה | 1997 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סרן |
| תפקידים בשירות | |
| רופא גדודי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת לבנון השנייה | |
| עיטורים | |
|
עיטור המופת | |
  | |
איגור רוטשטיין (10 בספטמבר 1971 - 4 באוגוסט 2006) היה רופא וקצין רפואה במילואים בצה"ל. בקרב עם לוחמי חזבאללה בכפר מרכבה בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה, טיפל בפצועים תחת אש, ונהרג ממטען צד. על אומץ ליבו בקרב הוענק לו לאחר מותו עיטור המופת.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר טומסק בסיביר שבברית המועצות במשפחה יהודית. אביו, מרצה לפיזיקה ואימו רופאה. בשנת 1987, לאחר סיום בית הספר התיכון התקבל ללימודים במכון מחקר ממלכתי לרפואה בטומסק. בשנת 1994 סיים את לימודיו ובשנת 1995 סיים את התמחותו בכירורגיה. הוא עבד במחלקת הטראומה בבית החולים לטיפול נמרץ. בשנת 1997 עלה לארץ יחד עם אשתו אלונה ובנו לב בן ה-10 חודשים[1][2]
איגור ומשפחתו התגוררו תחילה בקיבוץ גשר ואחר כך עברו למרכז הקליטה בקריית ים. בארץ התכונן ולמד לבחינה לרישיון רפואה ישראלי, שאותה עבר בהצלחה. לאחר קבלת הרישיון לעסוק ברפואה בארץ הוא עבד בבתי חולים שונים בארץ, אך התקשה למצוא משרה קבועה. בשנת 2000 התגייס לשירות סדיר בצה"ל, סיים קורס קציני רפואה וביקש לשרת ביחידה קרבית. בקשתו נענתה והוא שובץ בתפקיד רופא גדודי בגדוד 603 של הנדסה קרבית. לאחר סיום השירות הסדיר המשיך לעוד 3 שנים בשירות קבע. בתקופה האחרונה של שירותו שירת בפיקוד הדרום, השתתף במשימות קרביות והציל חיילים פצועים. בשנת 2004 השתחרר מהשירות בדרגת סרן. בשנת 2005 התקבל להתמחות בתחום האורתופדיה בבית חולים "קפלן". בסוף שנת 2005 עבר לעבוד במחלקה אורתופדית של בית החולים פוריה, שם עבד בתור רופא תורן חוץ ובמקביל התנדב במחלקה. במרץ 2006 החל התמחות בתקן מלא[2][1].
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה ביקש איגור רוטשטיין להתנדב לשירות המילואים ודרש שיגייסו אותו בצו 8. ב-24 ביולי הוא גויס למילואים. הוא צורף לגדוד 13 של חטיבת גולני. בלילה שבין 3 ל-4 באוגוסט הצטרף איגור אל הפלוגה המסייעת של גדוד 13 בפעילותה באזור כפר מרכבה בדרום לבנון. במהלך הקרב נפגעו כמה חיילים מכוח החוד של הפלוגה. ד"ר רוטשטיין רץ קדימה תחת אש כדי לטפל בהם. כשהגיע אל כוח החוד והחל לטפל בפצועים, הופעל לעברו מטען צד. איגור רוטשטיין נהרג במקום. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה, ילד בן 10, זוג הורים ואחות[2][1].
בספטמבר 2007 הוענק לו, לאחר מותו, עיטור המופת.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיכר המופת בבאר שבע, שבמרכזה מוצב טנק, על שמו של רוטשטיין וסרן שי ברנשטיין, שנפלו במלחמת לבנון השנייה וקבורים זה ליד זה. הכיכר נמצאת בשכונת נווה-זאב, בצומת הרחובות שדרות נפתלי הרץ אימבר, שדרות הרב אליהו כ"ץ ורחוב חטיבה שמונה.
לזכרו מוענקת מלגת קרן "אמא", קרן מלגות מייסודה של אוניברסיטת חיפה, להנצחת 121 החיילים שנפלו במלחמת לבנון השנייה.
פינת הנצחה לזכרו הוקמה בכניסה למחלקה האורתופדית, בבית החולים פוריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות החיים של איגור רוטשטיין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אתר זיכרון לאיגור רוטשטיין
- איגור רוטשטיין, באתר הגבורה
- באתר של אוניברסיטת חיפה
- חנן גרינברג, הגיבורים של מלחמת לבנון השנייה, באתר ynet, 22 באפריל 2007
- טקס הזיכרון בבי"ח פוריה
- "בלדה לחובש" סרט לזכרו, הערוץ הראשון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 אתר זיכרון של סרן ד"ר איגור רוטשטיין ז"ל - מאת הוריו, באתר sites.google.com
- ^ 1 2 3 אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל