קריית ים

קריית ים
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	שמואל סיסו
גובה ממוצע	‎10‏ מטר
תאריך ייסוד	1941
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	37,835 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.3%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	8,720 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	4,339 דונם
קריית ים
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4018
לאום ודת   89.5% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   10.5% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 5.8% גילאי 5 - 9 5.5% גילאי 10 - 14 5.3% גילאי 15 - 19 6.4% גילאי 20 - 29 14.6% גילאי 30 - 44 17.2% גילאי 45 - 59 20.5% גילאי 60 - 64 7.4% גילאי 65 ומעלה 17.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 13 –       יסודיים 9 –       על-יסודיים 8 תלמידים 4,432 –       יסודיים 2,344 –       על-יסודיים 2,088 מספר כיתות 178 ממוצע תלמידים לכיתה 25 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)

קרית ים בשנת 1949

רחוב צה"ל בעיר

פסל בת הים הקטנה בחוף קריית ים

קריית ים היא עיר במחוז חיפה בישראל, ממוקמת 8 קילומטרים צפונית לחיפה, והיא אחת מהערים המרכיבות את הקריות. נוסדה בשנת 1941 והוכרזה כעיר בשנת 1976.

היסטוריה

בשנת 1928 הוחל תכנונו של האזור ונקנו 9000 אקרים (כ־37,000 דונם) באזור מפרץ חיפה, על ידי החברות East Palestine Coperation והקרן הקיימת לישראל. רוב האזור היה ביצות נגועות במלריה, אך שתי החברות החלו במלאכת הייבוש ופיתוח האזור. האזור תוכנן על־פי שיטת "תכנון ערים מודרניות", והאזור חולק לאזורי מגורים, תעשייה וחקלאות.

בשנת 1939 חברת הבנייה "גב ים" קנתה חלק מהאזור והחלה בבניית השכונה הראשונה. בשלב הראשון נבנו 60 יחידות דיור, ש-40 מתוכן הועמדו לרשות הצבא הבריטי, והשאר הוצעו למכירה. בתחילה נבע בלבול בין שמות היישוב החדש: "קריית ים" או "גב-ים" מאחר שעל אתרי הבנייה התנוססו שלטים גדולים של חברת הבנייה "גב-ים", מה שגרם לבלבול בקרב הבאים ליישוב. על מנת ליישב זאת, פרסמה המועצה המקומית ב"דפים לקריית ים", מיולי 1954, מודעה בזו הלשון: "תושב נכבד! שם קרייתנו הוא קריית-ים ולא גב-ים. מעתה תאמר רק: קריית ים!".

מיקומו של היישוב היווה נקודה אסטרטגית חשובה עבור הבריטים, זאת בעיקר לשם הגנה על נמל חיפה ובתי הזיקוק ועל כן הוצבו על החוף מגדלי תצפית וסוללה בת שני תותחים בני שישה אינץ' כל-אחד. כמו כן, הוקם ביישוב בית ספר לתותחנים, מחנה צבאי בריטי ומגורי נוטרים ששימשו את חלק משומרי מחנות הצבא בקריית-מוצקין.

תחילת ההתיישבות

גרעין המתיישבים הראשון הגיע בשנת 1941 בנסיבות שונות. הנוטרים אשר הוצבו בתחנה מתוקף תפקידם החליטו להתמקם ביישוב ולהיות לתושבי קבע. עם קבוצה אחרת של מתיישבים נמנו חיילים יהודיים, אשר שירתו בצבא הבריטי ולאחר שחרורם החליטו להשאר ולהתיישב במקום. קבוצה שלישית כללה את משוחררי הבריגדה היהודית במלמת העולם השנייה ובשנת 1946 באו לקריית ים ובנו בה את ביתם. קבוצה רביעית הורכבה בעיקר מזוגות צעירים יוצאי אירופה.

עם הקמת מכון 3 של רפא"ל בצפון הקריה, התגוררו רבים מעובדי המכון ומהנדסיו בקריה. כמו כן מצאו בה את מקומם ימאים רבים שעבדו באוניות צי הסוחר.

בראשית ימיה של קריית-ים, נאלצו המתיישבים הראשונים להתמודד עם תנאי מחייה קשים, כגון העדר אמצעי תחבורה, העדר שירותים אלמנטריים ואף יללות תנים, אף שהשכונה חוברה כבר מראשיתה לרשת החשמל. המאבק הקשה ביותר התנהל סביב החולות הנודדים. קריית ים הוקמה על אזור חולי רבוי דיונות והפתרון המקורי של התושבים למניעת התפשוטם לתוך הבתים הייתה באמצעות שתילת צמחים (כגון: אשלים, נר-הלילה ורותם המדבר) ועבודות גינון. במקביל, חברת "גב-ים" פעלה ליישור החולות לצד הבנייה.

המים ליישוב הגיעו באמצעות בארות ולא היה מגדל מים כביישוב הסמוך, קריית מוצקין. במקום נחפרו ארבע בארות ומהן נשאבו המים.

שנות ה-40 וה-50

בשנת 1946 התנהל משא ומתן על חופיה של קריית-ים להקמת מפעל מרחצאות עברי. בשנת 1947 הוקמה בשם: "גליה", בשותפות עם חברת "פלם-ביץ'" וחיילים משוחררים וכללה שלושה מבנים עקריים: הקזינו ושתי מלתחות. "חוף גליה" היה למוקד חיי התרבות והחברה בקריות. סמוך לחוף נבנה בית מלון קטן בשם "מיאמי" על ידי משפחה יהודית דתית שעלתה ממצרים. הבניין הוקם בין השנים 1950 - 1951 והיו בו 17 חדרים.

האוכלוסייה הצעירה של היישוב מלאה עד מהרה את הסמטאות בילדים קטנים, שנזקקו למסגרת חינוכית. הגנון הראשון ביישוב הוקם בשנת 1944.

בתחילת שנות החמישים הגיעו לקרית ים עולים מתימן ומאירופה- ניצולי שואה ופליטי מלחמת העולם השנייה. הם שוכנו בשכונה ג'. העולים מתימן הגיעו בעיקר מצנעא ודמאר והקימו בתי כנסת בשכונה ועד מהרה תרמו רבות לפיתוח היישוב. העולים מאירופה הגיעו בעיקר מפולין ומרומניה בעלי מלאכה ומסחר ותרמו אף הם לפתוח של היישוב.

ביישוב לא היה קיים בית-ספר, ועל-מנת שלא יצטרכו הילדים לנסוע לבית-הספר בקריית מוצקין, יזמה מורה בשם אסתר לוריא את "הכיתה הראשונה של בית-הספר הראשון", סמוך למחנה הבריטי שננטש בסיום תקופת המנדט. לימים התרחב בית הספר ובשנת 1959 היה ל"בית הספר היסודי אורים".

ראש המועצה הראשון היה משה קובר וסגנו טוביה הוברמן אשר נבחרו לראשות המועצה, שכללה 14 חברים. לצורך איוש משרת מזכיר המועצה התקיים מכרז בו זכה בנימין פרידמן (אפרת) בשנת 1955, שלימים היה לראש המועצה השני ולראש העיר הראשון - בין השנים 1981 - 1976.

שנות ה-70

עם גל העלייה הגדול מברית המועצות בראשית שנות השבעים, נבנה מרכז קליטה בדירות צמודות קרקע ובמגדלי מגורים בני עשר קומות, מה שיצר לבסוף את אזור קריית ים ד'. עם העלייה מארצות הרווחה לקראת סוף שנות השבעים, נבנה מרכז קליטה גדל ממדים במתכונת של מלון סוויטות על חוף ימה של העיר והוא שימש עד אמצע שנות ה-90 כמרכז קליטה גם לגלי העלייה הגדולים ממדינות "חבר העמים". כיום משמש המבנה כהוסטל.

שכונות

קריית ים מחולקת לאזורים; קריית ים א', קריית ים ב', קריית ים ג' וקריית ים ד'. כיום עם הרחבת הבניה בעיר, נוספו שכונות מגורים עם שמות מוגדרים כמו "פסגות ים" ו"בנה ביתך" במזרח העיר. "אלמוגים" בצפון, ו"סביוני ים" במזרח. זאת מלבד שיכון "צבא קבע" הוותיק, הקיים במרכזה (קריית ים ב') כבר משנות ה-60.

מלחמת לבנון השנייה

במהלך מלחמת לבנון השנייה אשר אירעה בקיץ 2006, ספגה קריית ים מטחים של קטיושות. בעיר עצמה לא נהרג אף אזרח, אך נגרם נזק כבד לרכוש. חמישה מתושבי העיר נהרגו בהתקפת הטילים על מוסך הרכבת בחיפה, וחייל תושב העיר נהרג בקרב בבינת ג'בייל.

קריית ים כיום

בשנת 2011, הושלמה הקמתו של הפלנטריום על שם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון והקמתו של האושינריום - מצפה תת ימי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בקריית ים 37,835 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 57.0%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2008 היה 5,832 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,518 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך ותרבות

בקריית ים קיימים עשרות מרכזי תרבות, מתנ"ס, מרכזי לימוד ומועדונים לכל הגילאים, תזמורת נוער עירונית המייצגת את הקריה גם בחו"ל, ואף זכתה להופיע בפני מליאת עצרת האו"ם ולנגן בה את 'התקווה'.

כיום יש בקריית ים שמונה בתי ספר יסודיים: אורים , אמירים, מפלסים ,סיני, מוריה, ימית, עלומים אלמוגים ואור אבנר שלושה בתי ספר תיכונים וחטיבות בינים: רבין, רודמן ולוינסון. בבתי הספר רבין ורודמן פועלת תוכנית מופת.

בקריה פועלות שלוש תנועות נוער: הנוער העובד והלומד , הצופים ובני עקיבא .

היחידה לדוברות והסברה בעירייה פועלת יחידה לדוברות והסברה אשר בראשה עומד נתי קיי זילברמן, עיתונאי ותיק אשר הצליח בתוך תקופה קצרה ליצר מהפכה תדמיתית של ממש. את המהפכה התדמיתית מוליכה הסיסמה - קריית ים בירת החוף של הקריות. בשנת 2009 שטף את העיר גל שמועות על בתולת ים אשר נראתה בחופי העיר. העירייה הציעה פרס של 1000000 דולר למי שיביא הוכחה לקיומה והדועה זו הביאה לעיר סקרנים רבים וצוותי תקשורת מכל העולם. בתום אותה שנה זכה הקמפיין בפרס הראשון של האיגוד הישראלי לדוברים ויח"צ האריה השואג. בימים אלה מקדמת היחידה את פארק המדעים החדש אשר הוקם בעיר וצפוי להיות מוקד חינוכי ותיירותי מרכזי באזור.

ראשי המועצה והעיר

• ישראל מלמד - ראש הוועד המקומי
• משה קובר - ראש המועצה הראשון
• 1956-1976: בנימין אפרת (פרידמן) - ראש המועצה השני
• 1976-1981: בנימין אפרת (פרידמן) - ראש העיר הראשון
• 1981-1989: בנימין שנל
• 1989-1997: שמואל סיסו
• 1997-2003: בני סטלקול
• משנת 2003: שמואל סיסו

ערים תאומות

• קרטיי - צרפת, משנת 1978
• רובע קרויצברג בברלין - גרמניה, משנת 1995
• מאקו - הונגריה
• קיסלובודסק - רוסיה

ביבליוגרפיה

• "קרית-ים, בראשית היו חולות... סיפור יסודה של העיר", משה אדלר ויוסי נמרי, יובל 50 לעיר, 1992, עיריית קריית-ים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קריית ים

• עיריית קריית ים

_{קואורדינטות: 32°50′41″N 35°3′60″E}