איימי שרמן-פלדינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איימי שרמן-פלדינו
Amy Sherman-Palladino
לידה 17 בינואר 1966 (בת 58)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת דרמה קומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון נורת' הוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דניאל פלדינו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אמי לתסריט לסדרה קומית (2018)
  • פרס אמי לבידור בפריים טיים לבימוי סדרת קומדיה (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איימי שרמן-פּלדינואנגלית: Amy Sherman-Palladino; נולדה ב-17 בינואר 1966) היא תסריטאית, במאית ומפיקת קולנוע יהודייה-אמריקאית. היא ידועה בעיקר בתור היוצרת של הסדרות "בנות גילמור" ו"גברת מייזל המופלאה". שרמן-פלדינו זכתה בארבעה פרסי אמי עבור עבודתה, ביניהם סדרת הקומדיה הטובה ביותר, בימוי מצטיין לסדרה קומית, תסריט מצטיין לסדרה קומית והניהול המוזיקלי הטוב ביותר, כולם עבור "גברת מייזל המופלאה".

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמן-פלדינו נולדה בלוס אנג'לס, קליפורניה. אביה, דון שרמן, היה קומיקאי יהודי מהברונקס, ש"שרמן" היה שם הבמה שלו. אמה, מייבּין יוז (Maybin Hewes), הייתה רקדנית נוצרית-בפטיסטית מגולפורט שבמיסיסיפי. שרמן-פלדינו ציינה שהיא גדלה כיהודיה. היא למדה בלט קלאסי החל מגיל ארבע, ובנעוריה החלה ללמוד גם סגנונות ריקוד נוספים. היא עזבה את עולם הריקוד, לצערה של אמה, כשהיא קיבלה משרה בצוות הכותבים של הסדרה רוזאן[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמן-פלדינו הפכה לחברה בצוות הכותבים של רוזאן במהלך העונה השלישית של הסדרה, ב-1990. בין קווי העלילה והפרקים שהיא כתבה היה גם פרק אודות אמצעי מניעה שהיה מועמד לפרס אמי. היא עזבה את הסדרה לאחר עונתה השישית, ב-1994, ועבדה על פרויקטים אחרים כמו הסיטקום הכושל "אהבה ונישואין" ב-1996 והסיטקום Over The Top ב-1997. היא גם כתבה כמה תסריטים עבור הסיטקום "הארון של ורוניקה".

בנות גילמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמן-פלדינו ידועה בעיקר בתור היוצרת והמפיקה של סדרת הדרמה הקומית "בנות גילמור". הסדרה רצה בין השנים 2000 ל-2007, בתחילה ברשת The WB ולבסוף ברשת שהחליפה אותה, The CW. סדרת המשך בת ארבעה פרקים עלתה לנטפליקס בשנת 2016. שרמן-פלדינו סיפרה שבפגישה בה היא מכרה את הסדרה, הרשת לא התלהבה מההצעות האחרות שלה לסדרות, והיא חשבה על הרעיון ל-"בנות גילמור" במקום, כמוצא אחרון. היא הציעה "סדרה על אם ובת, אבל הן יותר כמו חברות הכי טובות", והמנהלים ברשת התלהבו מיד. במהלך טיול לקונטיקט, היא ובעלה, דניאל פלדינו, קיבלו השראה למקם שם את הסדרה, במקום שיאפשר אווירה קהילתית של עיירה קטנה, ואת הפער לעומת החברה הואספית של הרטפורד, קונטיקט. בהפקת הסדרה החדשה, שרמן-פלדינו ובעלה לקחו על עצמם תפקידים רבים בתור הכוחות היוצרים של הסדרה. הם כתבו כמות גדולה מהפרקים, ותפקדו גם בתור במאים ומפיקים במשך שש מתוך שבע השנים של התוכנית.

סוף העבודה על בנות גילמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באפריל 2006 הוכרז ששרמן-פלדינו ובעלה דניאל פלדינו לא הצליחו להגיע להסכם עם רשת The CW לחידוש החוזה שלהם. כתוצאה מכך, הם הפסיקו לעבוד על בנות גילמור. בהצהרה הרשמית נכתב: "על אף מאמצינו לחזור ולהבטיח את עתידה של "בנות גילמור" בשנים הבאות, לא הצלחנו להגיע להסכם עם האולפן ועל כן נעזוב את הסדרה עם תום החוזה שלנו בסוף העונה הנוכחית. תודותינו הכנות יוצאות אל השחקנים המדהימים, הצוות החרוץ והמעריצים הנאמנים שלנו". הם הוחלפו בכותב והמפיק דייוויד ס. רוזנטל.

חזרתה של איזבל ג'יימס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט 2006, ההוליווד ריפורטר דיווח שרשת פוקס הזמינה פיילוט עבור סדרת קומדיה חדשה פרי עטה של שרמן-פלדינו. הסדרה עסקה בשתי אחיות שמתקרבות שוב אחרי הרבה זמן בנפרד כאשר אחת מהן מסכימה לשאת ברחמה את תינוקה של השנייה. שרמן-פלדינו כתבה, ביימה והפיקה את הפיילוט. הסדרה, שזכתה לשם "חזרתה של איזבל ג'יימס" עלתה לשידור ב-14 במרץ 2008, בכיכובה של פארקר פוזי. היא בוטלה ב-24 במרץ, לאחר ששודרו שלושה פרקים בלבד.

באנהדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 2012 עלתה לשידור ברשת ABC Family סדרה חדשה שיצרה שרמן-פלדינו: "באנהדס". בסדרה כיכבה סאטון פוסטר, בתפקיד נערת שעשועים מלאס-וגאס, שלאחר חתונה אימפולסיבית עוברת לגור בעיירת חוף קטנה, ומתחילה לעבוד בתור מורה לריקוד בסטודיו של חמותה. קלי בישופ, שגילמה את אמילי גילמור ב-"בנות גילמור", גילמה את החמות.

ב-22 ביולי 2013, חמישה חודשים לאחר תום העונה הראשונה, הוכרז כי באנהדס לא תחודש לעונה נוספת.

עונת ההמשך לבנות גילמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2015 דווח כי נטפליקס חתמה על חוזה עם רשת WB להפקת המשך לסדרה "בנות גילמור". הסדרה החדשה תורכב מארבעה פרקים, כל אחד באורך של 90 דקות. שרמן פלדינו ובעלה, שעזבו את הסדרה המקורית בעונתה האחרונה, חזרו לכתוב, לביים ולהפיק את סדרת ההמשך. הסדרה עלתה לשידור ב-25 בנובמבר 2016.

גברת מייזל המופלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביוני 2016 דווח כי אמזון הזמינה משרמן-פלדינו פיילוט באורך שעה בשם "גברת מייזל המופלאה", אודות עקרת בית בשנות החמישים שמחליטה להפוך לאחת מקומיקאיות הסטנד-אפ הראשונות. הסדרה עלתה לשירות פריים וידאו ב-17 במרץ 2017. כחלק מעונת הפיילוטים של הרשת, ולצופים ניתנה האפשרות להצביע האם הם מעוניינים שתוזמן סדרה שלמה על פי הפיילוט. ב-10 באפריל 2017 הוכרז ש"גברת מייזל המופלאה" זכתה להזמנת עונה שנייה "חסרת תקדים" מאמזון. הסדרה זכתה לשבחי המבקרים, כמו גם בפרס גלובוס הזהב לסדרה הקומית הטובה ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-75, ובפרס פיבודי בקטגוריית הבידור בטקס פרסי הפיבודי ה-77. שרמן-פלדינו זכתה בפרס אמי עבור הכתיבה הטובה ביותר לסדרה קומית, הבימוי הטוב ביותר לסדרה קומית ובסדרה הקומית הטובה ביותר בטקס פרסי האמי ה-70.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמן-פלדינו נשואה לדניאל פלדינו, שמשמש כמפיק שותף, כותב ובמאי בכל הפרויקטים שלה.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2023, שרמן-פלדינו, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איימי שרמן-פלדינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]