ג'ו ביידן
| ג'ו ביידן | |
|---|---|
  |
|
| תאריך לידה | 20 בנובמבר 1942 סקרנטון, פנסילבניה, ארצות הברית |
| מקצוע | עורך דין |
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית |
| בת-זוג | נייליה האנטר (1966 - 1972) נפטרה ג'יל ג'ייקובס (1977 - נוכחית) |
|
סגן נשיא ארצות הברית ה-47
|
|
| תקופת כהונה | 20 בינואר 2009 מכהן |
| הקודם בתפקיד | דיק צ'ייני |
| תחת הנשיא | ברק אובמה |
|
סנאטור מטעם מדינת דלאוור
|
|
| תקופת כהונה | 3 בינואר 1973 15 בינואר 2009 |
| הקודם בתפקיד | ג'יימס בוגס |
ג'וזף רובינט ביידן הבן (באנגלית: .Joseph Robinette Biden Jr; נולד ב-20 בנובמבר 1942) הוא סגנו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה. טרם מינויו לסגן הנשיא, כיהן ביידן בסנאט של ארצות הברית מאז שנת 1973.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ביידן נולד בסקרנטון שבפנסילבניה, הבכור מארבעה ילדים למשפחה אירית-אמריקאית. בגיל 10 עבר עם משפחתו למדינת דלאוור, שבה למד בבית ספר קתולי וסיים ב-1966 תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה מאוניברסיטת דלאוור. הוא המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת סירקיוז והוסמך לעריכת דין ב-1969. בזמן לימודיו בסירקיוז נישא לאשתו הראשונה נייליה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. זמן קצר לאחר בחירתו לראשונה לסנאט, ב-1972, נפגעה משפחתו בתאונת דרכים, אשתו ובתו התינוקת נהרגו, ושני בניו נפצעו באורח קשה. השבעתו לסנאט נעשתה כשהוא סועד את בניו בבית החולים. ב-1977 נישא לג'יל ג'ייקובס ולזוג בת משותפת.
[עריכה] קריירה ציבורית
בשנת 1970 נבחר ביידן למועצת המחוז שבו התגורר וכיהן בתפקיד במשך שנתיים. בבחירות לסנאט האמריקאי ב-1972, התמודד ביידן כנציג המפלגה הדמוקרטית מול הסנאטור הרפובליקני המכהן, ג'יימס כיילב בוגס. הוא ניצח ברוב זעום כשקיבל 50.5% מקולות הבוחרים לעומת 49.1% ליריבו. הבחירות נערכו כשבועיים בטרם מלאו לביידן שלושים שנה. חוקת ארצות הברית אמנם קובעת שסנאטור חייב להיות בן שלושים לפחות, אך דרישה זו מתייחסת לגיל בעת הכהונה, ולא בעת הבחירה; לביידן מלאו שלושים בין בחירתו להשבעתו, בינואר 1973. הייתה זו הראשונה מבין שבע מערכות בחירות לסנאט אותן ניצח ביידן, האחרונה בהן ב-2008, אז השיג רוב של 65%.
בשנת 1988 התמודד ביידן בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית למינוי למועמדות לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה. הוא היה בין המועמדים לניצחון ואף גייס את סכום הכסף הגבוה ביותר, אך נאלץ לפרוש מההתמודדות לאחר שהואשם בהעתקה של אחד מנאומי הבחירות שלו, ולאחר שנחשף שנכשל בקורס בסירקיוז כיוון שהעתיק מאמר שכתב.
ב-2008 הוא התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית כדי לזכות במועמדותה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אך פרש מהמירוץ לאחר שנכשל באסיפות הבחירה באיווה, שבהן קיבל 1% בלבד מהקולות. ביידן הודיע כי יתמודד בבחירות בסוף השנה בפעם השביעית על תפקיד הסנאטור מטעם מדינת דלאוור. באוגוסט אותה שנה, יומיים לפני כינוס אסיפת הבחירות המרכזית של המפלגה הדמוקרטית, הודיע ברק אובמה כי החליט לבחור בביידן כמועמדו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.
לביידן מוניטין וניסיון רב בממשל האמריקאי, הוא שימש כחבר ועדת הסנאט למדיניות חוץ מאז בחירתו, בין השנים 2003 ל-2005 כיהן כיושב ראש הוועדה וחזר לתפקיד זה ב-2007. למרות שתמך ביציאת ארצות הברית ל"מבצע חירות מתמשכת" באפגניסטן ולאחר מכן ביציאה ל"מבצע חופש לעיראק" על מנת להפיל את שלטונו של סדאם חוסיין, הפך ביידן לאחד המתנגדים הבולטים למדיניות של הנשיא ג'ורג' בוש בנוגע להמשך השהייה של כוחות אמריקאים בעיראק. ביידן אינו תומך בנסיגה חפוזה אלא במה שמכונה "הדרך השלישית", פדרליזציה של עיראק, הכוללת יצירת אוטונומיות לקבוצות האתניות השונות באזוריהן, תחת שלטון מרכזי הדואג לביטחון הגבולות ולחלוקת רווחי הנפט, מעורבות רבה יותר של מדינות ערביות שכנות והשארת כוח אמריקאי מצומצם לפעולות שיטור ופיקוח. בנו הבכור של ביידן, ג'וזף ביידן השלישי, משמש כתובע הכללי של מדינת דלאוור וגם כקצין בכוחות המשמר הלאומי, הוא נשלח עם יחידתו לשירות בעיראק באוקטובר 2008.
ביידן שימש כחבר ועדת המשפטים, אחת הוועדות היוקרתיות והוותיקות של הסנאט, שעוסקת בין השאר בשימוע למועמדים למשרת שופט בבתי המשפט הפדרליים, כולל מועמדים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. כמו כן, כיהן כיושב ראש משותף של שדולת הסנאט למלחמה בסמים.
[עריכה] היחס לישראל
לגבי יחסו של ביידן לישראל, הדעות מעורבות. ביידן הביע הצהרות נחרצות לגבי ישראל, באומרו לערוץ הטלוויזיה היהודית "שלום TV" כי "אני ציוני" וכי "ציוני לא חייב להיות יהודי", כשהוא ממשיך לספר באותו ראיון על אשת בנו, יהודייה שומרת מצוות ועל פגישותיו עם גולדה מאיר כסנאטור צעיר. אולם, יש המציינים את התרחקות אהדתו כלפי ישראל, בעיקר מאז תחילת מלחמת עיראק וקריאתו כי על "ארצות הברית לגלות מדיניות מאוזנת יותר במזרח התיכון"[1][2]. במהלך הפריימריס הדמוקרטים, דיווח גיל תמרי מערוץ 10, כי על אף הצהרותיו האוהדות, הרקורד שלו בסנאט הראה על מיעוט הצבעות לטובת ישראל.
עוד דווח כי ביידן תומך בהקמת מדינה פלסטינית. הוא מתנגד לתקיפה באיראן וכן לבידודה[2], וממעיט בערך הסיכון שנשקף ממנה, ולעומת זאת מטעים את הסיכון שמהווה פקיסטן המחזיקה כבר כיום בנשק גרעיני, שממשלתה עלולה לקרוס כתוצאה מפעולה אמריקנית באיראן.
ב-5 ביולי 2009 אמר בראיון לרשת ABC כי ישראל רשאית לתקוף את איראן וארצות הברית לא תמנע זאת ממנה.[3] ב-ספטמבר 2011 חשף ביידן במפגש עם רבנים כי הנשיא ברק אובמה רצה לחנון את פולארד אך הוא התנגד וצוטט: "הנשיא אובמה שקל את החנינה, אבל אמרתי לו 'על גופתי המתה נשחרר אותו לפני זמנו'. אם הדבר היה תלוי בי, הוא היה נשאר בכלא עד סוף חייו"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפרופיל של סגן הנשיא, ג'ו ביידן, באתר הבית הלבן
- Joe Biden - US Senator for Delaware - האתר הרשמי של ביידן
- טל שניידר, מועמד הדמוקרטים לסגנות הנשיא: ביידן, באתר nrg מעריב, 23.8.2008
- יצחק בן-חורין, הטרגדיה, הקריירה, הניסיון: הכירו את הסגן, באתר ynet, 23.8.2008
- כתבה בבלוג של יואב קרני על ביידן בבחירות המפלגה הדמוקרטית
- יצחק בן-חורין, אובמה שקל לחון את פולארד; ביידן טרפד, באתר ynet, 2.10.2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יצחק בן-חורין, סגנו של אובאמה בראיון מ-2007: אני ציוני, באתר ynet, 23 באוגוסט 2008
- ^ 2.0 2.1 עומר כרמון, ברק אובאמה בחר סגן; יוסי ביילין מרוצה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 23 באוגוסט 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן: לא נמנע מישראל לתקוף באיראן, באתר הארץ, 5 ביולי 2009
| סגני-נשיא ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|
