עקרת בית
עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.
מקור המושג בספר תהלים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים
עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד. לעתים שוכרת עקרת הבית עוזר המסייע לה במשימותיה.
עקרת הבית איננה מקבלת שכר על עבודתה, ופרנסתה היא, בדרך כלל, על הכנסתו של בן זוגה (אם כי לעתים יש לה הכנסה מפנסיה או מרכוש). לפי מחקר שפרסם אתר Salary.com, מתן תשלום לעקרת הבית בארצות הברית על עבודתה במשק ביתה היה מזכה אותה בשכר של 138,000 דולר בשנה[1]. שכר גבוה זה נובע מכך ששעות עבודתה של עקרת הבית עולות במידה רבה על היקפה של משרה אחת.
עקרות הבית הן קהל צופים עיקרי בתוכניות טלוויזיה המשודרות בבוקר, ולוח השידורים בנוי במידה רבה בהתאם לכך. ברשת ב' של "קול ישראל" שודרה בשעות הבוקר תוכנית ששמה אמר זאת במפורש - "התוכנית לעקרת הבית".
[עריכה] בחוקי מדינת ישראל
השאלה האם יש להקל במיסוי על משפחה שבה האישה היא עקרת בית קיבלה בישראל תשובות שונות במהלך השנים. בחוק הביטוח הלאומי ניתן לעקרת הבית, הנשואה לתושב ישראל, פטור מדמי ביטוח לאומי,[2] ופטור דומה ניתן לה מדמי ביטוח בריאות. בתחילת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר נקבע, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, חיוב של עקרות הבית בדמי ביטוח בריאות, בסכום קבוע. החלטה זו ספגה ביקורת רבה, ובסופו של דבר לא מומשה ובוטלה. בפרק העוסק בביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבעו הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית.[3]
במשך שנים רבות ניתנה בפקודת מס הכנסה נקודת זיכוי בגין בן זוג שאין לו הכנסה, הקלה שמרבית הנהנות ממנה היו משפחות שבהן האשה היא עקרת בית. הקלה זו צומצמה מאוד בתחילת שנת 2005, והיא ניתנת רק במקרים חריגים, מתוך גישה שיש לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבודה, לשם צמצום העוני.
[עריכה] חילופי תפקידים
ישנם זוגות בהם הגבר הוא שעוסק בעבודות הבית, והאישה מפרנסת אותו, אך מצב זה פחות נפוץ. גם החוק בישראל מערים קשיים על חילופי תפקידים אלה. כאמור, לעקרת בית, הנשואה לתושב ישראל, ניתן פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. פטור כזה אינו ניתן לגבר שהוא עקר בית. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה[4], לפיה מצב זה הוא בגדר הפליה פסולה, אך בית הדין דחה את התביעה. החלטה זו אושרה בבית הדין הארצי לעבודה[5], בעתירה לבג"ץ[6] ובעתירה לדיון נוסף[7]. עם זאת, בהחלטתה לדחות את הבקשה לדיון נוסף העירה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש:
- אין ספק, והדברים עולים אף מפורשות מפסק הדין, כי העותרים הפנו בעתירתם זרקור לסוגיה חשובה המצביעה על קשיים במצב המשפטי הנוהג כיום בעניין ההסדרים החלים על "עקרת בית". נראה אף, ובכך מצטרפת אף אני לדברי חבריי בפסק דינם, כי המציאות המודרנית בה אנו חיים מחייבת חשיבה מחודשת בכל הנוגע להסדרים אלה וראוי כי המחוקק ייתן דעתו לדבר - ויפה שעה אחת קודם.
פקודת מס הכנסה אינה מתייחסת במפורש לעקרת הבית, אך במשך שנים רבות נקבע בה שהנציג בפני פקיד השומה של בני זוג נשואים הוא הגבר. בשנת 1993 בוטלה קביעה זו, והנציג הוא אחד מבני-הזוג, המכונה בפקודה "בן-זוג רשום".
האקדמיה ללשון העברית עסקה בסוגיה מהי צורת הזכר של "עקרת הבית", והחליטה, באוקטובר 2007, על הצורה "עֶקֶר הַבַּיִת" (עי"ן וקו"ף בסגול), וברבים "עַקְרֵי בַּיִת", שבה המילה "עקר" מרמזת לעיקר, ולא לעקרות[8].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רויטרס, עקרות בית בארצות הברית היו יכולות להרוויח 138 אלף דולר בשנה, באתר הארץ, 6 במאי 2007
- ^ דוד רגב, מדריך: מתי עקרת בית צריכה לשלם ביטוח לאומי, באתר ynet, 13.4.2004
- ^ תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ"ד-1984, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ בל 3809/04 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.06
- ^ עבל 519/06 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.2006
- ^ בג"ץ 1046/09 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-15.8.2010
- ^ דנג"ץ 6319/10 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-26.10.2010
- ^ רונית גדיש, "היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת, והוא?", אקדם, יוני 2008
