אלכסנדר בלוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלוק בשנת 1907

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בְּלוֹק (רוסית: Александр Александрович Блок‏, 28 בנובמבר 1880 - 7 באוגוסט 1921), משורר רוסי.

בלוק נולד בסנקט פטרבורג במשפחה אריסטוקרטית. אביו היה פרופסור באוניברסיטת ורשה. אחרי שהתגרשו הוריו, בלוק אומץ על ידי משפחת בֶּקֶטוֹב, משפחת משכילים של אמו. במשפחה זו גדל והתחנך, ורכש השכלה ספרותית הנרחבת. אמו הייתה אשת ספרות ומתרגמת, וגם אחיותיה של האם היו קרובות לעולם השירה והספרות.

אלכסנדר הצעיר השתלם בלימודי ההיסטוריה וחקר השפות. בשנת 1898 פגש את ליוּבּוֹב מֶנְדֶלֶייבָה, בתו של המדען הידוע דמיטרי מֶנדֶלֶייב, מי שהייתה לימים לאשתו.

אמו של אלכסנדר בלוֹק הבחינה בכישרונו ושלחה את שיריו המוקדמים לבת דודתה במוסקבה. בסיועה הגיעו שיריו לידי הסופר והמשורר אַנְדְרֵיי בֶּילִי, שקיבל אותם בהתלהבות. זאת הייתה ההכרה הראשונה במשורר הצעיר. זמן קצר אחר כך, משנת 1902, הפך אלכסנדר בלוֹק לאורח של קבע בסלון הספרותי של המשוררת זינאידָה גִיפּיוּס ובעלה, המשורר והחוקר דמיטרי מֶרֶזְ'קוֹבְסְקי, והשתתף במערכת כתב העת "נוֹבִיי פּוּט" (הדרך החדשה) שהשניים ערכו והוציאו לאור.

יצירתו המוקדמת של בּלוֹק בין השנים 1900 -1904, קוּבצה בספרו הראשון "שירים לגברת הנפלאה", שיצא לאור בשנת 1905. הספר ספוג באווירה מיסטית, שבה כל תופעות העולם נתפסות כסימנים ואותות של המתרחש בעולמות אחרים. בספר "שירים לגברת הנפלאה" ובמחברו, הכירה הביקורת הרוסית בת הזמן, את ממשיך דרכו של הפילוסוף ולדימיר סולוביוב. מבקרים רוסיים טענו שהוא הושפע מהמשורר אָפָנַסיי פֵט, (1820-1892), שכתב שירים מחורזים וטקסטים לרומנסות רוסיות שהולחנו והושרו.

אלכסנדר בלוק היה מגדולי המשוררים הסימבוליסטים הרוסים. הוא מת במרץ 1921, אך דעיכתו הספרותית החלה עוד קודם לכן: בשנת 1918, מיד אחרי שכתב את שתי פואמות-הענק שלו, ה"סקיתים" ו"שנים-עשר" הוא השתתק. אלכסנדר בלוק סיפר לקוֹרניי צ'וּקוֹבְסקי, משורר, סופר חוקר הספרות, שאחרי שכתב את הפואמה "שנים-עשר" הרגיש שסיים את הקריירה הספרותית שלו.

נפטר בשנת 1921 ממחלת לב.

יש מבקרים חוקרים והיסטוריונים של ספרות, המשייכים את אלכסנדר בלוק לעידן הספרותי של תור הכסף בשירה הרוסית.

יצירתו של אלכסנדר בלוק בתרגום עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאתו של ספר תרגומיה החדש, של מירי ליטווק, משירת בלוק, יש לציין ששתי הפואמות שלו: סקיתים ושנים-עשר, זכו לשלושה תרגומים נדפסים, המצוינים למטה:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלישבע (ייליזאבאֶטה ז'ירקובה-ביחובסקי), משורר ואדם : על שירתו של אלכסנדר בלוק, תל אביב, תומר, תרפ"ט, 1929.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]