אלכסנדר נבסקי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר נבסקי
Nevski3.jpg
שם במקור: Александр Невский
בימוי: סרגיי אייזנשטיין
תסריט: סרגיי אייזנשטיין, פיוטר פבלנקו
שחקנים ראשיים: ניקולאי צ'רקסוב, ניקולאי אוחלופקיוב
מוזיקה: סרגיי פרוקופייב
חברת הפצה: מוספילם
הקרנת בכורה: 1 בדצמבר 1938 Flag of the Soviet Union.svg
23 בספטמבר 1939 Palestine-Mandate-Ensign-1927-1948.svg
משך הקרנה: 112 דקות
שפת הסרט: רוסית
דף הסרט ב-IMDb

אלכסנדר נבסקירוסית:Александр Невский) הוא סרט היסטורי סובייטי שהופק על ידי אולפני הסרטים מוספילם ובוים על ידי סרגיי אייזנשטיין. הסרט מבוסס על אירועי הקרב על הקרח שהתרחש בשנת 1242 ונחשב לאחד מעבודותיו הגדולות של הבמאי. הסרט זכה להצלחה רבה ולבמאי הוענק פרס סטלין. כמו כן הוא קיבל תואר דוקטור לאמנות ללא הכנת עבודת מחקר נפרדת. לאחר חתימת הסכם מולוטוב-ריבנטרופ הקרנת הסרט הופסקה. בשנת 1941, לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, הסרט זכה להקרנות מחודשות רבות ולפופולריות רבה.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס באופן כללי על אירועים היטוריים של המאה ה-13 כאשר התנהל מאבק בין הרפובליקה הפאודלית של נובגורוד לבין המסדר הטבטוני. האבירים של המסדר החלו במתקפה על השטחים הרוסים וכבשו את פסקוב. אנשי נובגורוד החליטו להציב בראש הכוח את הנסיך אלכסנדר נבסקי שהיה בעל ניסיון קרבי ומוניטין.

במקביל מתנהל "משולש רומנטי" של שני קצינים מצטיינים ותושבת נובגורוד שמבטיחה להתחתן עם המצטיין בקרב. לאחר ניצחון מוחץ על הקרח של אגם פייפסי ראשי האבירים נופלים בשבי. לאחר הניצחון אנשי נובגורוד ופסקוב מתחילים בחגיגות הניצחון. גם הקצינים מתארגנים ומתתתנים.

בסיום הסרט, הנסיך אלכסנדר נבסקי אומר לשבויים המשוחררים "כל אשר יישא חרב אלינו, בחרב יאבד. על כך עומדת ותעמוד המדינה הרוסית" (Но если кто с мечом к нам войдёт, от меча и погибнет! На том стоит и стоять будет Русская Земля!); זהו ניסוח מחודש של דברי ישו בבשורה על-פי מתי כ"ו נ"ב: "השב את-חרבך אל-תערה כי כל-אחזי חרב בחרב יאבדו".

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזנשטיין התחיל לעבוד על הסרט לאחר קטיעת הפקת "שדה בז'ין במרץ 1937, לאחר שהבמאי הואשם בבזבוז. בסיס לתסריט, תחת הכותר הזמני "רוס", יצא בדצמבר 1937. הצילומים החלו ב-5 ביוני 1938 ונערכו בפרסלאבל-זאלסקי, 140 ק"מ מצפון-מזרח למוסקבה, ובאולפני מוספילם. הם הסתיימו ב-4 בנובמבר, זמן קצר לפני תאריך היעד שקבע אייזנשטיין - 7 בנובמבר, יום השנה למהפכת אוקטובר. על השלמת העבודה טרם הזמן קיבל הצוות את עיטור הדגל האדום של העמל. ב-23 בנובמבר נערכה בכורה חגיגית בנוכחות יוסף סטלין בתיאטרון בולשוי; סטלין חיבק את אייזנשטיין וכינה אותו "בולשביק טוב." 'אלכסנדר נבסקי' יצא לאקרנים ב-1 בדצמבר; במזכר מ-15 באפריל 1939, דיווח יו"ר הוועדה הממשלתית לקולנוע כי צפו בו כבר 23 מיליון איש, נתונים שעשו אותו למצליח ביותר מבין כל סרטי התקופה. הבכורה בניו יורק התקיימה ב-22 במרץ.

הסרט יצא בארץ ישראל ב-23 בספטמבר 1939, בקולנוע מגדלור בתל אביב. יהושע שור כתב ב"דבר" כי הוא מבטא את מגמתו של סטלין לפנות שוב להיסטוריה הרוסית לצורך תמות של אהבת המולד, והעיר כי אף שנאסר באותה עת לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, "אולי יבוא שוב יום קרבות בין שבטי הגרמנים והסלאוים ושוב יעלה על הבד הסוואטי 'אלכסנדר ניבסקי'?"‏[1]

בשנת 1986 בוצע חידוש לסרט. במהלך החידוש שונו הכתוביות (ללא שינוי התוכן) והמוזיקה הוקלטה מחדש. לשנת 2013 תוכננה הוצאה של גרסה צבעונית לסרט. לאחר הקרנת הסרט פרוקופייב איחד את כל קטעי המוזיקה שנכתבו עבוד הסרט ליצירה מוזיקלית רציפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richard Taylor, Film propaganda: Soviet Russia and Nazi Germany, I.B. Tauris, 1999. עמ' 85-98.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ אלכסנדר ניבסקי (מודעת פרסומת), דבר, 22 בספטמבר 1939; י. שור, אלכסנדר ניבסקי (ביקורת סרטים), דבר, 22 בספטמבר 1939