אלכסנדר קלנטירסקי
 | |
| לידה |
30 ביולי 1941 בשקורטוסטן, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 2022 (בגיל 80) בת ים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1992 |
| ידוע בשל | פעילותו לנטרול הכור בצ'רנוביל ולמען הליקווידטורים בישראל |
| תקופת הפעילות | 1997–2022 (כ־25 שנים) |
  | |
אלכסנדר יבסייביץ'[1] (סשה) קלנטירסקי (ברוסית: Александр Евсеевич Калантырский;1941 – 19 בינואר 2022) היה מהנדס ישראלי ממוצא רוסי ששימש בתפקיד מפתח בבנייתו של "הסרקופג", כיפת הבטון שנוצקה מעל הכור הגרעיני הדולף באסון צ'רנוביל. לאחר עלייתו לישראל כיהן קלנטירסקי כיושב ראש עמותת "ברית ליקווידטורים צ'רנוביל" שפעלה לקידום זכויותיהם של העוסקים במלאכת איטום הכור ונטרולו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלנטירסקי נולד במוסקבה.
בעת מלחמת העולם השנייה התגורר עם משפחתו בכפר בבשקורטוסטן, ולאחר תום המלחמה שבו לביתם במוסקבה. את לימודיו עשה במכון להנדסה ובנייה, ולאחר מכן השתלב במכון קורצ'טוב, שהיה אז מכון מחקר ופיתוח מוביל בתחום האנרגיה האטומית בברית המועצות.[2]
פעילותו באסון צ'רנוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 באפריל 1986, יום אסון צ'רנוביל, סייר קלנטירסקי בין אתרי בנייה במוסקבה. כאשר שב למשרדו התקשר אליו אחד מחבריו ועדכן אותו בפרטי האירוע. לאחר כשבועיים, הוטלה על קלנטירסקי ומשרדו הקמתה של כיפת בטון גדולה שתכסה את הכור הדולף ותבלום את התפשטות הקרינה.[2][3]
בין החודשים יוני ונובמבר 1986 עבדו (באופן כולל) תחת שרביטו של קלנטירסקי כ-10,000 פועלים ב-12 מחלקות, אשר עבדו שבעה ימים בשבוע, ללא חופשות. על תפקידו, כך סיפר, נאבקו עשרות אנשים, וזאת מתוך תחושת פטריוטיות.[3] העוסקים במלאכת איטום הכור ונטרולו כונו "ליקווידטורים" (ברוסית: ликвида́торы). קלנטירסקי תיאר את החוויה באזור מוכה האסון: ”כשנמצאים הרבה זמן באזור של קרינה מרגישים את זה בפה. טעם של ברזל”.[2][3] אכן, התברר כי קלנטירסקי ספג רמות קרינה גבוהות, מעבר למותר, אך לא ביקש שחרור מהמשימה. בשלב מסוים לקה בדימום פנימי ואושפז בבית חולים במוסקבה, ולמשך שארית חייו סבל מהפרעת קצב. עם זאת, לא סבל ממחלת הסרטן, בניגוד לרבים מהליקווידטורים.
העלייה לישראל ושארית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992 עלה קלנטירסקי לישראל עם רעייתו ז'נטה ושתי בנותיהם והמשפחה התיישבה בעיר בת ים. למרות השכלתו וניסיונו, וכמו רבים מהעולים באותן שנים, לא מצא קלנטירסקי עבודה כמהנדס והועסק בעבודות שונות. הוא עמד בראש עמותת "ברית ליקווידטורים צ'רנוביל" המאגדת כ-1,400 ליקווידטורים שעלו מברית המועצות לשעבר וחיים בישראל. במסגרת פעילותו בעמותה, נלחם למתן מעמד רשמי לליקווידטורים ולהעברת סיוע כספי עבורם, מאבק שצלח וסיומו בחקיקת "חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–2001", פרי הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן. כמו כן, נאבק בסירוב של חברות הביטוח בישראל לבטח את חיי הליקווידטורים, ופעל למען ביטוחם בחברת הביטוח הממשלתית ענבל,[3] יחד עם חברת הכנסת קסניה סבטלובה.[1]
בשנת 2016 שב קלנטירסקי לראשונה לאזור האסון יחד עם הרופאה פולינה פולסקי וצוות חדשות.[3][4] הוא הלך לעולמו בינואר 2022, לאחר שלקה בשבץ, ונטמן בבית העלמין ירקון.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 David Horowitz, Alexander Kalantyrsky, leader in Israel of ‘liquidators’ who battled Chernobyl, dies, Times of Israel, 20 בינואר 2022
- ^ 1 2 3 אלי אשכנזי, המהנדס שנלחם בגופו באסון בצ'רנוביל ולמען ההכרה בנפגעים, באתר וואלה, 22 בינואר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 מריאנה בננסון, דב גיל הר, האנשים שהצילו את העולם, באתר וואלה, 13 באפריל 2016
- ^ כאן 11, נפרדים מגיבור: המהנדס שהציל את אירופה מאסון צ'רנוביל הלך לעולמו, באתר יוטיוב, 22 בינואר 2022
- ^ דוד טברסקי, אלכסנדר קלניטרסקי, האיש שאטם את הגג של הכור בצ'רנוביל, הלך לעולמו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בינואר 2022