אלן מון

**אלן מון**
**Allan Moon**
לידה	6 בינואר 1976 (בן 48); טורונטו, קנדה
מוקד פעילות	קנדה
סוגה	פולק, בלוז, רוק, פופ, דאנס, לו-פיי
כלי נגינה	גיטרה, הרמוניקה, קלידים, סקסופון
	www.allanmoon.com

אלן מון (באנגלית: Allan Moon; נולד ב-6 בינואר 1976) הוא אמן, משורר, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ישראלי ממוצא קנדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מון נולד בטורונטו, אונטריו, קנדה וגדל באפר וסט סייד, ניו יורק. בשנת 1992,עלה מון לארץ. מתגורר בקיבוץ כפר הנשיא.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הוציא מון מיני אלבום "Song of the Wind" וגרסת כיסוי אקוסטית לשירו של בילי ג'ואל "Uptown Girl". יציאתו של אלבום זה סללה את הדרך להוצאת אלבומו הראשון באורך מלא "Song of the Wind", שיצא בשנת 2008. האלבום התאפיין בגיטרות אקוסטיות ובקולו הרך, כמעט השובר של מון, המזכיר את ניל יאנג. האלבום זכה לביקורות חיוביות.^[1] המגזין "אמריקנה בריטניה" השווה את כתיבתו לזו של ניק דרייק וג'ון מרטין.^[2]

באותה שנה נקרא מון להפיק את אלבום הסולו הרביעי של יובל בנאי, מעבר להרים.^[3]

"Children of the Call", אלבום האולפן השני של מון יצא בשנת 2014. באלבום משתתפים מובילי מוזיקאי האינדי בישראל, ביניהם: גבע אלון, עוזי רמירז, קותימן, בום פם, אייל תלמודי, אדם שפלן וקרולינה. מבחינה מוזיקלית, האלבום היה מגוון בז'אנרים: פולק, קצב ובלוז, פאנק ופסיכדלי.

בשנת 2015 הוא הוציא את המיני אלבום "Analog Memorie." באותה שנה הפיק את אלבומה של הזמרת נומקה "Its ok I'm Alone". את האלבום הפיק בשיתוף אלון עדר. השירים זכו להשמעות רבות ברדיו.^[4]

בשנת 2019 הוציא את הסינגל הדיגיטלי "The Art of Rolling", בהפקת אדם שפלן ותמיר מוסקט.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגעתו לתל אביב, פרץ מון לסצנת השירה בשפה האנגלית, והשתתף בקריאות ומופעים מחתרתיים המזכירים את משוררי דור הביט. סגנונו השירי היה גולמי, עם רמיזות מיניות, שהושווה לעיתים קרובות ויליאם ס. בורוז.^[5]

בשנת 1997 פרסם מון את ספרו הראשון בשם "Word Felon", אוסף שירים בין השנים 1992–1996 איתו הופיע. הסגנון השירי של הספר היה פירוק שפה, חרוזים שבורים ואופנים חופשיים, בהשראת התבגרותו בצל תרבות הראפ של העיר ניו יורק בשנות השמונים. מרבית השירים עסקו בתיאור אפל של תרבות עירונית גדולה מתחת לאדמה, סמים, מין וניכור אישי, דרך עיניו של ילד אבוד. אחרי "Word Felon", מון התמקד בניסויי אמנות מעורבים; בשילוב אמנות, צילום, עיצוב גרפי ושירה. עבודות אלה ראו אור בשנת 2002 תחת כותרת הפרויקט: "Phoetry, Moon's coining for Photo & Poetry", שפורסם כספר במקביל להצגתה של תערוכת אמנות באותו שם. הספר הכיל שירים ופרשנויות חזותיות, בצורת תצלומים, עיצובים גרפיים ורישומים. התערוכה התקיימה בשתי גלריות בתל אביב בין השנים 2002–2003.

שיריו ותרגומיו של מון הוצגו בכמה פרסומים ברחבי העולם.