ג'ון מרטין (גיטריסט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון מרטין
John Martyn
ג'ון מרטין, פסטיבל קרופרדי, אוגוסט 2006
ג'ון מרטין, פסטיבל קרופרדי, אוגוסט 2006
לידה 11 בספטמבר 1948
ניו-מלדן, סוריי, אנגליה
פטירה 29 בינואר 2009 (בגיל 60)
St. Luke's General Hospital, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה איאן דייוויד מקגיצ'י
שם במה John Martyn עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1965–2009 (כ־44 שנים)
מקום לימודים Shawlands Academy, בית הספר לאמנות של גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, זמר, מלחין, משורר
סוגה פולק, רוק, רוק פסיכדלי, ג'אז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים איילנד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בברלי מרטין (22 באפריל 1969–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.johnmartyn.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון מרטיןאנגלית: John Martyn;‏ 11 בספטמבר 194829 בינואר 2009), נולד כאיאן דייוויד מקגיצ'י, היה גיטריסט, זמר ומשורר אנגלי. במהלך למעלה מארבעים שנות קריירה הוציא עשרים אלבומי אולפן ועבד עם אמנים כמו פיל קולינס, אריק קלפטון ודייוויד גילמור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין נולד בעיירה ניו-מלדן במחוז סוריי שבדרום מזרח אנגליה לאמא יהודייה (ילידת בלגיה) ולאב סקוטי. הוריו, שניהם זמרי אופרה, התגרשו כשהיה בן חמש ומרטין בילה את ילדותו בין אנגליה לבין סקוטלנד, לסירוגין, רוב הזמן בטיפולה של סבתו. הוא למד באקדמיה "שולנדס" בגלאזגו, סקוטלנד.

שנות השישים המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידודו של מורו האמיש אימלאך, מרטין התחיל את הקריירה המוזיקלית המקצועית שלו כשהיה בן שבע-עשרה. הוא ניגן עירוב של בלוז ופולק שיצרו יחד סגנון ייחודי שהפך אותו לדמות מפתח בסצנת הפולק הלונדונית באמצע שנות השישים. הופעותיו משכו את תשומת לבו של כריס בלקוול מחברת התקליטים Island וב-1967 מרטין הוחתם בחברה, בה שנה לאחר מכן הוציא את אלבום הבכורה שלו, London Conservation, אלבום שהתאפיין בעיקר בהשפעות פולקלור קלטי, בשילוב והשפעות מסגנון הבלוז.

באותה שנה החל מרטין לשלב אלמנטים ג'אזיים ביצירתו, ובין היתר עבד עם מוזיקאי הג'אז הארולד מק'נר. בהמשך הוא הוציא אלבום נוסף, The Tumbler, שנע לכיוון הג'אז. באותו זמן התפתח רומן בינו לבין הזמרת בוורלי קוטנר. השניים נישאו ב-1969. מרטין פיתח טכניקה מקורית להפקת צליל ייחודי בגיטרה תוך שהוא משתמש באפקטים ובצורות נגינה לא סטנדרטיות. הגוון הייחודי שנהיה לסימן ההיכר שלו התבטא לראשונה באלבום !Stormbringer שמרטין הוציא יחד עם אשתו ב-1970. מרטין הוציא יחד עם אשתו אלבום נוסף באותה שנה, The Road to Ruin, אך לבסוף חברת התקליטים החליטה שעדיף לשווק את מרטין כזמר סולו וכך יצאו האלבומים הבאים שלו.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 מרטין הוציא את אחד האלבומים המכוננים של הפולק הבריטי, Solid Air. בין השירים הבולטים שיצאו באותה תקופה היו "Solid Air", שיר הנושא של האלבום שנכתב כמחווה למוזיקאי ניק דרייק שהיה חבר קרוב שלו, "May you never" שבוצע לאחר מכן על ידי אריק קלפטון באלבומו Slowhand, ו-"Head and Heart" שיצא קודם לכן באלבום Bless The Weather מ-1971. בשני האלבומים האלה מרטין שיתף פעולה עם נגן הג'אז, הבאסיסט דני תומפסון, שליווה אותו עוד רבות במהלך חייו.

מרטין ב-1978"

אחרי ההצלחה המסחרית של Solid Air, בזמן קצר מרטין הקליט והוציא את האלבום הנסיוני Inside Out שהתבסס יותר על רגש ואלתור יותר מאשר על מבנה של שיר. השימוש של מרטין באפקטים הפך להיות אלמנט מרכזי בנגינתו. שירתו הייתה מאוד לא ברורה, לעיתים עד כדי כך שמילות השירים היו כמעט בלתי ניתנות לפיענוח. ב-1974 הוא הוציא את Sunday's Child. באותה תקופה מרטין היה נתון לבעיית אלכוהוליזם, בעיה אשר השפיעה באופן ישיר על הקריירה שלו. שנה אחר-כך מרטין הוציא אלבום בהופעה חיה, Live at Leeds, שאותו הוא לא הצליח לשכנע את "איילנד" להוציא וכך הוא נאלץ למכור באופן עצמאי כשהוא שולח עותקים בדואר מביתו. ב-Live at Leeds השתתפו דני תומפסון והמתופף ג'ון סטיבנס. האלבום יצא בהוצאה מחודשת ב-2010 על ידי יוניברסל מיוזיק.

לקראת סוף שנות ה-70 החל מרטין לעסוק ברוק באופן דומיננטי והזניח את הגיטרה האקוסטית שלו ואת מוזיקת הפולק. בין השאר, מרטין ביקר בג'מייקה שם הכיר את מפיק הרגאיי המפורסם לי "סקראץ'" פרי. הוא החל ליצור מוזיקת דאב, ונחשב לאחד מאמני הרוק הראשונים שאימצו את הסגנון הג'מייקני. ב-1977 מרטין הוציא את One World שהוביל כמה מבקרים להגדיר את מרטין כאבי ה-"טריפ-הופ". האלבום כלל שירים כמו "Small Hours" ו-"Big Muff" שנעשו בשיתוף פעולה עם פרי.

שנות השמונים עד שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 התגרש מרטין מאשתו. בתקופה הזו, שמרטין הגדיר אותה כתקופה האפלה ביותר בחייו, יצא אלבומו Grace and Danger שתיאר באופן חשוף וכואב את התפוררות חיי הנישואים ושקיעת הקריירה שלו. פיל קולינס ניגן בתופים וליווה את מרטין בשירה באלבום הזה. בעזרת קולינס חתם מרטין חוזה הקלטות עם חברת ההקלטות WEA, שם הקליט ב-1981 את אלבומו Glorious Fool, שהופק על ידי קולינס ובו השתתף גם אריק קלפטון בגיטרה.

מרטין ביקר בישראל והופיע פעמיים בשנת 1986. בביקורו הראשון חימם בפארק הירקון את "ג'טרו טול". הופעתו השנייה והאינטימית יותר הייתה במועדון "ליקוויד" בתל אביב ב-1 ביולי 1986. מופע החימום שלו היה אהוד בנאי והפליטים.

בהמשך שנות השמונים והתשעים מרטין הוציא עוד כעשרה אלבומים.

ב-2009 קיבל מרטין ממלכת אנגליה את תואר האצולה OBE. מאוחר יותר באותה שנה נפטר מרטין בבית חולים באירלנד כתוצאה מדלקת ריאות.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם יצא בתאריך הערות
London Conversation אוקטובר 1967
The Tumbler דצמבר 1968
!Stormbringer פברואר 1970 יחד עם בוורלי מרטין
The Road to Ruin נובמבר 1970 יחד עם בוורלי מרטין
Bless the Weather נובמבר 1971
Solid Air פברואר 1973
Inside Out אוקטובר 1973
Sunday's Child ינואר 1975
Live at Leeds ספטמבר 1975 בהופעה חיה
So Far So Good מרץ 1977
One World נובמבר 1977
Grace and Danger אוקטובר 1980
Glorious Fool ספטמבר 1981
Well Kept Secret אוגוסט 1982
Philentropy נובמבר 1983
Sapphire נובמבר 1984
Piece by Piece פברואר 1986
Foundations אוקטובר 1987
The Apprentice מרץ 1990
Cooltide נובמבר 1991
Couldn't Love You More אוקטובר 1992
No Little Boy יולי 1993
Sweet Little Mysteries: The Island Anthology מאי 1994 אוסף
Live 1995 הוקלט בהופעה חיה בלונדון 1990
And אוגוסט 1996
The Church with One Bell מרץ 1998 אלבום קאוורים
Serendipity — An Introduction To John Martyn 1998 אוסף
Glasgow Walker מאי 2000
On the Cobbles אפריל 2004
Late Night John מאי 2004 אוסף
The Battle of Medway נובמבר 2007 הופעה חיה מ-1973
Heaven and Earth מרץ 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון מרטין בוויקישיתוף