פולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוזיקת פולקאנגלית: Folk Music), היא מוזיקה עממית. בישראל, המושג משמש בעיקר לתיאור מוזיקה של עמים דוברי אנגלית.

סגנונות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנים בולטים מתחום הפולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפולק האמריקאי פרח בשנים 1900 עד 1920, כאשר לסופות החול (שכונו קערת האבק) ולשפל הכלכלי הגדול היה חלק גדול בהפצתו. גידולן של חברות התקליטים עזרו לבסס את מוזיקת הפולק. עד שנות ה-50 הוא נהפך למוזיקה פופולרית. קיימים היום אומנים רבים המנגנים "מוזיקת שורשים".

זמרי פולק אמריקאים בולטים: וודי גאת'רי (1912-1967), לדבלי (1888-1949), בוב דילן (נולד ב-1941), ג'ואן באאז, בליינד למון ג'פרסון (1893-1929), רמבלינג ג'ק אליוט (נולד ב-1931), סיסקו יוסטון (1918-1961), טום פקסטון (נולד ב-1931), פיט סיגר (נולד ב-1919), לי הייז (1914-1981), טאונס ואן זאנט (1944-1997) וג'ים קרוצ'י.

חלק מהלהקות האמריקאיות הבולטות: שלישיית קינגסטון (The Kingstone Trio), האורגים (The weavers), פיטר, פול ומרי (Peter, Paul, And Mary), ארבעת האחים.

בבריטניה, הפולק ידע עדנה בשנים 1960-1970, תקופה שמכונה "תחיית הפולק האנגלי". בין אמני הפולק הבריטים הידועים מתקופה זו ניתן למנות את מרטין קארת'י, שירלי קולינס, The Albion Band, Steeleye Span, Pentangle ו-Fairport Convention.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]