אנג'לו דה גוברנטיס
.png) | |
| ארכיונים צילום של אגודת הגיאוגרפיה (16 במאי 1887). | |
| לידה |
7 באפריל 1840 טורינו, ממלכת סרדיניה  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1913 (בגיל 72) רומא, ממלכת איטליה |
| שם לידה |
Giuseppe Angelo De Gubernatis |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אנג'לו דה גוברנטיס (באיטלקית: Angelo de Gubernatis; 7 באפריל 1840, טורינו – 26 בפברואר 1913) היה בלשן, משורר ומחזאי איטלקי. הוא היה מועמד לקבלת פרס נובל לספרות מספר פעמים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנג'לו דה גוברנטיס נולד בטורינו למשפחה אצילה מפרובנס. הוא למד באוניברסיטת טורינו וקיבל מלגה להמשך לימודי סנסקריט בברלין. בשנת 1862 הוא קיבל מינוי של פרופסור לסנסקריט באוניברסיטת פירנצה. בעקבות חתונתו לקרובת משפחה של מיכאיל בקונין והתקרב לדעותיו ועזב את העבודה. לאחר שנה דה גוברנטיס התגרש וחזר ללמד. בשנת 1886 הוא הקים בפירנצה מוזיאון שמוקדש להודו.
בשנת 1891 הוא עבר לספיאנצה – אוניברסיטת רומא. דה גוברנטיס הקים מספר כתבי עת מדעים בתחום מזרחנות. בשנת 1887 הוא מונה למנהל של Giornale della società asiatica.
בנוסף לפעילות מדעית, אנג'לו דה גוברנטיס עסק בכתיבת שירה והקים ירחון לנשים Cordelia. הוא כתב 15 מחזות.
דה גוברנטיס היה עורך של אנציקלופדיה Storia universale della letteratura (1882–1885). הוא חקר שירה איטלקית עתיקה ובין היתר גילה מחדש את איזבלה די מורה לקהל הרחב.
