אנדי פיליפ

אנדי פיליפ
Andy Phillip

לידה	27 במרץ 1922 גראניט סיטי שבאילינוי, ארצות הברית
פטירה	29 באפריל 2001 (בגיל 79) רנצ'ו מיראז' שבקליפורניה, ארצות הברית
עמדה	רכז, קלע
גובה	1.88 מטר
מכללה	אוניברסיטת אילינוי
דראפט	סיבוב שני, 1947 שיקגו סטאגס
היכל התהילה	הוצג כשחקן בשנת 1961
קבוצות כשחקן
1947–1950 1950–1952 1952–1956 1956–1958	שיקגו סטאגס פילדלפיה ווריורס פורט ויין פיסטונס בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (1957) 5 בחירות למשחק האולסטאר (1951–1955) 2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1952, 1953)
קבוצות כמאמן
1958	סנט לואיס הוקס

אנדרו מייקל "אנדי" פיליפ (באנגלית: Andrew Michael "Andy" Phillip; ‏27 במרץ 1922 - 29 באפריל 2001) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA בעמדות הרכז והקלע. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 9.1 נקודות, 4.4 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים למשחק.

בשנת 1961, כשלוש שנים לאחר פרישתו ממשחק, הוצג פיליפ בהיכל התהילה של הכדורסל.

השנים המוקדמות

פיליפ נולד בעיר גראניט סיטי שבאילינוי, והוביל בשנת 1940 את קבוצת הכדורסל של "תיכון גראניט סיטי" לאליפות התיכונים של אילינוי. בשנת 1941 החל ללמוד באוניברסיטת אילינוי, ושיחק בקבוצתה במשך 3 שנים עד שגויס לחיל הנחתים האמריקאי. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף כלוטננט ראשון בקרב איוו ג'ימה, ובתום המלחמה חזר לאוניברסיטת אילינוי כדי להשלים את שנת הלימודים האחרונה.

קריירה מקצועית

כשחקן

לקראת עונת 1947/1948, השנייה בתולדות ליגת ה-BAA (לימים ה-NBA), חתם פיליפ בקבוצת שיקגו סטאגס. הוא שיחק בשיקגו שלוש עונות, לצד הקלע מקס זסלופסקי, ובכולן העפילה הקבוצה לשלב הפלייאוף. לאחר מכן שיחק בפילדלפיה ווריורס במשך שנתיים, יחד עם פול אריזין וג'ו פולקס, ובשתי העונות הודחו הווריורס בסיבוב הראשון על ידי סירקיוז נשיונלס של דולף שייס. בעונת 1952/1953 הצטרף לפורט ויין פיסטונס, בה חזר לשתף פעולה עם זסלופסקי, בנוסף לכוכבי הקבוצה ג'ורג' יארדלי ולארי פאוסט. בעונת 1954/1955 העפילו הפיסטונס לסדרת גמר ה-NBA, שנגרר למשחק שביעי ומכריע מול סירקיוז נשיונלס. במהלך האחרון של המשחק השביעי, כשקבוצתו בפיגור 92-91, רשם פיליפ איבוד כדור שהכריע למעשה את המשחק והכתיר את הנשיונלס כאלופי ה-NBA. לאחר המשחק האשים יארדלי את פיליפ בכך שמכר את המשחק והפסיד אותו בכוונה תחילה. בעונה הבאה חזרו הפיסטונס לשלב הגמר אך הפסידו בשנית, הפעם לקבוצתו הקודמת של פיליפ - פילדלפיה ווריורס - בתוצאה 4-1.

בעונת 1956/1957 עבר לבוסטון סלטיקס, בה שימש כמחליפם של בוב קוזי וביל שרמן בשתי עמדות הגארד. בסיום אותה עונה זכה פיליפ עם הסלטיקס באליפות ה-NBA הראשונה של המועדון, לאחר שבסדרת הגמר גברו על סנט לואיס הוקס של בוב פטיט וקליף הייגן בתוצאה 4-3. בעונה הבאה, האחרונה בקריירה של פיליפ, שוב נפגשו הסלטיקס וההוקס בשלב הגמר, אך ידה של ההוקס הייתה על העליונה.

לאורך הקריירה נבחר פיליפ 5 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, ונכלל פעמיים בחמישייה השנייה של העונה. בעונות 1951 ו-1952 הוביל את רשימת מוסרי האסיסטים ב-NBA, כשרשם ממוצעים של 6.3 ו-8.2 אסיסטים למשחק, בהתאמה. בכל 11 עונותיו בליגה העפיל לפלייאוף ה-NBA, ובארבע עונותיו האחרונות השתתף גם בסדרת הגמר. בעת פרישתו דורג שני ברשימת מוסרי האסיסטים בתולדות ה-NBA, עם 3,759 אסיסטים בסך הכול (בוב קוזי היה ראשון).

כמאמן

בעונת 1958/1959 מונה למחליפו של מאמן סנט לואיס אלכס האנום, שעזב את הקבוצה לאחר שהוביל אותה לאליפות ה-NBA בעונה הקודמת. פיליפ אימן את ההוקס ב-10 משחקים בלבד, בהם השיג מאזן 6-4, לפני שהוחלף על ידי אד מקאולי.

ב-29 באפריל 2001 מת פיליפ בביתו שברנצ'ו מיראז', קליפורניה, בגיל 79.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדי פיליפ בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• אנדי פיליפ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)