אני מספר ארבע (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אני מספר ארבע
Iamnumberfourhebrew.jpg
מחבר פיטקוס לור (ג'יימס פריי וג'ובי האגהס)
שם בשפת המקור I Am Number Four
שפת המקור אנגלית
הוצאה בשפת המקור HarperCollins
הוצאה בעברית כנרת
שנת הוצאה 2010
סוגה נוער
מדע בדיוני
תרגום לעברית רחל אהרוני
מספר עמודים 440
348 (בגרסה העברית)
סדרת ספרים בני לוריאן
הספר הבא כוחה של מספר שש

אני מספר ארבע הוא ספר מדע בדיוני לנוער מאת פיטקוס לור (שם בדוי לג'יימס פריי וג'ובי האגהס) והספר הראשון בסדרת ספרי בני לוריאן. הספר פורסם על ידי HarperCollins ב-3 באוגוסט 2010, ובמשך שבעה שבועות רצופים היה במקום הראשון ברשימת רבי-המכר לילדים של ה"ניו יורק טיימס".

דרימוורקס קנו את הזכויות לסרט ביוני 2009; הסרט יצא למסכים ב-18 בפברואר 2011 והיה הסרט הראשון של דרימוורקס שהופץ על ידי חברת Touchstone Pictures של דיסני. ספר זה הוא הראשון מתוך סדרה בת שישה ספרים.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוקב אחר סיפורם של ג'ון סמית, חייזר בן 15 מכוכב הלכת לוריאן, והספאן השומר שלו, בעודם בורחים מהמוגדוריאנים, גזע אחר של חייזרים שצד את ג'ון ושמונה בני נוער לורים נוספים הגרים על כדור הארץ. תשעת בני הנוער האלה הם חברי הגארד, קבוצת לורים בעלי כוחות מיוחדים הנקראים "מורשות". ספאנים, גם הם לורים, לא מקבלים מורשות, ולרוב הופכים למגנים וחונכים של חברי גארד צעירים. הנערים מוגנים על ידי כשף, שבזכותו הם יכולים להיהרג רק בסדר מספרי. שלושת הראשונים נרצחו, וג'ון הוא מספר ארבע.

הספר נפתח במותו של מספר שלוש. מספר ארבע מוצג תחת השם המזויף דניאל ג'ונס והוא גר בפלורידה. לארבע יש שלוש צלקות עגילות שמתחילות בחלקה החיצוני של רגלו הימנית, מעל קרסולו, וממשיכות עד החלק החיצוני של שוקו. כל אחת מסמלת את המוות של מספר אחת, שתיים, ושלוש, והן נצרבות באש כחולה כשהן מופיעות. הצלקות האלו נוכחות על כל בני הנוער הלורים, ועם כל מוות, צלקת נוספת מופיעה. הנרי, הספאן (שומר) של ארבע, אומר לו שהם נוסעים לעדן, אוהיו. הנרי יוצר לארבע זהות חדשה, ונותן לו את השם "ג'ון סמית".

עייף מהבריחות, ג'ון אומר שהוא רוצה להתחיל חיים לעצמו. הנרי מזכיר לו למה הם בורחים, והשיחה נגמרת. ג'ון מתחיל ללכת לתיכון המקומי, היכן שהוא פוגש את שרה הארט היפהפייה, תלמידת כיתה י"א. הוא פוגש גם את החבר לשעבר שלה, מארק ג'יימס, שמיד מתחיל להציק לג'ון. ג'ון עומד כנגדו, בפעם הראשונה בחייו.

במהלך שיעור אסטרונומיה, ידיו של ג'ון מתחילות לכאוב ולזהור. כשג'ון מגיע הביתה, הוא מבין שהמורשת הראשונה שלו הופיעה. אחרי המתקפה ההרסנית של המוגדוריאנים על לוריאן, התשעה הם הלורים היחידים עם מורשות ששרדו - וכל אחד מהם מקבל מורשות שונות (למרות שלכולם יש כוחות טלקינטיים). הנרי אומר לג'ון שהמורשת הראשונה שלו היא לומן, היכולת לייצר אור מידיו, יחד עם עמידות מתפתחת לאש. הנרי משתמש באבן מלבנית לבנה-חלבית כדי לעזור לג'ון להפיץ את העמידות לאש ולחום בכל גופו. במהלך התהליך ג'ון רואה חיזיונות של רגעיו האחרונים על לוריאן כשהמוגדוריאנים תקפו, בזמן שהנרי מספר.

להנרי ולג'ון יש שידה לורית מיוחדת שיכולה להיפתח רק על ידי שניהם ביחד. (אולם, אם הנרי מת, ג'ון יוכל לפתוח אותה בעצמו.) על ידי שימוש בחפצים מהשידה, הנרי מראה לג'ון דגם של הגלקסיה, בו הוא יכול לראות איך לוריאן נראה לפני שהמוגדוריאנים השמידו אותו, ואיך הוא נראה עכשיו, צחיח ושומם. השידה מכילה גם אבן מרפא שמרפאת את כל הפצעים שיש על הגוף, אבל בכמה תנאים: תהליך הריפוי כואב כפליים מהפצע עצמו, והפצעים היו חייבים להיגרם בכוונה לגרום נזק. ניתן להשתמש באבן רק זמן קצר לאחר הפציעה. בנוסף, יש בשידה כמה אבנים שנראות כמו חצץ, ומלח לורי, שניתן למקם אותו מתחת ללשון בשביל פרץ אנרגיה והקלה על הכאב. השפעת המלח תרד במהרה על ידי שימוש במורשות.

עם הופעת המורשות של ג'ון, הנרי מתחיל לאמן אותו. בסופו של דבר ג'ון לומד להדליק ולכבות את האורות שלו כרצונו. כמו כן ג'ון רוכש את חברו האמיתי הראשון, סאם גוד, שמאמין בחייזרים. בנוסף הוא מתקרב לשרה. במסיבת ליל כל הקדושים העירונית, מארק וכמה מחבריו מקבוצת הפוטבול אורבים לג'ון, שרה, סאם, וחברתה של שרה, אמילי. ג'ון, שכבר עייף מהבריונות המתמדת של מארק, מתעצבן כשהם רצים לתוך היער עם שרה. ג'ון רודף אחרי הבנים, וסוף סוף מתעמת עם מארק וחבריו, מביס אותם בקלות ומשחרר את שרה. סאם רואה את מה שג'ון עושה והופך לחשדן כלפיו, ומתעלם ממנו במשך זמן מה.

כשג'ון הולך לביתו של סאם כדי לדבר איתו, הוא מאיים על ג'ון באקדח, אבל ג'ון משכנע אותו שהוא לא חייזר ועוזב עם כתב עת על תאוריות קשר חייזריות. ג'ון מוזמן לארוחת ערב בביתה של שרה. הנרי נוסע לאתונה, אוהיו, עקב תאוריית קשר על המוגדוריאנים שמצא בכתב העת של סאם, על מנת לברר מאין הגיע המידע. הוא מבטיח להתקשר לג'ון, אך הזמן עובר והוא לא מתקשר. ג'ון מתחיל לדאוג ומתקשר לסאם לעזרה. סאם מסיע את ג'ון לאתונה, שם הם מוצאים את הנרי קשור וכלוא בבית המוציאים לאור. מורשת הטלקינזיס של ג'ון מופיעה, והוא משתמש בה כדי להציל את הנרי וסאם ולברוח מהבית כשכמה גששים מוגדוריאנים מופיעים. הנרי מספר לסאם את האמת עליהם, ולאחר שראה את ג'ון משתמש בטלקינזיס שלו, סאם מקבל אותם כמו שהם. האימונים של ג'ון מתגברים עד שהוא מסוגל להציג תרגילים טלקינטיים מורכבים, בזמן שבגדיו עולים באש.

במסיבה בביתו של מארק, מתחילה שריפה, אשר לוכדת את שרה בקומה השנייה. ג'ון ממהר להציל אותה, ותוך כדי כך חושף בפניה מי ומה הוא באמת. למרות זאת היא מודה שהיא אוהבת אותו, וג'ון אומר שגם הוא אוהב אותה. לאחר מכן הוא מספר לה הכול על עצמו. למחרת בבית הספר, ג'ון מפחד שיאלץ לעזוב, מאחר שאנשים ראו אותו קופץ מחלון הקומה השנייה ודיווחו על כך. למזלו, בעיתון לא נכתב דבר על מעורבותו בשריפה. נראה שהכול הולך טוב, עד שלבית הספר מגיע פקס בשביל ג'ון, בו כתוב "האם אתה מספר ארבע?". ג'ון נבהל, קופץ מחלון וממהר הביתה, שם הוא מוצא את מארק, שהבין את האמת. הוא מתווכח עם הנרי לגבי הסיבה למעשיו, ואומר שהוא רוצה חיים נורמליים. הוא חוזר לבית הספר בבהלה, שם הוא מוצא את שרה, ומבין שהמוגדוריאנים בדרכם לתפוס אותו.

ג'ון מוצא את שרה, אבל הם נתקלים בגשש מוגדוריאני, אחד מני רבים שמקיפים את בית הספר. ג'ון הורג אותו, אבל מסלול הבריחה שלהם נחסם על ידי שניים מוגדוריאנים נוספים, עד שהנרי ומארק מגיעים והורגים את הגששים. אל הארבעה מצטרפת נערה מעט מבוגרת מג'ון והכלב שלו, ברני קוסאר. הנערה מזדהה כמספר שש. ג'ון מבין שכיוון שהוא ושש נפגשו, הכשף שהגן עליהם בכך שניתן היה להרוג אותם רק בסדר מספרי, נשבר. שש אומרת שהמלחמה התחילה והם חייבים להילחם. בזמן שארבעת החברים מנסים לצאת מבית הספר, ג'ון אומר למארק ושרה לחזור ולהתחבא, כי זו לא המלחמה שלהם. הם עושים כך, ובקרב שמתפתח ג'ון מתעמת עם החייל הראשון שלו, אותו הוא הורג.

ג'ון נפצע קשה וניצל בידי הנרי וסאם, שהבין מה קורה ובא לעזור. ג'ון מגלה את המורשת השנייה שלו, טלפתיה עם חיות, וגם שברני קוסאר הוא כימרה, ומשכנע את אחת מהחיות של המוגדוריאנים לבגוד בבעליה. בכל התוהו ובוהו, הנרי נפגע מהדף אנרגיה מוגדוריאני, ומת בזרועותיו של ג'ון. לפני שהוא מת, הנרי אומר, "זה שהגענו לפה, לעדן, לא היה במקרה".

ג'ון מתעורר בחדר במלון, ואומר לשרה שהוא חייב לעזוב. שרה מבינה ומקבלת את זה ואומרת לו שהיא תחכה לו. ג'ון מגיב בצורה דומה, ואומר שליבו יהיה תמיד שייך לה. לאחר מכן, הם שורפים את גופתו של הנרי. סאם מחליט ללכת עם ג'ון ושש, כשהם מתכוננים לעזוב כדי לחפש אחר ארבעת הילדים הלורים הנותרים. הספר נגמר בזה שג'ון אומר לשרה שהוא אוהב אותה ושהוא יחזור, ועוזב עם שש, סאם וברני קוסאר.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בני לוריאן - דמויות

ג'ון סמית / מספר ארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון הוא גארד, לורי בעל כישרונות ויכולות שעוזרות לו להגן על עצמו ועל אחרים. כישרונות אלה, או מורשות, מתחילות להופיע במהלך הספר. בסוף הספר המורשות שלו הן:

  • טלקינזיס - לכל הגארד מלוריאן יש את הכוח הזה, אותו הם מפתחים כשמקבלים את המורשת הראשונה שלהם, או כמעט מיד אחר כך.
  • לומן - היכולת לייצר אור וחום מידיו ועמידות לחום ולאש שמשתרעת על כל גופו (כלומר הוא לא יכול להישרף, אך עדיין יכול למות משאיפת עשן).
  • טלפתיה עם חיות - היכולת לתקשר עם חיות. הוא גילה את המורשת הזו אחרונה, כמעט בסוף הספר, למרות שזו הייתה המורשת הראשונה שלו, שהופיעה לפני זמן הספר.
  • הגברה - כל הגארד יורשים כוח פיזי, מהירות, רפלקסים, סיבולת ויציבות מוגברים.

הנרי סמית / ברנדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי הוא הספאן של ג'ון, או מספר ארבע. היו לו אישה וילד בלוריאן, אבל הוא עזב אותם על מנת להגן על ג'ון כשלוריאן הושמד. הוא המשגיח של ג'ון והוא גם מאמן ומלמד אותו כשהמורשות שלו מתפתחות. שמו על לוריאן היה ברנדון. הוא כמו אב לג'ון משום שגם הוא נאלץ לעזוב את משפחתו בלוריאן. הנרי מת בסוף הספר, בעודו מגן על ג'ון מהמוגדוריאנים.

הדלי / ברני קוסאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברני קוסאר הוא כימרה מלוריאן, והוא עקב והגן על ג'ון והנרי מאז שהגיעו לכדור הארץ. בפלורידה, ברני הופיע בפני ג'ון מספר פעמים כשממית; בעוד שבעדן הוא הפך לכלב ציד. ברני נקרא על שמו של רכז עבר בליגת הפוטבול הלאומית. אולם שמו של ברני בלוריאן, שנחשף בחזיונות של ג'ון מהזמן שחי בלוריאן, היה הדלי. ג'ון לא מודע לטבעו האמיתי של ברני (למרות שהנרי ידע לכל אורך הדרך), עד שהוא משתנה לבהמה ענקית בקרב נגד המוגדוריאנים בבית הספר התיכון.

שרה הארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה הארט היא חברתו של ג'ון. שרה מתוארת כנערה חכמה ויפהפייה. במקור היא מעודדת, שיצאה עם מארק ג'יימס, רכז קבוצת הפוטבול של בית הספר. לאחר שהוריה שלחו אותה לדודתה לקיץ, היא התאהבה בצילום, וכשחזרה, החליטה לפרוש מקבוצת המעודדות ולהיפרד ממארק. יש לה תשוקה לצילום ולבעלי חיים. אחרי שג'ון משתמש ביכולותיו כדי להציל אותה משרפה, היא מגלה את טבעו האמיתי.

סאם גוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאם גוד הוא חברו הטוב של ג'ון. סאם הוא מאמין מושבע בחייזרים ובתאוריות קשר חייזריות, שמאמין שחייזרים חטפו את אביו הנעדר; כל זה בשל העובדה שאביו חקר חיים מחוץ לכדור הארץ, וסאם ניסה ללכת בעקבותיו. הוא חושד בג'ון בפעם הראשונה לאחר שהם מותקפים על ידי מארק וחבריו ברכבת השדים, אבל הוא לא מגלה במפורש עד שהוא רואה את ג'ון נלחם בשלושת הגברים באתונה שכותבים את המגזין "הם מתהלכים בקרבנו". הוא מתואר כילד כחוש עם משקפיים, למרות שהם לא שלו - הוא מסביר לג'ון שהם היו של אביו, והוא מרכיב אותם כדי לראות דרך עיניו של אביו. במהלך הקרב במוגדוריאנים, סאם מציל את חייו של ג'ון על ידי הריגת אחד מהחיילים, ואת חייה של שש על ידי נשיאתה למשאית שלו לאחר שהיא נפצעת. הוא מחליט ללוות את ג'ון ואת שש כשהם עוזבים את עדן.

מספר שש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שש היא הילדה היחידה מלוריאן שמופיעה בספר מלבד מספר ארבע / ג'ון סמית. היא בת 16. שש מתוארת כבעלת שיער שחור כעורב, עור בצבע זית, עיני לוז, עצמות לחיים גבוהות, פה רחב, ונמוכה ממספר ארבע / ג'ון סמית בכחמישה סנטימטרים. הספאן שלה, קטרינה, מתה שלוש שנים לפני תחילת הספר. היא גארד, כמו כל שאר הנערים מלוריאן. המורשות של שש הן:

  • טלקינזיס - כמו ג'ון, היא יכולה להזיז חפצים על ידי מחשבותיה. לא נאמר עד כמה הכוח שלה מפותח אבל ממידע מודלף אמור להיות לה כוח חזק יותר משל שלוש בטלקינזיס.
  • חוסר נראות - שש יכולה להפוך את עצמה לבלתי נראית. היא מצליחה לחמוק לתוך בית הספר למרות כמות המוגדוריאנים העצומה בחוץ. שש יכולה להפוך אנשים לבלתי נראים על ידי מגע; אולם, זה מוגבל רק לזוג אנשים. לסבו של ג'ון הייתה מורשת זו.
  • שליטה ביסודות - שש יכולה לשלוט בארבעת היסודות הבסיסיים: אדמה, אוויר, אש ומים. היא יכולה גם לערבב את הכוחות האלו ביחד, וניתן לראות זאת כשהיא יוצרת סופה בקרב האחרון. לאביו של ג'ון הייתה מורשת זו.
  • הגברה - כל הגארד יורשים כוח פיזי, מהירות, רפלקסים, סיבולת ויציבות מוגברים.

מספר שלוש/האנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שלוש תואר כנער לורי בן 14 שמופיע בתחילת הספר, כאשר המוגדוריאנים רודפים אחריו בג'ונגל באפריקה. הוא נהרג במהרה בעודו בורח מהמוגדוריאנים לאחר שהם הרגו את הספאן שלו.

  • הגברה - כל הגארד יורשים כוח פיזי, מהירות, רפלקסים, סיבולת ויציבות מוגברים. שלוש משתמש בזה כדי לקפוץ מעל עמק בספר, אולם הוא לא שרד, כי היו מוגדוריאנים שחיכו לו בצד השני.
  • טלקינזיס-לכל אנשי הגראד יש טלקינזיס אולם הטלקינזיס שלו היה מפותח במיוחד ויכל להרוג בעזרת תנועת יד חדה.

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אני מספר ארבע (סרט)

הגרסה הקולנועית יצאה למסכים ב-18 בפברואר 2011. מככבים בו אלכס פטיפר כג'ון סמית / מספר ארבע, דיאנה אגרון כשרה הארט, קאלן מקאוליף כסאם גוד, טרסה פאלמר כמספר שש, טימותי אוליפנט כהנרי וג'ייק אייבל כמארק ג'יימס. הסרט זכה לביקורות שלילות ממבקרי הקולנוע. אתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע העניק ציון לסרט "רקוב" עם דירוג של 30%.

ה-DVD שוחרר ב-20 ביוני והכניס $144 מיליון מאז.

הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר שוחרר ספר מקדים, I Am Number Four: The Lost Files: Six's Legacy, ב-26 ביולי 2011 (באנגלית בלבד). ספר זה מספר את סיפורה של מארן אליזבת, מספר שש מהגארד של לוריאן, לצד הספאן שלה, קטרינה. הסיפור מתרחש לפני שהיא פוגשת את מספר ארבע בספר הראשון בסדרה. ספר זה זמין ב-Apple’s iBookstore, וב-Amazon's Kindle.

ספר ההמשך, "כוחה של מספר שש", פורסם ב-23 באוגוסט 2011. הוא עוקב אחר הלורים הנותרים כאשר הם מתאחדים כדי להילחם במוגדוריאנים.