אנמיה ממארת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנמיה ממארת
שם בלועזית Pernicious anemia
Addison–Biermer anemia
ICD-10
(אנגלית)
D51.0
ICD-9
(אנגלית)
281.0
DiseasesDB
(אנגלית)
9870
MedlinePlus
(אנגלית)
000569
eMedicine
(אנגלית)
med/1799 
MeSH
(אנגלית)
D000752

אנמיה ממארת [1] (Pernicious Anemia) הינה מחלת חיסון עצמי שפוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד.

זו הסיבה אפשרית לחוסר של ויטמין B12, חוסר שגורם לאנמיה מגלובלסטית ולתופעות נוירולוגיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1849, תוארה לראשונה מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת", משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז.
  • בשנת 1920 התגלה, שאנשים שאכלו הרבה מרק כבד הבריאו באטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו אומנם מהו החומר המצוי בכבד אשר גורם לריפוי, אבל החולים נרפאו כליל מהמחלה.
  • בשנת 1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת. חומר זה נקרא ויטמין B12.

רקע פיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקטור פנימי Intrinsic Factor הינו חומר מסוג גליקופרוטאין, שנוצר בתאי הדופן בקיבה Parietal cells. זהו חומר הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12. בתריסריון נקשר לוויטמין B12 ובאילאום הסופי - החלק האחרון שלהמעי הדק, הפקטור הפנימי מסייע לוויטמין B12 להיספג לתאי המעי הדק, שם הוא מסיים את תפקידו ונהרס.

תופעות קליניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות קליניות במצב של חוסר ויטמין B12: אנמיה מגלובלסטית, תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העיצבית, ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויטמין B12

אנמיה ממארת הינה מחלת חיסון עצמי, ועל כן מופיעה בשכיחות גבוהה יחד עם מחלות חיסון עצמי אחרות.

תופעות פתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוון של רירית הקיבה.

שינויים אופיניים במערכת העיכול עקב אנמיה מגלובלסטית.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.