המעי הדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לחצו כדי להקטין חזרה
בלוטות רוק בלוטת צד האוזן בלוטה תת-לסתית חלל האף לוע ושט קנה הנשימה לשון חלל הפה לוע לשון ושט צינור המרה המשותף כיס המרה כבד כבד קיבה לבלב לבלב תריסריון צינור המרה המשותף לבלב צינור הלבלב קיבה כבד כיס המרה תריסריון צינור המרה המשותף המעי הדק המעי הגס תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הגס מעי עיוור תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הדקDigestive system diagram.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

בבעלי החוליות, המעי הדק הוא חלק המעי המתחיל ביציאה מן הקיבה (בשוער) ומסתיים במעי הגס. המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול, ובאמצעותו נעשית רובה של ספיגת המזון בגוף האדם. ערך זה מתמקד במעי האדם, למרות שהתהליך עצמו נכון למרב היונקים (יוצא דופן עיקרי הן הפרות וחיות מעלות גירה אחרות).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעי הדק הינו צינור מפותל, אורכו הממוצע הוא כ-6-8 מ', קוטרו כ-3 ס"מ, אך הגודל אינו אחיד בכל הגילאים, והוא ממלא את רוב חלל הבטן. המעי הדק מתחלק לתריסריון, מעי ריק ומעי עקום.

התריסריון הוא קטע המעי המתחיל ביציאה מהקיבה ואורכו כ-28 ס"מ. הוא מקבל הפרשות מהלבלב, מכיס המרה ומהכבד. המעי הריק נמצא אחרי התריסריון בחלקו העליון של חלל הבטן ואורכו כ-3 מטר. המעי העקום הוא הקטע האחרון במעי הדק ונמצא בחלקו התחתון של חלל הבטן. אורכו מ-3 עד 4 מטרים ומסתיים במעי הגס. אין הפרדה ברורה בין מעי הריק למעי העקום.

תפקידי המעי הדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום מיקרוסקופי של המוריגים

למעי הדק שני תפקידים עיקריים:

בתהליך הספיגה תוצרי העיכול חודרים אל תאי האפיתל שבדופן המעי, משם אל הנוזל הבין-תאי של דופן המעי, ומשם לנימי הדם וצינוריות הלימפה.

למעי הדק מבנה מיוחד המאפשר לו למלא תפקידים אלו. שטח הפנים שלו מוגדל על ידי בליטות דמויות-אצבע הנקראות מוריגים או סיסים, שהם בליטות עשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. על גבי המוריגים מצויות בליטות קטנות הנקראות סיסונים. הקיפולים, המוריגים והסיסונים מגדילים את שטח הפנים של המעי הדק מבערך חצי מטר רבוע לצינורית באותו אורך, פי 500 לכ-250 מ"ר.

במעי הדק מתרחש סיום תהליך הפירוק של חומרי המזון ולו ההשפעות העיקריות של תהליך זה. המזון שוהה בתוך המעי הדק כ-3 שעות. במשך זמן זה נשלם עיכולם של חומרי המזון למיניהם.

תהליך העיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתריסריון, שהוא חלקו העליון של המעי הדק, נפתחות שתי בלוטות המפרישות מיצי עיכול ואנזימים. בתוך התריסריון נעכל המזון בהשפעת מיץ המרה ומיץ הלבלב. מיץ הלבלב מכיל אנזימים המפרקים פחמימות, שומנים וחלבונים:

  • פחמימות: מתפרקות על ידי אנזימים (כגון: עמילז, מלטז וסוכרז) לחד סוכרים.
  • חלבונים : מתפרקים על ידי אנזימים (כגון: פפסין וטריפסין) לחומצות אמינו.
  • שומנים: מתפרקים על ידי אנזימים (כגון: ליפז) לגליצרול ולחומצות שומניות. מיץ המרה המופרש על ידי הכבד, מכיל מלחי מרה ההופכים את השומנים שבמזון לתחליב, ומאפשרים בכך לאנזימים לפרקם ביעילות רבה יותר.

תהליך העיכול של מולקולות המסיסות במים (תוצרי הפחמימות והחלבונים) שונה מאלו שלא מסיסים. תוצרי הפחמימות, חומצות אמיניות וחומצות שומניות קצרות שרשרת עוברים בדיפוסיה דרך קרומי התאים, לעומתם הליפידים שהם תוצרי השומנים מתפזרים במעיים כתחליב שמותנה בנוכחות מלחי המרה, ולאחר ספיגתם הם עוברים לכלי הלימפה.

תנועת המעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דופנות המעי הדק מתכווצות אוטומטית לצורך ביצוע מספר פעולות:

  • תנועות קצביות של חלקים שונים דוחסות ומרסקות את המזון.
  • התכווצויות של כל זוג טבעות בכיוונים מנוגדים מערבבות היטב את המזון.
  • תנועה פריסטלטית - תנועות ניע רציפות דוחפות את המזון למעי הגס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסתי אנגל, אטלס גוף האדם, מפה 2003.


מרכיבי מערכת העיכול
פה · לחיים · שפתיים · לסתות · שיניים · חניכיים · לשון · בלוטות רוק · חך · לוע · ושט · קיבה · כבד · כיס המרה · לבלב · תריסריון · מעיים · המעי הדק · המעי הגס · תוספתן · חלחולת · פי הטבעת מערכת העיכול