אפס ביחסי אנוש (מחזמר)

אפס ביחסי אנוש
	כרזת המחזה, בצילום: קלינשטיין (מימין) ואזרזר
	כרזת המחזה, בצילום: קלינשטיין (מימין) ואזרזר
בימוי	עידו רוזנברג
כתיבה	אורן יעקובי
מוזיקה	עילי בוטנר
מדינה	ישראל
סוגה	מחזמר
הצגת בכורה	ספטמבר 2019, תיאטרון בית ליסין
משך ההצגה	כשעה ו-40 דקות
שפה	עברית

אפס ביחסי אנוש הוא מחזמר מאת אורן יעקובי על פי סרטה של טליה לביא, הנושא את אותו השם. המחזמר, אותו ביים עידו רוזנברג, עלה לבמת תיאטרון בית ליסין בספטמבר 2019 ומביא את סיפורן של חיילות המשרתות כפקידות בבסיס צה"לי נידח בישראל. במחזמר מככבות משי קלינשטיין ומגי אזרזר, לצד שחקנים רבים נוספים.

ב-2014 יצא לאקרנים סרט הקולנוע אפס ביחסי אנוש, קומדיה שחורה אותה כתבה וביימה טליה לביא, העוסקת במערכות היחסים בין חיילות שלישות בבסיס שיזפון של צה"ל; יצירה ישראלית "חריגה" העוסקת דווקא בנשים המשרתות בצה"ל וממלאות תפקידים פקידותיים בבסיס זניח. הסרט זכה להצלחה גדולה,^[1] ביקורות משבחות, מכר מאות אלפי כרטיסים וקטף פרסים בישראל וניו יורק. את הסרט עיבד לבמה המחזאי אורן יעקובי, שאף כתב את מילות השירים, אותם הלחין עילי בוטנר. את המחזמר ביים עידו רוזנברג, על הניהול המוזיקלי הופקד אמיר לקנר, הכוריאוגרף הוא עוז מורג. אורה סמורגונסקי, שני טור וקרן גרנק הופקדו על עיצוב התלבושות, התפאורה והתאורה, בהתאמה. לצד קלינשטיין ואזרזר משתתפים במחזמר גם נוי הלפרין, דיאנה גולבי, מעיין תורג'מן, רון שחר, אסף הרץ, ניב ניסים, לורין מוסרי, קרן מרום ואחרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 2003 והמקום הוא בסיס צבאי בנגב. במרכז העלילה שלוש חיילות מתוסכלות בשלישות: דפי המפונקת, אותה מגלמת משי קלינשטיין, חולמת לעבור לבסיס הקריה שבתל אביב ולהעביר את שירותה בקניון עזריאלי הסמוך. חברתה זוהר, אותה מגלמת מגי אזרזר, אף היא פקידה משועממת וגם לה חלום צנוע: היא רוצה למצוא את הגבר הנכון ולאבד את בתוליה. המפקדת שלהן רמה, אותה מגלמת מעיין תורג'מן, רוצה להתקדם במערכת הצבאית אשר כבר בשיר הפתיחה מכונה על ידי החיילות: "מערכת ביטחוניסטית, שוביניסטית וסקסיסטית." (מרץ 2003, מילים: אורן יעקובי ועילי בוטנר, שגם הלחין). השלוש סובלות מיחס מזלזל מהגברים בבסיס, עליו מפקד בועז, אותו מגלם רון שחר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר זכה לביקורות אוהדות ומשבחות, על כל מרכיביו. ננו שבתאי כתבה בהארץ: " זו הצגה כל כך מהנה, עד שנדמה כמיותר כמעט לעמוד על כל אלמנט ואלמנט שבה. הטקסט שנון וקולח, יש בו שינויים דרמטיים טובים, כאשר השירים שנוספו מביאים הומור אחר והיבט נוסף, שפחות קיים בסרט, והוא האמירות החברתיות, והקריצות לנושא של הלהקות הצבאיות והאתוס הצה"לי בכלל, שמתבטא גם בכוריאוגרפיה טובה. התוצאה קלילה ובידורית יותר מהסרט, אבל זה לגיטימי.^[2] שירים המשעשעים והשנונים של יעקובי מוסיפים רבדים חדשים לדמויות המוכרות מהסרט. אם לרגע חששתי שהם עלולים לפגום, הם רק הוסיפו. המוזיקה הפנטסטית שהלחין עילי בוטנר, בייחוד זו שקורצת לשירי הלהקות הצבאיות, יושבת עליהם בול. למרבה הפלא, הצבעים העזים שנוספו לבסיס החאקי המונוכרומטי רק הפכו את התמונה לשלמה יותר. סוריאליסטית אמנם, אבל מי שמחפש פיסת מציאות שיצפה שוב בסרט המושלם, על הבמה 'אפס ביחסי אנוש' היא פיסת עוגה מתוקה במיוחד – כזאת שמשמינים ממנה רק מנחת." כתב ניר סלונים ב-מאקו.^[3]

"הבמאי הצעיר עידו רוזנברג הגיש מוצר מהודק להפליא, כזה שגורם לקהל להשתתף בו אקטיבית עם הבעות פנים, בעיקר כאלה מחויכות ועם הגבות למעלה, לכל אורכו. לקאסט יש חלק גדול בכך: משי קלינשטיין כוכבת, וקשה להחליט במה יותר – אם בשירה או בנוכחות הבימתית – היא פשוט מתוקה וכובשת. מגי אזרזר מעולה בתפקיד זוהר, מצחיקה, כאובה ומרגשת. שתיהן מפעימות במקצועיותן. דיאנה גולבי בולטת בתפקיד הקומי ביותר בהצגה, ועושה ממנו מטעמים. מעיין תורג'מן, לורין מוסרי וקרן מרום אף הן ליהוקים מוצלחים, ומחמאות גם למאי קשת כתהילה, 'החיילת' המתחזה והאובדנית, אסף הרץ כמושא תשוקתן של כל החיילות ורון שחר כמפקד הבסיס – המוכשרים כל אחד בתפקידו." כתבה אורין ויינברג ב-ynet.^[4] דוד רוזנטל כתב בוואלה!: " הכול עובד באופן מושלם ב'אפס ביחסי אנוש'. משי קלינשטיין מקסימה בתפקיד דפי השבוזה, מגי אזרזר מלאת קסם כזוהר, רון שחר נכנס היטב לדמותו של מפקד הבסיס האידיוט הסובל מעודף חשיבות עצמית, אסף הרץ מוגזם במתכוון כאיתן שפי החתיך ומעל כולם מתבלטת דיאנה גולבי כאירנה הרוסיה, דמות שהייתה שולית בסרט וזכתה להרחבה על הבמה. לא בכדי היא גרפה את התשואות הקולניות ביותר, על אף שאינה נמצאת בעמדה קדמית בהיררכיית השחקנים."^[5]