אקרנופלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אקרנופלן מסוג A-90

אקרנופלן (Ekranoplan, ברוסית: Экраноплан) שייך למשפחת כלי טיס המכונים באנגלית Ground Effect Vehicle (או GEV). זהו כלי טיס הדומה במראהו למטוס, אך פועל על טהרת אפקט הקרקע, תופעה המורגשת כאשר מנחיתים מטוס; מעט לפני הנגיעה בקרקע, קצב הירידה של המטוס מואט כשנוצרת מעין כרית אוויר בין המטוס לקרקע המקטינה את כוח הגרר הפועל בכיוון הפוך לכיוון הטיסה.

מפלצת הים הכספי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה הקרה, אקרנופלנים נצפו במהלך השנים בים הכספי כשתארו אותם כעצמים ענקיים הנעים במהירות מעל פני המים. את השם "מפלצת הים הכספי" נתן איש מודיעין אמריקאי שהיה מבולבל לנוכח הצילום האווירי של כלי רכב ענק, הנראה כמו מטוס שקצצו את שתי כנפיו. לאחר תום המלחמה הקרה, "המפלצת" נחשפה כאחד ממספר עיצובים של אקרנופלנים שתוכננו לטוס מטרים ספורים מעל פני הים, ובכך לחסוך באנרגיה ולהישאר מתחת לראדאר האויב.

אורכו של ה־KM, "מפלצת הים הכספי", היה 100 מטרים, הוא שקל 540 טון והיה יכול לטוס במהירות של 400 קמ"ש. לאחר שצבר מהירות, לאקרנופלן לא היה מגע עם פני המים, והוא יכול היה להמשיך בתנועה גם מעל קרח, שלג, או אדמה ישרה, ללא כל קושי.

כלי רכב אלה פותחו בעבר על ידי ברית המועצות לצורך תובלה צבאית מהירה מאוד (מספר מאות קילומטרים לשעה), ושירתו בעיקר לחופי הים הכספי והים השחור. האקרנופלן הגדול ביותר יכול היה לשנע מעל 100 טון של מטען. בשנת 1987 פותח דגם הנושא טילים נגד ספינות.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, למרות שהתעשייה עדיין לא חזרה לייצר כלי רכב כאלה, מתבצע מחקר ופיתוח נמרץ במספר ארצות, וביניהם ארצות הברית, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, אוסטרליה ועוד.

אחד הגורמים המעכבים את התעשייה הוא אי הבהירות בקשר לסיווג כלי רכב אלה והרישוי הנדרש. ארגון הימאות הבינלאומי סיווג את כלי רכב אלו לשלוש קטגוריות עיקריות:

  • סוג A: לא יכולים לעלות מעל תחום "אפקט הקרקע".
  • סוג B: יכולים "לנתר" מעל תחום אפקט הקרקע באופן זמני אך לא לאורך זמן
  • סוג C: יכולים באופן קבוע לטוס מעל אפקט הקרקע. אלו הם מטוסים לכל דבר מבחינת הרישוי והסיווג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]