לקות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לקות היא אחד מסדרה של מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. להלן הגדרותיו של ארגון הבריאות העולמי לסדרת מושגים זו, ההולכות ונעשות מקובלות, החל משנות השמונים של המאה העשרים, על הגורמים הטיפוליים ובשפת היום-יום. ערך זה משווה את הגדרת המושג לקות להגדרות אחרות של מוגבלות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי
ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי (W.H.O. International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF הן:
- מוגבלות (Limitation) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה.
- לקות (Disability) היא מוגבלות אשר מפריעה לאדם להשתתף בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד. ההבדל בין המושג לקות למושג נכות הוא הבדל כמותי.
- נכות (Handicap) היא לקות המונעת מאדם לקיים את תפקידו החברתי בלא סיוע אנושי צמוד. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר היא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
"פעילויות חיים" מחולקות על ידי העוסקים בריפוי בעיסוק לפעילויות עבודה, לימודים, טיפול עצמי ופנאי.
שוני מהנורמה מוגדר על ידי העוסקים בסטטיסטיקה בתור כל תכונה הקיימת אצל פחות מאחד מתוך עשרים פרטים (5%>). יש לשים לב שלא כל אדם השונה מהנורמה הוא מוגבל. כשמביטים בתכונה הניתנת לתיאור כמותי, אצל מי שיש לו שונות מהנורמה, כמות תכונה זו נמצאת מרחק שתי סטיות תקן מהממוצע (בהנחה שתכונה זו מתפלגת בהתפלגות נורמלית).
ניכר מההגדרות האלה שהמושגים "נכות" ו-"לקות" תלויים גם באדם בעל השונות וגם בחברה ובסביבה. דוגמה ל-"נכה" על פי הגדרות אלה: משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר לא נגישה לחלוטין ואינו יכול לצאת מהבית בלא סיוע צמוד. דוגמה ל-"לקויי": אותו אדם בעיר הבנוייה באופן מאוד נגיש לנכים. לפי שעה, גם במקומות הנגישים ביותר, יש דברים חשובים שקשה למשתמש כיסא גלגלים לעשות בעצמו.
מצב מובהק של מוגבלות, לקות ונכות הוא מצב קבוע. זאת בניגוד למצב של פציעה או מחלה שהוא דינמי ומתפתח (מחריף או מחלים). המילה "בריא" היא היפוכן של המילים "חולה" ו-"פצוע". להיפוכן של המילים "מוגבלות", "לקות" ו-"נכות" אין תרגום טוב בעברית. באנגלית משתמשים במושג Able-Bodied כהיפוכן של מילים אלה.
[עריכה] הגדרות הביטוח הלאומי בישראל
המושג נכות מוגדר בחוק הביטוח הלאומי בתור מגבלה בתיפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה.
נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.
[עריכה] קצבת נכות
במסגרת המוסד לביטוח לאומי קיים ענף נכות, המעניק קצבת נכות חודשית או חד-פעמית לנכה.
תוכניות ביטוח פרטיות שונות כוללות אף הן פיצוי למבוטח שהפך לנכה.
כל אדם שהוגדר רשמית כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאי להטבות והנחות שונות כגון הנחה בתשלום מס הכנסה וארנונה, אישור חניה במקומות השמורים לנכים וכו' זאת מעבר לקצבה המוענקת לו.
פגיעות שנגרמו עקב תאונות דרכים מתוקצבות על ידי קרן מיוחדת של ביטוח.
כל נכה המקבל קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי חייב לעבור מידי תקופה בדיקה, האם יש הטבה/ החמרה במצבו ובהתאם לתוצאות הבדיקה קובעת וועדה האם יחול שינוי בקצבה המוענקת לו.
משרד הבריאות ממן לנכים אביזרי עזר להם הם זקוקים עקב נכותם (הליכון, מיטה הידראולית, כיסא גלגלים, מכשיר שמיעה, סד, תותבים) זאת לאחר שהנכה הגיש למשרד מספר הצעות מחיר למכשיר הנדרש.
המוסד לביטוח לאומי מממן שינויים בדיור הדרושים לנכה (הרחבת פתחים למעבר כיסא גלגלים, אמבטיה וכו').
בהגיע הנכה לגמלאות (גיל 60 לנשים, 65 לגברים) מופסקת אוטומטית קצבת הנכות והנכה מקבל קצבת זיקנה בלבד.
[עריכה] נכות זמנית
בנוסף לנכות קבועה, המלווה את האדם לכל ימי חייו, יש גם נכות זמנית, שהאדם סובל ממנה במשך תקופה מסוימת, עד להחלמתו. נכות זמנית נגרמת בנסיבות דומות לאלה שבהן נגרמת נכות קבועה. בעקבות התקף לב, למשל, נדרשת תקופת החלמה שבה האדם מוגבל מבחינה גופנית, ותאונה עלולה לגרום לשבר המתאחה עם הזמן, אך מגביל את הנפגע כל זמן שלא התאחה. כך גם קיימות נכויות זמניות נפשיות.
מחלות הדורשות טיפול ממושך וביקורים תכופים בביתי חולים (סרטן, תסמונת גיאן-בארה,המופיליה ותלסמיה) נכללות אף הן תחת הסעיף נכות והמוסד לביטוח לאומי מתייחס אליהן כנכות לכל דבר.
[עריכה] נכות בילדים
הקריטריונים לנכות בילדים שונים מאשר במבוגרים. נכות של ילד נקבעת לפי רמת התפקוד שלו, יחסית לגילו ועד כמה הוא נזקק לסיוע הוריו בחיי היומיום, החל מהשגחה מתמדת או סיוע בהלבשה וכלה בצורך של הוריו להיעדר ממקום עבודתם כדי ללוות את הילד לטיפולים ואשפוזים בבית חולים.
[עריכה] פרופיל רפואי
פרופיל רפואי הוא סימול מספרי שצה"ל נותן לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. הפרופיל הרפואי הינו גורם אחד מתוך מכלול הנתונים המשפיעים על שיבוץ מיועד לשירות ביטחון מסוים בצה"ל.
הטווח של הפרופיל נע בין פרופיל 21, שהוא הנמוך ביותר ופוסל את נושאו מלשרת בצה"ל, לבין פרופיל 97, שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר.
הפרופיל נקבע לראשונה בתהליך המיון שעובר מיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) בלשכת הגיוס, והוא עשוי להשתנות במהלך השירות הצבאי, בסדיר ובמילואים, בעקבות אירועים שמשנים את מצב בריאותו של החייל. לעתים מורד הפרופיל באופן זמני, עקב הרעה במצב בריאותו של החייל, למשל בעקבות פציעה.
[עריכה] הגדרות אחרות
החוק האמריקאי Americans with Disabilities Act of 1990 מגדיר את המושג "לקוי" באופן שונה מזה המוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי. לפי חוק זה, אדם בעל לקות הוא מי שמוגבלותו מפריעה לו להשתתף בפעולות חיים מרכזיות, מי שאובחן ככזה ומי שנחשב על ידי הציבור ככזה [1]. השוני הבולט ביותר הוא שלפי חוק זה, אדם שהחברה מחשיבה אותו ללקויי הוא כזה בלי קשר ליכולותיו הגופניות, הריגשיות או הקוגניטיביות. לדוגמה נשא אידס (שהמחלה לא התפרצה אצלו) מוגדר לפי חוק זה כבעל לקות אך אינו מוגדר כך על ידי ארגון הבריאות העולמי.
הגדרה אחרת ל-"שונות מהנורמה" שמציאים הסטטיסטיקאים היא הגדרתם של העוסקים בתורת המוסר. על פי תורת המוסר "שונות מהנורמה" היא התנהגות שאינה הולמת את צווי המוסר המקובלים בחברה.
כמו המוסד לביטוח לאומי, גם אגף השיקום של משרד הביטחון של ממשלת ישראל לא משתמש כלל במושגים "לקות" ו-"מוגבלות". הם מתארים את תפקודו של אדם בעזרת המושג "אחוזי נכות". אחוזי הנכות מחושבים על פי מידע סטטיסטי המתאים כל מצב גופני אל הירידה ביכולת העבודה בעקבות אותו מצב גופני. מצב קבוע של נקיעות חוזרות של הקרסול, למשל, מוגדר באגף השיקום של משרד הביטחון בתור 10% נכות. במידה ואדם סובל משילוב של שני מצבים גופניים כאלה, מחשבים קודם כל את ירידת היכולת שנגרמת על ידי המצב המגביל ביותר, ומיתוך האחוזים הנותרים, מחשבים את הירידה בכשירות שגורם המצב השני. לדוגמה, נקיעות חוזרות בשני הקרסוליים יוגדרו כ-19% אחוזי נכות מישום שנקיעות חוזרות באחד הקרסוליים נותנים 10% נכות והנקיעות בקרסול השני נותנות 10% מתוך ה90 הנותרים.
המונח "צרכים מיוחדים" מתאר על פי רוב תלמיד שמערכת החינוך הממלכתית במדינות שונות צריכה לספק לו בשל לקותו מה שאינה מספקת לתלמידים אחרים. היו נסיונות לכלול במושג גם תלמידים טעוני טיפוח ותלמידים מחוננים שיש לדאוג להם להעשרה אולם נסיונות אלה לא צלחו.
להגדרות שמכילות בתוכן את המושג "לקות" לא תמיד יש קשר להגדרת המושג "לקות" על ידי ארגון הבריאות העולמי. המושג לקות שמיעה, לדוגמה, אינו מתאר מי ששמיעתו מוגבלת מספיק כדי להפריע לו בפעילויות חיים מרכזיות אך אינה מפריעה לו למלא את תפקידו החברתי. למושג "לקות שמיעה" אין גם מקבילות כמו "מוגבלות שמיעה" או "נכות שמיעה".
[עריכה] השפעת הפוליטקלי קורקט
בשפות שונות ישנם מושגים וניסוחים הקשורים במוצא, דת, נטייה מינית, לקות וכיוצא זה, שאנשים רבים סוברים שהם מעליבים ושהשימוש בהם מיותר. מקורם של חלק מהמושגים האלה הוא מהעגה וחלק אחר עשוי להיחשב כחלק מהשפה התקנית.
מאז שנות השישים החלה להתפשט בעולם תפיסה הקשורה בהימנעות ממושגים וניסוחים מעליבים שמקורה מארצות הברית והיא קרויה תקינות פוליטית. על פי תפיסה זו, על אנשים להשתדל ולהימנע משימוש בביטויים ומניסוחים שעשויים להעליב מישהו, גם אם הם לא היו מודעים קודם לכן שביטויים וניסוחים אלה מעליבים. להקפדה על כללי הפוליטקלי קורקט מסובכת יותר מהימנעות אך ורק מהתבטאות שברור מאוד שהיא מעליבה משום שלא כל אדם נעלב מאותם ביטויים ומשום שהימנעות מביטויים וניסוחים רבים שאדם רגיל אליהם מסרבלת את פשטות ובהירות הביטוי. מה גם שהימנעות מהגיית מושג שמישהו רגיל לתאר בו את עצמו עשויה לרמוז לו שיש לו צורך להתבייש בעצמו.
לדוגמה, שימוש במושגים "מונגולואיד" ו-"גמד" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הביטוי "מונגולואיד" אומר שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו, כביכול, להיראות כמו בן העם המונגולי. הנאמנים לתפיסת הפוליטקלי קורקט יעדיפו את הביטוי "בעל תסמונת דאון" שמשמעותו נייטרלית אך הוא מאלץ את המשתמש בו לשלב פסוקית במשפט במקום מילה בודדת. הביטוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. החלפתו ב-"אדם נמוך קומה" אולי מעליבה פחות אך היא מסרבלת את המשפט בו היא מופיעה. החלפתו במושג "מאותגר גובהית" עשויה להקל על מי שיש לו בעיה להכיר בגובהו ולהכביד על מי שגאה בקומתו. המושג "מאותגר גובהית" נמנע מלהסביר שהאדם נמוך והוא כביכול אומר שהאדם המתואר יכול להתגבר על בעייתו – מה שהרבה פעמים הוא שקר, או שבעייתו נותנת לו הזדמנויות להתגבר על מכשולים ולחוש סיפוק. בעיית גובה שאי אפשר להתגבר עליה אינה "אתגר" ואדם עם בעיה הקשורה לגובה יכול גם להיות גבוהה מדי.
המשג "מאותגר" אינו משמש ככל הנראה כחלק ממערכת הגדרות של ארגון כל שהוא. מושג זה הוא ככל הנראה יציר תפיסת הפוליטקלי קורקט.
אנשי הפוליטקלי קורקט ישתדלו גם להוסיף את המילה "אדם" או "אזרח" לפני כל מילה המתארת לקות. חשוב להם להדגיש שמדובר בראש ובראשונה באדם שווה זכויות או באזרח נאמן. המושג "אוטיסט" נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר “autistic person” ומושג זה נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר "אדם בעל אוטיזם" או "אזרח בעל אוטיזם". יש הטוענים שמסיבה זו החוק הקרוי "חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות" אינו קרוי "חוק שוויון מוגבלים" והחוק הקרוי Americans with Disabilities Act (חוק אמריקנים עם לקויות) אינו קרוי The Act of Disabled (חוק הלקויים). הטוענים כך לגבי החוק האחרון מביאים כראיה את העובדה שמלבד שם החוק, שום דבר בו לא מגן בהכרח עם אזרחים אמריקנים. מלבד בשם החוק, המילה "אמריקני" לא מופיעה בו וכשמוגדרים האנשים עליהם הוא מגן, הם מוזכרים בתור "פרטים" (Individuals). החוק הזה אינו מגן רק על אזרחי ארצות הברית אלא גם, למשל, על תיירים המבקרים בארצות הברית והוא תקף גם בקולוניות אמריקניות כמו פורטו-ריקו.
