באנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באנג מזכוכית

באנגתאית: บ้อง, "קנה חלול") הוא כלי עישון המורכב מבקבוק ובו צינור דק אשר בקצהו קונוס. בעת הפעלתו מכיל בתוכו הבאנג כמות קטנה של מים המשמשים לקירור העשן וסינון חלקיקים כבדים מהעשן. השימוש העיקרי בבאנג הוא עישון קנאביס לתכשיריו השונים, בפרט בתכשירים מריחואנה, ג'אראס וחשיש, אך גם סמים אחרים כגון סלוויה דיווינורום ולעתים אף לעישון טבק. עישון בבאנג מתבצע על ידי קביעת החומר לעישון בקונוס ("ראש") שבקצה הצינור היוצא מצד הבאנג, שריפתם ושאיפת העשן דרך הפיה.

בשל היותו כלי פשוט ניתן לייצר את הבאנג באופן ביתי מבקבוק פלסטי או מכל דומה, או לרכוש באנג זכוכית. גרסה של באנג הקרויה "באקט" (Bukket) היא ביסודה אלתור ביתי שמרכיביו הם דלי ובקבוק משקה.

עישון באמצעות באנג מביא להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסם מאשר בגלגול לסיגריה וזאת בשל כמות הסם הגדולה יחסית הנצרכת בפרק זמן קצר ובנוסף מהסיבה שהחומר הפעיל (THC) בקנאביס מתאדה בטמפרטורות גבוהות (צינורית המתכת או הזכוכית מאפשרות הגעה לטמפרטורות גבוהות מאשר נייר). אמצעי זה חוסך את שאיפת הכימיקלים המצויים בנייר הגלגול שנשרף (העשוי על פי רוב מנייר אורז או קנאביס). מרבית החומרים הרעילים הנמצאים בעשן (למשל כאלה שמקורם בטבק המשמש לדילול הסם) מסיסים במים (בעוד שמסיסות ה-THC במים נמוכה) ומעבר העשן במים מקטין את כמות החומרים המזיקים המגיעים לריאות המעשן. שאיפת העשן החם עלולה לגרום לנזקים ודלקות בקנה הנשימה.

בישראל אישרה הכנסת ב-24 ביוני 2008 תיקון לפקודת הסמים המסוכנים‏‏[1], שבו נאסר ייצורם ושיווקם של כלים המשמשים לעישון סמים, כגון באנג, ונקבע עונש מאסר של חמש שנים למפר הוראה זו.‏‏

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזהרה: השימוש בסמים אסור על פי חוק במדינות רבות, ועלול לגרור ענישה חמורה ונזק בריאותי בלתי הפיך.