בהאא אוללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בהאא אוללה
אביו של בהאא אוללה
דרכו של הבהאא אוללה
מראה כלא עכו
דרכונו של הבהאא אוללה מ-1853
אל-באהג'ה בעכו - המקדש לזכר בהאא אוללה וביתו האחרון
מקדש בהאא אוללה באל-באהג'ה, בו שמורה גופתו

בהאא' אוללה, (بهاء الله - "השבח לאל"; נולד בשם "מירזא חוסיין עלי נורי"; 12 בנובמבר 1817 - 29 במאי 1892) הוא נביא האמונה הבהאית וכותבם של כתביה הקדושים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהאא אוללה נולד בעיר טהראן שבאיראן ב-12 בנובמבר 1817. הוא היה בין מנהיגי המאמינים במעשיו של מייסד האמונה הבאבית, אשר קדמה לזו הבהאית, עלי מוחמד ("המהדי"), שהוצא להורג בשל כפירה בעיקרי האסלאם ובשל טענתו שהוא ה"באב" (ה"שער") של הדור.

המונח "באב" (שער) לקוח מתוך עולם המושגים השיעי בו צמח והתחנך עלי מוחמד. הבאב היה תלמידו של השיח' אחסאאי, שעל שמו קרויה תנועת השייח'יה. השיעה, שהיא דת משיחית, מרגע הולדתה מחכה ומצפה לשובו של האמאם הנעלם. לאחר בריאת העולם על ידי האל הכול יכול, היה צורך בקשר עם העולם הנברא על ידי התגלות אלוהית. קשר זה נוצר על ידי האור האלוהי שהועבר מאדם הראשון אל מוחמד ואל עלי, ומהם אל שאר האימאמים של השיעה. בשנת 260 להג'רה נעלם באופן סופי האימאם השנים-עשר, מוחמד בן עבדאללה אל-מהדי אל-מנתט'ר. אלף שנה מאוחר יותר, בשנת 1260 להג'רה, היא שנת 1843-1844, התבקשו תלמידיו של השייח' אחסאאי לתור את איראן בחיפושים אחר המשיח המיועד שאמור לשוב לאחר 1000 שנה. אחד התלמידים שהגיע אל שיראז פגש את עלי מוחמד, שאמר לו: אין לך עוד מה לחפש, מצאת את המשיח". כהוכחה הוא כתב לו באופן אינטואיטיבי במשך יומיים פירוש לסורת יוסף מהקוראן.

הממסד השיעי, שחשש לאבד את מעמדו עם הגיעו של המשיח, רדף אותו ושם את הבאב בכלא במצודה נידחת במאקו, אזרבייג'ן. לאחר שכשל ניסיון המרד של חסידיו של הבאב, וביניהם האחים מירזא יחיא נורי (לימים, "הבוקר הנצחי", "א-צבאח אלאזל", ומכאן שמה של התנועה האזלית) ומירזא חוסיין עלי נורי (לימים בהאא אוללה) החליט השאה נאצר א-דין להוציא להורג את הבאב. לאחר הוצאתו להורג של עלי מוחמד (הבאב), הושמו רוב חסידי הבאב שנותרו בחיים בכלא המכונה ה"בור השחור" בטהראן. שם לראשונה חווה מירזא חוסיין עלי נורי התגלות אלוהית כאשר בתולת השמיים "חוריה" התגלתה אליו ובישרה לו על ייעודו כהתגלות האלוהית לדורו. לאחר מכן הוצאו בהאא אוללה ומשפחתו לגלות.

בהאא אוללה לא גילה תחילה את דבר התגלותו אלא לקומץ מקורבים. בתקופה שמיד לאחר הוצאתו להורג של הבאב, נחשב אחיו הצעיר של בהאא אוללה - מירזא יחיא - כממשיך דרכו של הבאב, כזה אשר סימן הבאב כיורשו. עם הזמן התפתחו יחסי איבה בין שתי קבוצות החסידים. בהאא אוללה טען שהוא לא רק נביא, אלא שהוא התגלמות האל, וביטל רבים מעיקרי אמונתו של הבאב וייסד תחתם דת חדשה, בעלת אופי אוניברסלי ופציפיסטי יותר. עדת מאמיניו של אחיו מירזא יחיא - אשר כונו על שמו "אזלים" - נותרה נאמנה יותר לפשוטם של כתבי הבאב. אך בסופו של התהליך ידם של הבהאאים - נאמני מירזא חוסיין עלי, הבהאא אוללה - הייתה על העליונה, ורוב הבאבים היו לבהאאים. האזלים נותרו כת מבודדת וקטנה.

בגלות זו עברו בהאא אוללה ומאמיניו מספר תחנות. בשנת 1853 התיישבו בבגדאד, אך בעקבות מחאות של ממשלת איראן על כך שעיראק נותנת מחסה לכופרים באסלאם, סילקו העיראקים את בהאא אוללה ואנשיו מתחומי הממלכה. הם המשיכו לגלות עד שבשנת 1863 הגיעו לטורקיה. אף היא לא ראתה את ישיבתם במדינה בעין יפה, ועל כן הגלתה אותם לארץ ישראל, לעיר עכו. מירזא חוסיין עלי ובני משפחתו נשלחו לבית הכלא שבעכו, באשמת עמידה בראש קבוצה המביעה רעיונות שהנם בגדר כפירה על פי האסלאם.

כעבור שנה וחצי הגיעו הטורקים למסקנה שמירזא חוסיין עלי אינו מהווה סכנה לציבור, ושחררו אותו. אולם הם חייבו אותו להיות במעצר בית. בהאא אוללה התגורר זמנית בבית עבוד בעכו. משם עבר לבית מבודד ליד הכפר מזרעה שמצפון לעכו. בסוף ימיו הוא התגורר באחוזת בהג'י. לאחר מותו בשנת 1892, הוא נקבר באחוזת בהג'י. בנו הבכור, עבדול בהאא, מונה כממשיך דרכו וכמנהיגה של הדת הבהאית.

ייסוד הדת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1873 סיים בהאא אוללה את ספרו, שלטענתו נכתב בהשראה אלוהית, שנקרא בשם "כיתאב-אי אקדס‏‏" (הספר הקדוש ביותר). בספר זה הכולל כ-500 פסוקים, גיבש רעיונות לדת חדשה ומודרנית- הדת הבהאית.

במסגרת הסיורים שנהג לעשות בארץ, הוא הגיע לכרמל, ובהשקיפו על מפרץ חיפה התלהב מן הנוף ומיופיו של הטבע. את התלהבותו ביטא באוזני תלמידיו, שבבוא הזמן החליטו שהואיל והוא התאהב בחיפה, הם יכריזו עליה כעיר המרכזית של הכת הבהאית בעולם מבחינה אדמיניסטרטיבית.

בהאא אוללה הכריז עוד מספר הכרזות חשובות. בין היתר קבע שההולכים בדרך שהתווה הבאב מהווים מכאן והלאה את הבסיס לדת חדשה, דת של העידן המודרני. יסודות האמונה של הדת החדשה כתובים ב"כתאב אקדס", שדברים רבים בו שונים לחלוטין מהדת המוסלמית. למשל, הוא קבע כערך עליון את השאיפה של המאמינים בדת החדשה, שלפיה עליהם לחפש קרבה בין כל בני אנוש ללא הבדלי לאום, גזע, מעמד סוציאלי, מין וכדומה.

הוא העלה לערך עליון מושגים כמו אחדות ,שלום עולמי, היגיינה, אסתטיקה, ובמקביל ביטל מושגים של עונשים בחינוך ושל קיפוח האישה. אפשר לומר שדת זו כמעט נטולת מצוות מעשיות, ובעיקר מתמקדת ברעיונות של פתיחות וחופש, אחווה, הרמוניה ושויון זכויות.

בהאא אוללה הכריז שהוא הנביא של הדת החדשה, בעוד ה"באב", עלי מוחמד, שהיה מורהו, הוגדר על ידיו גם כנביא בעצמו וגם כמי שבא לבשר על בואו של הנביא הגדול, 'זה שאלוהים יגלה אותו' הלא הוא בהאא אוללה עצמו.

בשנת 1892 מת בהאא אוללה ונקבר באל-באהג'ה. במהלך הזמן הפכו מקום זה והעיר עכו למקודשים ביותר בעיני הבהאים בעולם.

עיקרי האמונה הבהאית על פי בהאא אוללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. איסור על לחימה ונשיאת כלי נשק.
  2. שוויון סוציאלי, מעמדי ומיני. דחיית כל סוגי האפליה.
  3. איסור להתחתן עם יותר מאישה אחת. (מונוגמיה)
  4. מותר להחזיר גרושה, כל עוד לא התחתנה עם איש אחר. (בדומה להלכה המקראית)
  5. ביטול המושג "תפילה בציבור". בהאא אוללה טען שאדם הרוצה להתפלל יכול לעשות זאת באופן פרטי ללא צורך בטקסט כתוב, והוא עושה זאת היישר אל האלוהים. התפילה היחידה שצריכה להיות כתפילה בציבור היא תפילה על הנפטר.
  6. רחיצות היגייניות שמועילות לרוחניות.
  7. לאדם מותר לעשות כל דבר, אלא אם כן אותה פעולה עומדת בסתירה לשכל הישר של האדם.
  8. ביטול המושג "פולחן דתי" ואת המושג "כלי קודש" ו"מקומות פולחן"; נקבע שכל אדם רשאי להתפלל במקום ובשעה שנראים לו.
  9. כל אדם מחויב לעבוד בעבודה פרודוקטיבית (יוצרת) עד כמה שהוא יכול.
  10. כל הבהאאים בכל מקום בעולם חייבים להיות כפופים לחוקים של המדינה שבה הם נמצאים, ואולם עליהם להיזהר שלא להיות קשורים בפעילות פוליטית או פעילות צבאית.
  11. ביטול המושג "מאכלות אסורים". מותר לאכול כל דבר, ובלבד שאיננו מזיק לגוף, ועל-כן, צריכת סמים ואלכוהול אסורים על פי הבהאא.
  12. חובה להקים בכל הערים בעולם מבנים שמגמתם לאפשר לאוכלוסייה לקיים תפילה ומדיטציה, כלומר ריכוז המחשבה. בהתאם לכך אכן רכשו הבהאאים קרקעות בלמעלה ממאה ערים בעולם, וב-8 ערים בנו מבנים יפהפיים המיועדים לתפילה והן: שיקגו שבארצות הברית, ניו דלהי שבהודו, פנמה סיטי פנמה, סידני שבאוסטרליה, קמפלה אוגנדה, פרנקפורט שבגרמניה ואפייה סמואה. הראשון באשגאבאט, טורקמניסטן נהרס ברעידת אדמה.
  13. אחידות לשונית: מנהיגי העולם צריכים לבחור שפה בינלאומית עבור האנושות – או מבין השפות הקיימות, או בשפה מתוכננת.
  14. במקביל ובהמשך למספר 19, קבע בהאא אוללה שלמספר 9 תהיה חשיבות משום ששמו, בהאא, בגימטריה זה 9. שני מספרים אלה, 19 ו-9, באים לידי ביטוי בולט באורח חייהם של הבהאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]