בוצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוצה לאחר טיהור שפכים

בוצה היא חומר אורגני מוצק הנוצר כחלק בלתי נפרד מתהליך טיהור השפכים. מקורה במוצקים השוקעים באגני הטיפול הראשוני ומיקרואורגניזמים שפירקו את החומר האורגני שבשפכים.

הבוצה היא פסולת ומטרד אולם יכולה להפוך לחומר גלם ומשאב, כחומר דשן בחקלאות, לאחר טיפול מתאים. בנוסף קיימות חלופות אחרות כגון שריפה והטמנה.

תכולת המזהמים בבוצה היא פונקציה של איכות השפכים הנכנסים למכון טיהור שפכים, סוג המכון והטיפול בבוצה לאחר ייצורה. הטיפול בבוצה נגזר מהשימוש בבוצה לאחר הטיפול.

הבוצה בתהליך הטיפול בשפכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול מקרוביאלי בשפכים מנצל חיידקים (או אורגניזמים אחרים, במקרים נדירים) לפרוק החומר האורגני. אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בקטגוריה זו נקראת בוצה משופעלת. בתהליך זה, הבוצה, שמורכבת בעיקר ממיקרואורגניזמים חיים, מופרדת מזרם היציאה ממתקן הטיפול (קולחים), ומוחזרת לזרם הכניסה. בצורה זו מעלים את ריכוז המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול. מכיוון שהמיקרואורגניזמים הם למעשה המפרקים את המזהמים האורגנים במים, יעילות הטיפול בשפכים עולה.

השימוש בשיטת הבוצה המשופעלת יוצר תהליך ברירה טבעית. בתהליך זה מגוון המינים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול יורד, וחלקם של מינים מסוימים באוכלוסייה עולה באופן ניכר. המינים שהופכים להיות דומיננטים באוכלוסייה של מתקן הטיפול הם אלה שמפרקים את החומר האורגני בשפכים בצורה היעילה ביותר ומופרדים ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה. הפרדה ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה הוא חיוני על מנת שמין מסוים יהפוך להיות דומיננטי. בתהליכי הפרדה פשוטים המבוססים על שיקוע, האוכלוסייה הדומיננטית אינה דווקא האוכלוסייה שמפרקת את החומר האורגני בשפכים בצורה היעילה ביותר. דבר זה חשוב בעיקר בשפכי תעשייה המכילים ריכוזים שונים של חומרים אורגנים קשי פרוק. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים בתהליכי הפרדה אחרים, כגון סינון ממברנלי.

השימוש בבוצה כמקור לאנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בבוצה להפקת מתאן, להנעה של טורבינות, מנועי בעירה פנימית או תאי דלק. את המתאן מפיקים באחד משני תהליכים: תסיסה אנארובית או פרוק בלחץ וחום. התסיסה האנארובית היא בעצמה תהליך ביולוגי, בו חיידקים (או פטריות) מפרקים את החומר האורגני לפחמן דו-חמצני, מתאן ואמוניה. ניתן לבצע גזיפיקציה של הבוצה ליצירת מתאן גם בחום ולחץ גבוהים, כפי שניתן לעשות עם פסולת מוצקה אורגנית. לצורך זה, הבוצה מכילה עודף גדול של מים, יחסית לדרוש לתהליך הכימי, ורצוי לערב אותה בפסולת אורגנית מוצקה. בדומה לכל פסולת אורגנית מוצקה, ניתן בתהליך דומה ליצר מהבוצה תחליפי נפט. מבחינה כלכלית, התהליך הביולוגי (תסיסה אנארובית) נמצא כדאי ביותר במתקנים שנבנו בעשורים האחרונים. ייתכן שהעלייה במחירי הנפט תהפוך את הבוצה לחומר גלם ליצור תחליפי דלק כבר בעתיד הקרוב.

השימוש בבוצה ליצור דשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוצה מכילה ריכוז גבוה של נוטריינטים (חומרי מזון בסיסיים) שמקורם בשפכים. לא ניתן להשתמש בבוצה כמו שהיא כדשן ממספר סיבות:

  • מקור הבוצה בשפכים והיא עשויה להכיל פאתוגנים (גורמי מחלות).
  • הבוצה אינה יציבה, וממשיכה לעבור פרוק על ידי מיקרואוגניזמים. בתהליך זה נפלט פחמן דו-חמצני, שיכול לחנוק את השורשים.
  • ערך ההגבה של הבוצה אינו מתאים לדרוש לצמח, דבר שעשוי להביא למוות של השורשים, ובעקבותיהם של הצמח כולו.

ע"מ להתגבר על כל הבעיות האלו, מעבירים את הבוצה תהליך הנקרא קומפוסטיזציה. בתהליך זה נוצר קומפוסט המתאים לשימוש כדשן אורגני, וכמטייב קרקע.