ביוגז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צינורות נושאים ביוגז (בקדמת התמונה), גז טבעי וגז מעובה

ביוגז הוא מונח המתייחס בדרך כלל לגז בישול שנוצר מפירוק חומר אורגני על ידי חיידקים, בהיעדר חמצן (תהליך אנאירובי)‏‏‏[1], והוא אחד מסוגי הדלק הביולוגיים.

שני סוגי הגז המוגדרים כביוגז הם:

  • גז הנוצר מעיכול או תסיסה אל-אווירנית (בהיעדר חמצן) של חמרים אורגניים כזבל בהמות, פסולת עירונית, גזם, שאריות חקלאיות וביוב. גז מסוג זה מכיל בעיקר גז מתאן ודו תחמוצת הפחמן.
  • גז "עץ" - הנוצר בתהליך "גזיפיקציה" (תהליך תעשייתי של פירוק חומרי דלק ועץ לרכיביהם על ידי שילוב של חשיפה לטמפרטורה גבוהה ושליטה בכמות החמצן או האדים בתהליך). גז עץ מכיל באופן טיפוסי מתאן, מימן וחד תחמוצת הפחמן, אשר בוער בחמצן או באויר.

ביוגז משמש לבישול במדינות עניות, וכן להפקת אנרגיה במתקני טיפול בפסולת. בדרך כלל לא משתלם לאגור את הגז אלא אם הוא משמש ישירות להפקת חשמל הנמכר לחברת החשמל המקומית.

בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו מתקיים ניסוי נרחב הנתמך ממשלתית ובידי האו"ם, לניצול זבל פרות לייצור גז בישול ביתי "גובר גז". ניסוי זה הצליח במקומות רבים, והרעיון מופץ בעולם. ניסוי זה מתאים במיוחד לכפרים מרוחקים מיישוב, אשר בהם אין חשמל ומים זורמים באופן סדיר‏‏‏[2].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מתקנים תעשייתיים נסיוניים נבנו בישראל.‏‏‏[3] האחד מתקן ניצול פסולת חקלאית (נפ"ח) בקיבוץ זיקים, ההופך את זבל הפרות מהרפת של הקיבוץ לגז בישול ולדשן. לפי משרד החקלאות, המתקן אמור להחזיר את ההשקעה בו תוך ארבע שנים, והוא מסתמך כלכלית באופן ניכר גם על מכירת התוצר המוצק שנשאר לאחר התהליך למטרת דישון. ב-2010 המתקן עומד ריק, לאחר שניסיונות הפעלתו בתנאי הארץ לא עלו יפה.

כמו כן נבנה מתקן ייצור ביוגז במכון לטיהור שפכים תעשייתיים שבבת ים. מתקן נוסף הוא מתקן נסיוני באתר הטיפול בשפכים באשדוד, שם הופכים את הביוב לגז. מתקן זה נבנה כך שניתן יהיה להרחיבו ולשנותו בהתאם לתוצאות המתקבלות בשטח.

החל משנת 2010 חברת מדי תע"ש מפעילה בהצלחה מספר מתקני ביוגז באזור רמת השרון. הראשונה שבהן בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה - מפעל נסיוני מופעלת על פסולת גפת מבית בד מעורב עם פסולת של דיר חזירים מאחד הקיבוצים.

במושב תימורים יש תוכניות לבנות מתקן ביוגז שיופעל מפסולת של 15,000 פרות ברפתות באזור באר טוביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏המשרד לאיכות הסביבה, תיאור התהליך
  2. ^ ‏סרטון המציג הפעלת מתקן ביתי ‏לגז בישול "גובר גז" בהודו.
  3. ^ ‏על שני מתקנים נסיוניים של המשרד לאיכות הסביבה.‏