בוריס סלוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס סלוצקי
Бори́с Абра́мович Слу́цкий
קברו של בוריס סלוצקי
קברו של בוריס סלוצקי
לידה 7 במאי 1919
סלוביאנסק, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 1986 (בגיל 66)
טולה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Pyatnitskoye cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון גורקי לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור אות הכבוד
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • מדליית "שחרור בלגרד"
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריס אברמוביץ' סלוצקירוסית: Бори́с Абра́мович Слу́цкий) ;‏ 7 במאי 191923 בפברואר 1986), היה משורר ומתורגמן יהודי-סובייטי, שכתב ברוסית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס סלוצקי נולד בעיר סלוביאנסק שבמזרח אוקראינה, בכור מבין שלושת ילדיו של אברהם ואלכסנדרה סלוצקי. כחצי שנה לאחר לידתו עברה המשפחה לחרקוב, שם התגוררו שני אחיו של אברהם סלוצקי - שמעון וצבי-שאול. ב-1920 עזבו שני האחים את אוקראינה ועלו לארץ. אלוף מאיר עמית הוא בנו של שמעון סלוצקי (ובן דודו של בוריס סלוצקי)

בוריס החל לכתוב שירה עוד בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון. בסיום לימודיו, רצה ללמוד ספרות באוניברסיטה, אך בלחץ אביו הסכים ללמוד "מקצוע רציני" - התקבל ללימודי משפטים במוסקבה ב-1937. כעבור שנתיים עזב את לימודי המשפטים והחל ללמוד בחוג לספרות באוניברסיטה. ב-1940 הצטרף אל חוג המשוררים הצעירים, שקראו לעצמם "דור 1940" (בין היתר היו חברים בחוג דוד סמויילוב ופאבל קוגן).

לאחר הפלישה הנצית לברית המועצות ביוני 1941 התנדב אל הצבא האדום. הוא לחם תחילה כחייל חי"ר פשוט, לאחר מכן שירת כחוקר שבויים וכקצין פוליטי. הגיע עם יחידתו עד לאוסטריה. את המלחמה סיים בדרגת רב-סרן. על חלקו בקרבות עוטר בשלושה עיטורים. במהלך המלחמה נפצע קשה, מה שהוביל לשחרורו מן הצבא בתום המלחמה על סעיף נכות.

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה עבד סלוצקי כמתורגמן וכעורך של תוכניות רדיו. הוא המשיך לכתוב שירה, אך לא הצליח לפרסם אותם. חשיפתו אל הציבור הרחב התרחשה ב-1956, כאשר איליה ארנבורג הקריא בפומבי כמה משיריו של סלוצקי במהלך המפגש שלו עם קוראיו. ב-1957 יצא לאור ספר השירים הראשון של סלוצקי. בשיריו ביקר סלוצקי את התנהלות משטרו של סטלין. גם נושא השואה תפס חלק נכבד ביצירותיו של סלוצקי. למעשה הוא היה בין הבודדים בין המשוררים בברית המועצות שהתייחס לנושא שואה בשיריו.

סלוצקי גם תרגם מיידיש לרוסית את שיריהם של לייב קביטקו, שמואל הלקין, יעקב שטרנברג, אהרון ורגיליס ואשר שוורצמן.

בשנת 1977 נפטרה אשתו של בוריס סלוצקי. מאורע זה היווה טראומה קשה עבורו, בעקבותיה הוא הפסיק לפרסם את שיריו. בסוף חייו התגורר בביתו של אחיו הצעיר חיים בעיר טולה. שם נפטר בפברואר 1986.

ספרו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוריס סלוצקי בוויקישיתוף