בירגרברויקלר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם בירה, מבנה לשעבר  |
| מיקום | מינכן |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1885 |
| תאריך פירוק | 1979 |
| קואורדינטות | 48°07′48″N 11°35′33″E / 48.13°N 11.5925°E |
|
(למפת מינכן רגילה)   בירגרברויקלר | |
  | |
הבּירגֶרבְּרוֹיְקֶלֶר (בגרמנית: Bürgerbräukeller, נהגה בקירוב: בירגרברויקלר; מילולית: "מרתף מבשלת בירה של האזרחים") היה אולם בירה גדול בעיר מינכן שבגרמניה. הוא נפתח בשנת 1885 ברובע אאו-היידהאוזן. הוא היה אחד מאולמות הבירה הגדולים ביותר של חברת בירגרליכס בראוהאוס (Bürgerliches Brauhaus). לאחר שהתמזגה החברה עם חברת לוונברוי (Löwenbräu) בשנת 1921 הועבר האולם לבעלות חברה זו.[1]
הבירגרברויקלר היה המקום בו ביצע אדולף היטלר את הפוטש בנובמבר 1923. בשנת 1939 הייתה זו זירת נסיון ההתנקשות הכושל בחייהם של היטלר ומנהיגים נאצים אחרים בידי גאורג אלזר. המרתף שרד הפצצות אוויריות במלחמת העולם השנייה.
הבירגרברויקלר נהרס בשנת 1979,[2] ומתחם התרבות והאופרה גאשטייג נבנה באתר.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבירגרברויקלר היה ממוקם במחוז היידהאוזן (Haidhausen) של מינכן, בצד המזרחי של נהר איזר (Isar). הכניסה הייתה מרחוב רוזנהיימר, עם גישה אחורית מרחוב קלר. מאז 1980, האתר עבר פיתוח מחדש ונבנה בו מרכז התרבות גאשטייג, מלון הילטון מינכן ומטה איגוד היוצרים הגרמני GEMA.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-16 היו מבשלות בירה בבוואריה אוספות את חביות הבירה לקראת סוף עונת הבירה ומחזיקות אותן במרתפים שפותחו במיוחד לקראת הקיץ. עד המאה ה-18 גילו מבשלות הבירה שהן יכולות להרוויח יותר אם יפתחו את המרתפים בעלי הגינה בפני הציבור ויגישו את הבירה במקום.[4] במאה ה-20, היו בירגרברויקלר גם מרתף וגם גן בירה, וכן אולם גדול לפעילויות מקורות.[2]
האולם המלבני הגדול יכול היה להכיל עד 3,000 איש, אם כי פחות מכך בישיבה ליד שולחנות אוכל. עמודים משני צידי המסדרון תמכו בגלריות צרות ובגג. הקירות נושאי העומסים והעמודים הפנימיים עם עיטורים קלאסיים היו עשויים מלבנים מטויחות. התקרה הייתה מטויחת ודקורטיבית, מחולקת למפרצים עם שלוש שורות של נברשות, וקורות פלדה נסתרות התומכות במבנה גג העץ.
הקשרים נאציים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1920 עד 1923 היה הבירגרברויקלר אחד ממקומות ההתכנסות המרכזיים של המפלגה הנאצית. שם, ב-8 בנובמבר 1923, ביצע אדולף היטלר את הפוטש במרתף הבירה. לאחר שתפס את השלטון בשנת 1933, הנציח היטלר כל יום שנה ל-8 בנובמבר בפנייה ל"אלטה קמפפר" (Alte Kämpfer, ה"לוחמים הוותיקים") באולם הגדול של הבירגרברויקלר. למחרת נערך שחזור הצעדה ברחובות מינכן מבירגרברויקלר לקניגספלאץ. האירוע הגיע לשיאו בטקס בפלדהרנהלה לכבוד 16 'חללי הדם' של הפוטש במרתף הבירה.[5]
ב-8 בנובמבר 1939, פצצת זמן שהוסתרה בתוך עמוד בבירגרברויקלר הייתה אמורה להתפוצץ במהלך נאום היטלר לזכר הפוטש של 1923. הפצצה התפוצצה, הרגה שמונה בני אדם ופצעה 57,[6] אך היטלר, שקיצר את נאומו ועזב דקות ספורות קודם לכן, לא נפגע. מניח הפצצה, גאורג אלזר, נעצר, נכלא למשך חמש וחצי שנים, והוצא להורג זמן קצר לפני תום המלחמה.[5]
הבניין ספג נזקים מבניים קשים מהפצצה של אלזר, ובשנים שלאחר מכן, 1940–1943, התקיימו אספות מרתף הבירה בלוונברויקלר (Löwenbräukeller) שבשטיגלמאיירפלאץ (Stiglmaierplatz),[7] ובשנת 1944 בבניין כתר הקרקס.
במהלך מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-8 בנובמבר 1939 החלו תיקונים בבירגרברויקלר מתוך כוונה לתקן את הבניין ולהשיבו למצבו המקורי. בשל המחסור בחומרים, העבודה מעולם לא הושלמה. במהלך ההפצצה האווירית של בעלות הברית על מינכן, פגעה פצצה באולם בו אירע הפיצוץ בשנת 1939, אך לא התפוצצה.[8]
לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר כוחות אמריקאים נכנסו למינכן ב-30 באפריל 1945, מצאה דיוויזיית חיל הרגלים ה-42 'קשת בענן' את הבירגרברויקלר מלוכלך, חסר שימוש, ובו ערימות של רישומי המפלגה הנאצית.[2]
הבירגרברויקלר שימש כמועדון הצלב האדום האמריקאי החל מסוף 1945 והפך למועדון לאנשי יחידות השירותים המיוחדים בספטמבר 1947. 1,700 אנשי יחידות אלה עשו שימוש במתקנים השונים של המועדון מדי יום. היה זה אחד מתשעת מועדוני השירות באזור הצבאי של מינכן.[9]
עם עזיבת הכוחות האמריקאיים בשנת 1957, השתלטה על הבירגרברויקלר חברת הבירה לוונברוי (Lowenbräu), ולאחר בנייה חלקית מחדש, נפתח הבירגרברויקלר מחדש כמרתף בירה (bierkeller) בחג המולד 1958.[2]
לקראת המשחקים האולימפיים במינכן 1972, התחייבו שלטונות העיר לבנות מערכת רכבת תת-קרקעית. בניית מדרגות נעות מתחנות ברחוב רוזנהיימרשטראסה, ליד הבירגרברויקלר, חייבה את סגירת החלק של המרתף ששימש לפגישות המפלגה הנאצית. בשנת 1976, האולם הגדול מאחור עדיין היה זמין למפגשים גדולים.[2]
בשנות השבעים היה הבירגרברויקלר בשימוש גם כאולפן הקלטות. "לה טראוויאטה" של קרלוס קלייבר הוקלט שם בשנת 1976.
הבירגרברויקלר נהרס בשנת 1979 בתוכנית שיפוץ, וכך גם Münchner-Kindl-Keller הסמוך ומבשלת הופברוי (Hofbräu).
באתר הבירגרברויקלר ניצבים כעת בניין איגוד היוצרים הגרמני GEMA, מרכז התרבות גאשטייג, ומלון הילטון מינכן.
לוחית גאורג אלזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליד הכניסה לבניין GEMA, לוחית זיכרון במדרכה מסמנת את מיקומו של העמוד שהסתיר את הפצצה שהניח גאורג אלזר בניסיונו להתנקש באדולף היטלר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wolfgang Behringer: Löwenbräu. Von den Anfängen des Münchner Brauwesens bis zur Gegenwart. Süddeutscher Verlag, München 1991, ISBN 3-7991-6471-5
- ^ 1 2 3 4 5 After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf
- ^ "Historisches Lexikon Bayerns - Bürgerbräukeller, München". georg-elser.de. נבדק ב-2010-04-11.
- ^ Beer Garden Design: Creating Social Hotspots
by Aaron Rzeznik "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-12-21. נבדק ב-2014-02-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hellmut G. Haasis and William Odman, "Bombing Hitler", Skyhorse, 2001- 2013
- ^ Peter Koblank www.mythoselser.de/opfer4.htm
- ^ Hauner, Milan, HITLER - A Chronology of his Life and Time (PDF), Houndmills, Basingstoke, Hampshire and New York: Palgrave Macmillan, pp. 158 (year 1940), 171 (year 1941), 183 (year 1942), 190 (year 1943), ISBN 978-1-4039-9492-9(הקישור אינו פעיל, November 2016)
- ^ After the Battle: It Happened Here
- ^ US Army in Germany: http://www.usarmygermany.com/Sont.htm?http&&&www.usarmygermany.com/Units/HqUSAREUR/USAREUR_Spc%20Svcs%20Div.htm