בית הכנסת ורחניאודינסק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
סברדלוב 8 פינת רחוב סמולינה |
| מיקום |
אולן-אודה |
| מדינה |
רוסיה |
| מייסדים | הקהילה היהודית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1882 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1882 |
| תאריך פירוק | 8 באפריל 1929 |
| חומרי בנייה | אבן |
| עלות | 3,000 רובל |
| קואורדינטות | 51°49′26″N 107°34′56″E / 51.82389°N 107.58222°E |
 | |
  | |
בית הכנסת וֶרְחנֵיאוּדִינְסק נבנה בשנת 1882 בעיר וֶרְחנֵיאוּדִינְסק ופעל בה עד 8 באפריל 1929.
העיר וֶרְחנֵיאוּדִינְסק נמצאת בחבל עבר הבאיקל על גדות הנהר אוּדֶה. עם הקמתה, בשנת 1666, היא קיבלה את השם אודינסקויאֶה. בשנת 1783 השם שונה לֶורְחנֵיאוּדִינְסק (אודינסק העליונה) ובשנת 1934 לאוּלָן אוּדֶה. אולן אודה היא בירת רפובליקת בּוּרְיָאטְיָה שהוקמה בשנת 1923 כחלק מהפדרציה הרוסית.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית בעבר הבאיקל התחילה להיווצר בין השנים 1840 – 1850 כאשר הממשלה הרוסית הציעה קרקעות לחלוצים שהיו מוכנים להתיישב בחבל ארץ שומם ונידח זה בדרום סיביר. חלק קטן מהמתיישבים היו יהודים שברחו מתחום המושב בשל תנאיי המחייה הקשים. הצטרפו אליהם אסירים פוליטיים ורוצחים שגורשו על ידי הצר. בשנת 1898 היו רשומים בסיביר 44,000 יהודים שהשתייכו ל־26 קהילות.
בשנת 1915, הצר ניקולאי השני הגלה לאזור חלק מיהודי ליטא וחיילים יהודים שנחשדו כמרגלים לטובת גרמניה. [1] בשנת 1919 הגיעו לאזור יהודים רבים שנמלטו לאחר פרעות פֶּטְליוּרָה.
על פי מפקד האוכלוסין הראשון של האימפריה הרוסית שנערך בשנת 1897, חיו בוורחניאודיסק 908 יהודים שהיוו 11.2 אחוז מכלל האוכלוסייה. בשנת 1909 חלקם של היהודים באוכלוסיית העיר היה 20%.
על היהודים באימפריה הרוסית הוטלו הגבלות עיסוק שונות לכן יהודי העיר עסקו במסחר, בייצור שעונים, בחייטות, בסנדלרות, ובזיקוק וייצור סבון, אך היו ביניהם גם רופאי שיניים ורוקחים.
על פי נתוני מועצת העיר ורחניאודינסק משנת 1908, בין 35 חברות המסחר הגדולות בעיר היו 16 חברות יהודיות. היהודים היוו 38 אחוזים מהסוחרים ו־43 אחוזים מבעלי הבתים העמידים.
בתחילת המאה ה-20 חלק גדול מהעיתונים בוורחניאודיסק נוהלו על ידי יהודים. עיתונאים יהודים אלה, שהיו חברים במפלגות סוציאל-דמוקרטיות, לקחו חלק פעיל במהפכת 1905.[2]
תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 ביולי 1880 קיבלה מועצת העיר ורחניאודיסק מסוחר הגילדה השנייה, אוסיפ דאווידוב רוזנשטיין, בקשה לאישור רכישת קרקע לצורך בניית בית כנסת חדש.
ב-8 ביוני 1881 פנה סוחר הגילדה השנייה, לאונטי מיכאילוב קליין, למועצת העיר בבקשה לאשר את בניית מבנה בית הכנסת. הפרויקט אושר ב־10 ביוני 1881 על ידי שר הפנים, המושל הצבאי של עבר הבאיקל ומועצת העיר.
לצורך הבנייה נטלה הקהילה היהודית הלוואה של שלושת אלפים רובל, בערבות חברי קהילה בעלי נכסים בעיר. בניית בית הכנסת הסתיימה ב־1883.
היה זה בניין אבן לבן בן שתי קומות, בעל מסד מחופה עץ עם חזיתות שטוחות מחולקות על ידי שתי שורות של חלונות, מעוטר בכוכבים קטנים ובמגן דוד גדול. בתוך בית הכנסת היה אולם תפילה גדול מעליו גג כיפתי בצורת קסדה. עזרת הנשים נתמכה על ידי עמודי עץ משלושה צדדים. המבנה היה מוקף גדר בשילוב עמודי אבן וסורגים מברזל יצוק. בית הכנסת בלט בין בתי העיר הכהים הבנויים מעץ.
בשנת 1911 הותקן בבניין בית הכנסת חשמל ושנתיים לאחר מכן הותקן טלפון.
בשנת 1890, פתחה הקהילה היהודית בית אבות, בבית עץ קטן בן קומה אחת שעמד ליד בית הכנסת. הבית ממומן מתרומות והציע מגורים ואוכל לשלושה עד שמונה אנשים. בשנת 1923 הבית היה כבר בן שתי קומות.
בשנת 1908 נפתח ליד בית הכנסת חדר שמומן בחלקו משכר הלימוד שהילדים שילמו ובחלקו מתרומות.
פעילות בית הכנסת הופסקה והבניין הולאם בהתאם לצו של הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות ומועצת הקומיסרים העממיים של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית מיום 8 באפריל 1929. [3]
לאחר סגירת בית הכנסת, כל פריטי הערך שנמצאו בו הועברו על ידי הרשויות למוזיאון ההיסטוריה הבוריאטית על שם מ.נ. חנגלוב .[4] בין הממצאים שהועברו, שני מעמדים לספרי תורה, ספר תורה בגובה 10 ס"מ, ויד אצבע תורה מגולף בעץ עליו הכתובת "יוסף ליפשיץ, סיביר, 1916".[5]
בתקופה הסובייטית השתנה מאוד מראה המבנה: הכיפה בצורת הקסדה בוטלה, נוספה הקומה השלישית, בוצעו הרחבות בצד המערבי והדרומי, ובוצע תכנון מחדש של המרחב הפנימי.
בשנת 1934 שכן במבנה בית הכנסת לשעבר מועדון אווירי אשר הכשיר בשנת 1940 שישים טייסים, עשרים טכנאי מטוסים ושישה עשר מדריכי טיסה.
משנת 1964, שוכנת בבניין בית הכנסת לשעבר המחלקה להנדסת תעשייה והנדסה אזרחית של האוניברסיטה הממשלתית לטכנולוגיה וניהול של מזרח סיביר.
בשנת 1993 נפתח בעיר מרכז תרבות לאומי, שהפך לימים למרכז הקהילתי היהודי של הרפובליקת בוריאטיה. כאן מתארגן ההרכב המוזיקלי "חברים", יש ספרייה ומתקיימים שיעורי עברית. הקהילה עוסקת בפעילות צדקה: חלוקת חבילות מזון וביקורים במושבות עונשין. [6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Staff, J. (2003-07-18). "Jews came to Siberia seeking safety and prosperity". J. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-04-10.
- ^ Jewish communities, m.vk.com
- ^ Синагога в Верхнеудинске. 100-летию Республики Бурятия, БУРЯАД YНЭН (ברוסית)
- ^ Музей истории Бурятии им. М.Н. Хангалова, Национальный Музей (ברוסית)
- ^ From Jerusalem to Birobidzhan: Expedition of the Center for Jewish Art at the Hebrew University to document Jewish heritage in Siberia
- ^ ᐈ Верхнеудинская синагога 🕍 официальный сайт, отзывы, адрес на карте, фото — Все синагоги.ру, vsesinagogi.ru