בלוטת מיצד האוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלוטת מיצד האוזן במבט לטרלי (צדדי)

בלוטת מֵיצַד-האוזן (מכונה גם "פָּארוֹטִיד", מלטינית: Glandula parotis או Glandula parotidea; באנגלית: Parotid gland) היא בלוטת רוק מרכזית בגוף האדם. בלוטה זו מפרישה רוק לחלל הפה דרך תעלה (צינור מיצד האוזן), ומסייעת בכך ללעיסה, בליעה ותחילת עיכול המזון.

זוג בלוטות מיצד האוזן הן הגדולות ביותר מבין שלושת הזוגות העיקריים של בלוטות הרוק באזור הראש, ומספר מבנים עוברים דרכן. [1]

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטות מיצד האוזן מתפתחות בשלב מוקדם והן בלוטות הרוק הראשונות להופיע. הניצנים האפיתליאליים שלהן ממוקמים בצד הלחי הפנימי. ניצנים אלה, יגדלו פוסטריורית לכיוון האוזן, ליצירת מיתרים מוצקים, בעלי קצוות מעוגלים, בסמוך לעצב הפנים (עצב קרניאלי מס ' 7) המתפתח.[2]

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות ומיקום אנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטות מיצד האוזן ממוקמות אנטריואינפריורית לחלק התחתון של האוזן, שטחית, פוסטריורית ועמוק לענף (ראמוס) עצם המנדיבולה. הן מתרחבות מטה, לגבול התחתון של המנדיבולה ומעלה, לכיוון קשת העוֹל (הקשת הזיגומטית). פוסטריורית, הן מכסות את החלק הקדמי של שריר הסטרנוקלאידומסטואיד וממשיכות אנטריורית לשריר הַמִּלְעָס (מאָסֶטֶר). צינור מיצד האוזן עוזב את צִדה הקדמי של הבלוטה, באמצע הדרך בין קשת העול וזווית הפה. בלוטת מיצד האוזן חוצה את הפה לרוחב ולאחר חציית הגבול האמצעי של שריר המאסטר, נכנסת לעומק השומן הבוקאלי ומנקבת את שריר המחצצר. בלוטת מיצד האוזן נפתחת לחלל הפה מעל השן המולרית השנייה העליונה [3]. פפילת מיצד האוזן היא רקמה קטנה מורמת, המסמנת את מיקום פתיחת צינור מיצד האוזן לחלקה הפנימי של הלחי. [4]

תפקיד הבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת מיצד האוזן מפרישה רוק מימי ועמילאז רירי, ההכרחיים לעיכול אוראלי וליצירת בולוס (כדור מזון לאחר שנלעס) והחלקתו במורד דרכי העיכול העליונות. [5]

יחסים מיוחדים כלפי מבנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה מבנים חשובים הנכנסים או עוברים עמוק לבלוטת מיצד האוזן. מבנים אלה כוללים את עצב הפנים (עצב קרניאלי מס' 7), העורק התרדמני החיצוני וסעיפיו, ווריד הרטרומנדיבולר והסתעפויותיו. [6]

  • עצב הפנים -

עצב הפנים עוזב את הגולגולת דרך הסטיילומסטואיד פוראמן ועובר דרך בלוטת מיצד האוזן, בה הוא מתפצל לגזע עליון ותחתון. התפצלויות אלו, עוברות דרך בלוטת מיצד האוזן, בה עשויים להימצא סעיפים נוספים ואנסטמוזות עצבים. חמש קבוצות טרמינליות של עצב הפנים (טמפורלית, זיגומטית, בוקאלית, מנדיבולרית, וצווארית-סרוויקאלית) מגיחות מהגבולות העליונים, הקדמיים והתחתונים של בלוטת מיצד האוזן. בעקבות היחסים האינטימיים בין בלוטת מיצד האוזן לעצב הפנים, קיים קושי בהסרה ניתוחית של הבלוטה, בשל החשש מפגיעה באחד מסעיפי עצב זה.

  • העורק התרדמני החיצוני וסעיפיו -

העורק התרדמני (הקארוטיד) החיצוני וסעיפיו נכנסים לגבולה התחתון של בלוטת מיצד האוזן ולעתים עוברים עמוק לגבול זה. כאשר העורק ממשיך כלפי מעלה, מתפצל ממנו עורק הפוסטיריור אוריקולר, לפני פיצולו לשני סעיפיו הסופיים (העורק המאקסילארי, והעורק הטמפוראלי השטחי) בקרבת הגבול התחתון של האוזן. העורק המאקסילרי עובר הוריזונטלית, עמוק למנדיבולה, והעורק הטמפורלי השטחי ממשיך בכיוון עליון ומגיח מגבולה העליון של הבלוטה לאחר פיצול עורק הפנים הרוחבי.

  • וריד הרטרומנדיבולר והסתעפויותיו -

וריד הרטרומנדיבולר נוצר בבלוטת מיצד האוזן כאשר הוריד הטמפוראלי השטחי ווריד המקסילארי מתחברים ועובר אינפריורית. וריד זה מתפצל לשלוחה אנטריורית ופוסטריורית מתחת לקצה האינפריורי של הבלוטה.

אספקת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת מיצד האוזן מקבלת אספקת דם עורקית ממספר עורקים העוברים בה.

עצבוב הבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצבוב תחושתי של הבלוטה מסופק על ידי העצב האוריקולוטמפורלי, המהווה סעיף של עצב הלסת התחתונה (V3ׂ). שלוחה זו של העצב המשולש (עצב קרניאלי מס' 5), יוצאת מהגולגולת דרך פוראמן אובלה. העצב האוריקולוטמפוראלי נושא אף סיבים מוטוריים לבלוטת מיצד האוזן. סיבים פוסטגנגליוניים, פאראסימפטטיים אלו, מקורם באוטיק גנגליון, המקושר לעצב המנדיבולרי והם מצויים אינפריורית לפוראמן אובלה. סיבים פרהגנגליוניים פאראסימפטטיים לאוטיק גנגליון מקורם בעצב הלשון והלוע (עצב קרניאלי מס' 9). [7]

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול בבלוטת מיצד האוזן

גידולים סרטניים בבלוטת מיצד האוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים סרטניים בבלוטה הם בדרך כלל שפירים ומערבים את הבלוטה השטחית. חשיבותם קשורה במיקומם האנטומי ויחסם עם עצב הפנים ושלוחותיו, העוברות בבלוטה, מחשש לפגיעה באחת מהן. כאשר הגידולים מתפשטים לעומק הבלוטה, קיים חשש לפגיעה בעצב הפנים. [8]

אבנים בבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות אבנים בבלוטת מיצד האוזן אינה שכיחה, כיוון שהן מופיעות בדרך כלל בתעלת הבלוטה ולא בתוך הבלוטה עצמה. במקרים אלה, הפציינט יתקשה בבליעה ויתלונן על כאב בניסיון לבלוע ויימנע ממזונות, שבליעתם מעוררת כאב זה. ניתן לשחזר כאב זה בקלות בקליניקה, על ידי טפטוף מיץ לימון סחוט לפיו של הפציינט. התערבות ניתוחית תלויה במיקום האבן. אם היא נמצאת בחלק האנטריורי של הבלוטה, חתך פשוט ברירית הבוקאלית עשוי לאפשר את הסרתה. אם האבן מצויה עמוק יותר בתעלה, חיתוך מלא של הבלוטה עשוי להיות הכרחי.

דלקת מיצד האוזן (פארוטיטיס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום של אחת או יותר מבלוטות מיצד האוזן מכונה דלקת מיצד האוזן (פארוטיטיס), והגורם העיקרי לו הוא נגיף החזרת. חיסון נגד וירוס זה מוריד בצורה ניכרת את שכיחות הדלקת. [9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  2. ^ Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 135
  3. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  4. ^ lllustrated Anatomy of the Head and Neck, Fehrenbach and Herring, Elsevier, 2012, p. 154.
  5. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  6. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  7. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  8. ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
  9. ^ Arhakis A, et al, Salivary Alpha-Amylase Activity and Salivary Flow Rate in Young Adults, The Open Dentistry Journal, 2013, 7, 7-15 at http://benthamscience.com/open/todentj/articles/V007/7TODENTJ.pdf