בקבוק לתינוקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תינוק מואכל בבקבוק
בקבוק האכלה מתקופת יוון העתיקה, המאה ה-5 לפני הספירה
בקבוק האכלה מתקופת רומא העתיקה, בערך 30 לספירה. נמצא בקברם של אם ותינוקה
בקבוק האכלה משמש להאכלת טלה

בקבוק לתינוק או בקבוק האכלה הוא בקבוק עם פטמה להאכלת תינוקות. הבקבוק משמש על-פי רוב להאכלת תינוק בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) או חלב אם שאוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהתקופה הפרהיסטורית ישנן עדויות לשימוש בבקבוק לתינוק. בקבוק זה היה בעל זרבובית קשיחה ושני פתחים, האחד נועד למלא את הנוזל והשני כדי להכניס לפי התינוק. במהלך השנים נעשו ניסיונות לייצר פטמות רכות משלל חומרים, אך פטמות אלו היו קשות לניקוי. המצאת הגומי המגופר סיפקה פתרון – חומר רך אשר עמד בחום של העיקור. בשנת 1845 יוצרה פטמת הגומי הראשונה בניו יורק.

פטמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטמת הבקבוק לרוב גמישה יותר מפטמת האם. כדי למנוע "בלבול פטמות" אצל התינוק (אי יכולת לינוק מהשד, הנגרם ממעבר חוזר ונשנה בין יניקה מהשד ליניקה מהבקבוק), ישנן פטמות מיוחדות אשר מנסות לחקות את צורת השד.

תכולת הבקבוק יכולה לזרום מהר יותר מאשר בהנקה. לגילאים שונים מומלצות פטמות שונות. בחודשים הראשונים מומלצת פטמה לזרימה איטית למזון דליל, בהמשך מומלצת פטמה לזרימה מהירה למזון סמיך.

בקבוקים עם צינור איוורור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוליק (כאבי בטן) אצל תינוקות, נגרמים בחלקם בשל בליעת אוויר במהלך היניקה. בחלק מהבקבוקים קיימת צינורית מיוחדת, שמונעת כניסת בועות אוויר למזון התינוק ובכך מסייעת בהפחתת גזים וכאבי בטן אצל תינוקות.

בקבוקים עם מנגנון ואקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מהנקה טבעית, היניקה מבקבוק סטנדרטי גורמת להיווצרות ואקום, ההופך את פעולת השאיבה למאומצת, קטועה ומעייפת יותר. הוואקום שנוצר בבקבוק משפיע על הלחץ בחלל הפה של התינוק ומקרין אל אוזניו. תופעה זו מעלה את סיכויו לסבול מדלקות וכאבי אוזניים. קיימים בקבוקים המצוידים במנגנון המנטרל את הוואקום שנוצר בבקבוק, על ידי החדרת אוויר אל גוף הבקבוק, המאזן את הלחץ שבתוכו. בבקבוקים בעלי מנגנון לנטרול ואקום, נצפתה רמת לחץ מאוזנת בבקבוק בכל זמן ההאכלה, ולא נצפה תת-לחץ באוזן התיכונה.

עיקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידת הצורך יש לעקר את הבקבוקים על ידי הרתחה במים חמים, במתקן מיוחד לעיקור בקבוקים (בדרך-כלל באמצעות קיטור) או במכל מיוחד לעיקור בתנור מיקרוגל.

בקבוקים מודרניים קשים לעיקור במים רותחים, משום שהם נוטים לצוף. בעבר הבקבוקים היו עשויים מזכוכית; בקבוקים אלו היו מסוכנים בשלב בו התינוק למד להאכיל את עצמו ואחז לבדו את הבקבוק. בקבוקים מודרניים עשויים מפלסטיק, לרוב בשל שיקולים כלכליים.

בשל חשש לדליפת ביספנול A מבקבוקים מחומרים פוליקרבונטים בזמן ההרתחה או שימוש במדיח כלים, נהוג להמליץ למי שמשתמש בבקבוקים אלו להשתמש במי סבון חמים.

פיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפיקוח על תרכובות מזון לתינוקות, רמת הפיקוח על בקבוקי תינוקות נמוכה. הפיקוח קיים רק לגבי החומרים מהם עשויים הפטמה והבקבוק עצמו.

באוקטובר 2008 ממשלת קנדה קבעה מפורשות כי ביספנול A הוא חומר רעיל, והודיעה כי תחל בהליך חקיקה לאיסור שיווק בקבוקים לתינוקות המכילים את החומר.

במרץ 2009, שש החברות המרכזיות בארצות הברית המייצרות בקבוקים לתינוקות (אוונט, גרבר, פלייטקס, ד"ר בראון, דיסני פירסט יירס ואיבנפלו), הסכימו לאסור מרצונן את השימוש בביספנול A בייצור בקבוקים לתינוקות. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ ציבורי כבד, לאחר פרסום מחקרים אשר מצאו קשר בין ביספנול A, אפילו ברמות נמוכות, לסרטן השד, הפרעות בגדילה, השמנת יתר והתבגרות מינית מוקדמת.

רשויות הבריאות בישראל עדיין מתירות שימוש בבקבוקי פלסטיק המכילים את החומר הכימי ביספנול A.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.