תנור מיקרוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנור מיקרוגל

תנור מיקְרוֹגַל (ובקיצור בשפה מדוברת: מיקרוגל או תנור מיקרו או מיקרו) הוא מכשיר מטבח המפעיל קרינה אלקטרומגנטית בתדר מיקרוגל לצורך חימום או בישול מזון. ברוב תנורי המיקרוגל אורך הגל של הקרינה הוא 12.24 ס"מ, ובכל מקרה אורך הגל של הקרינה הוא לפחות מספר סנטימטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון להשתמש בגלי מיקרו לבישול מזון הגה פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'און בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על שפופרת מגנטרון במכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו ניתך. פרסי, שהיו באמתחתו כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע. פריט המזון הראשון שהוכן בכוונה תחילה באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.

בשנת 1945 רשמה ריית'און פטנט על תהליך הבישול בגלי מיקרו, ובשנת 1947 נבנה תנור המיקרוגל המסחרי הראשון. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרו עכשוויים. ההשקעה בתנורי מיקרוגל התגלתה כמוצלחת כל כך, עד שחברת ריית'און קנתה לבסוף את חברה אמנה על מנת לייצר סדרת מוצרי מטבח מקיפה.

מספר חברות נוספות הצטרפו לשוק תנורי המיקרוגל, ובמשך תקופה מסוימת השחקניות הבולטות בשוק היו חברות מהסקטור הביטחוני, שהיו בעלות הניסיון הרב ביותר עם מגנטרונים. בתחילת שנות השבעים הטכנולוגיה הבשילה, ומחירי התנורים ירדו מאוד. תנורי המיקרו, שנמצאו קודם לכן רק במטבחים תעשייתיים גדולים, הפכו לנפוצים ברוב המטבחים בעולם המערבי. הירידה במחירם של מיקרו-מעבדים סייעה להתקין בתנורי המיקרו לוחות בקרה אלקטרוניים, שהקלו על השימוש בהם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנור מיקרוגל עשוי מהרכיבים הבאים:

  • מעגל בקרה למגנטרון (לרוב בצירוף מיקרובקר)
  • מגנטרון (שפופרת ריק המחוללת קרינה אלקטרומגנטית)
  • גלבו המוליך את הגלים מהמגנטרון לתא הבישול
  • מפזר קרינה
  • תא בישול

תנור המיקרוגל מעביר דרך המזון קרינה אלקטרומגנטית, לרוב בתדר של 2450 מגה-הרץ (אורך גל של 12.24 סנטימטר). מים, שומן ומולקולות סוכר במזון בולעות אנרגיה מאלומת גלי המיקרו בתהליך של חימום דיאלקטרי. לרוב המולקולות דיפול חשמלי, כלומר יש להן קוטב אחד בעל מטען חשמלי חיובי וקוטב אחד בעל מטען שלילי. כתוצאה מכך, מתרחשת רוטציה של מולקולות תחת השפעת רכיב השדה החשמלי בקרינה האלקטרומגנטית, תנועה המתבטאת כחום. חימום בעזרת גלי מיקרו הוא יעיל בעיקר על מים נוזלים, ובעל יעילות פחותה בהרבה על שומנים, סוכרים וקרח. הסבר נפוץ אך שגוי של חימום באמצעות גלי מיקרו הוא כתוצאה של תהודה של מולקולות המים, אך תהליך זה מתרחש רק בתדרים גבוהים בהרבה, בתחום עשרות הג'יגה-הרץ.

תא החימום עצמו הוא כלוב פאראדיי המונע את בריחת הקרינה אל מחוץ לתנור. דלת התא עשויה לרוב זכוכית בה משולבת סבכה מוליכה המבטיחה את המיסוך. מכיוון שגודל החורים בסבכה קטן ביחס לאורך הגל של 12 סנטימטר, קרינת המיקרו לא עוברת דרך דלת התנור, בעוד שאור נראה יכול לעבור דרכה מאחר שאורך הגל שלו קצר בהרבה.

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנור מיקרוגל לא מעביר את כל האנרגיה החשמלית לקרינת מיקרו. תנור ממוצע צורך כ־1,100 ואט, אבל מספק רק כ־700 ואט של הספק בצורת גלי מיקרו. שאר ההספק אובד בצורת חום בשפופרת המגנטרון, ומשם לחלל המטבח.

רוב ההספק בצורת גלי מיקרו ישמש לחימום המזון שבתנור. אם אין בתנור מספיק מזון לקליטת האנרגיה, רכיב המגנטרון יקלוט את הקרינה החוזרת, והדבר עלול להביא להתחממות יתר של התנור.

שפים מקצוענים סבורים לרוב כי לתנור המיקרוגל שימושיות מוגבלת.

יתרונות השימוש במיקרוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות - זמן הבישול במיקרוגל הוא הקצר ביותר מבין שיטות הבישול, למהירות זו יתרונות נלווים רבים כגון: חיסכון באנרגיה ושמירה על הטעם ועל הערכים התזונתיים של המזון.
  • קלות התפעול - הבישול המהיר מונע גלישה והתייבשות של שאריות והכלים המיועדים לשימוש במיקרוגל קלים לניקוי

בטיחות ואמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימום מזון באמצעות גלי מיקרו הוא מהיר ופופולרי, אבל כרוכים בו סיכונים.

מתכת במיקרוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל האלקטרומגנטי שבמיקרוגל יכול לטעון מתכות ולגרום להפרשי פוטנציאלים גבוהים. עקב כך מתכות עלולות להתחמם במידה מסוכנת ואף לפלוט גיצים.

מיקרוגל ריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמפעילים מיקרוגל ריק האנרגיה של הגל האלקטרומגנטי לא מתורגמת לחימום המים, ולכן פוגעת במכשיר עצמו.

חימום המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזון מחומם במשך פרק זמן קצר, ולכן החימום לא תמיד אחיד בכל חלקי המזון. לכך שני גורמים: פיזור לא אחיד של אנרגיית המיקרו בתוך התנור, וקליטה שונה של האנרגיה בחלקי המזון השונים. בגורם הראשון מטפלים באמצעות רכיב מסתובב דמוי מאוורר המפנה את הקרינה לחלקי התנור השונים ובאמצעות מגש מסתובב עליו מונח המזון. בגורם השני יש לטפל באמצעות הנחה נכונה של המזון, בחישתו וכיסויו כך שיתקבל חימום אחיד. מכלים סגורים וביצים עלולים להתפוצץ בתוך תנור מיקרוגל בשל לחץ קיטור הנבנה בתוכם. פריטי מזון המחוממים משך זמן ארוך מדי עלולים להתלקח.

סכנת זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש לקוי במזון עלול להיות מסוכן. המתנגדים לטכנולוגיית תנור המיקרוגל טוענים שהוא מעודד שימוש לקוי במזון, כיוון שהוא מעודד שימוש במזון שבושל, הוכנס לזמן רב מידי להקפאה או קירור לא מספיק וחומם שוב בתנור המיקרוגל.

סכנת קרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרינת המיקרוגל היא קרינה בלתי מייננת ולכן איננה מסוגלת ליינן את ה-DNA ולגרום לסרטן, הנזק לגוף האדם מקרינה זו נובע מנזקי חום העלולים במינון גבוה לגרום לכוויות, פגיעה בקטרקט או פגיעה זמנית בפוריות. עם זאת קיימים גם כמה מחקרים סותרים הטוענים כי גם קרינה בלתי מיינת עלולה להיות מסרטנת ובעלת השפעות שליליות על הבריאות. בארצות הברית תקן הקרינה לתנורי מיקרוגל חדשים הוא 1 מיליואט לסמ"ר במרחק 5 סנטימטר מהתנור. התקן גבוה פי חמישה למיקרוגל משומש[דרושה הבהרה]. חריגות מתקן זה הן נדירות ביותר. לשם השוואה, טלפון סלולרי בטכנולוגיית GSM עלול לפלוט קרינה של 2 מיליואט לסמ"ר במרחק 5 ס"מ. שאלת הסכנה הבריאותית מקרינה אלקטרומגנטית בתדירויות אלו נתונה במחלוקת.

סכנה נדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים המחוממים בתנור מיקרוגל ונתונים בתוך מכל בעל פנים חלקות[דרושה הבהרה] עלולים לעבור חימום יתר ולהגיע לטמפרטורה הגבוהה בכמה מעלות מנקודת הרתיחה הרגילה, מבלי שירתחו. תהליך הרתיחה יתרחש בצורה פתאומית כאשר מפעיל התנור יוציא את המכל מהתנור, ועלול לגרום לכוויות חמורות‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר Snopes.com, ‏1999