ברברה ביין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברברה ביין
Barbara Bain
ברברה ביין ב-2006
ברברה ביין ב-2006
לידה 13 בספטמבר 1931 (בת 92)
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שם במה נולדה כמילדרד פוגל, שינתה את שמה לברברה ביין
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1957
עיסוק רקדנית ודוגמנית
מקום לימודים אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרטין לנדאו (19571993) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ולייט לנדאו, סוזן לנדאו פינץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 3 פרסי אמי (1967, 1968, 1969)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברה בייןאנגלית: Barbara Bain; נולדה ב-13 בספטמבר 1931) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה יהודייה אמריקאית. ביין ידועה בזכות תפקידה בסדרת הטלוויזיה "משימה בלתי אפשרית" שעלתה לשידור בסוף שנות ה-60, בה גילמה את הפאם פאטאל, הסוכנת החשאית ודוגמנית הצמרת, סינמון קרטר.

שנותיה המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביין נולדה כמילדרד פוגל[1][2][3] בשיקגו, בתם של מהגרים יהודים מרוסיה.[4] היא סיימה את אוניברסיטת אילינוי עם תואר ראשון בסוציולוגיה. היא החלה לפתח עניין במחול ולכן עברה לניו יורק, ללמוד אצל מרתה גרהם. מאחר שלא הייתה מסופקת מהקריירה שלה כרקדנית, היא החלה לעסוק בדוגמנות וביצעה עבודות עבור ווג, הארפרז ומגזינים נוספים.

אך ביין נותרה עדיין חסרת השראה, ונרשמה לסטודיו לתיאטרון כדי ללמוד משחק, בתחילה אצל קורט קונוויי, ואחר כך אצל לון צ'פמן. משם המשיכה לאולפן השחקנים ולמדה אצל לי סטרסברג.[5][6]

תפקידה הראשון של ביין כשחקנית היה במחזהו של פאדי צ'ייפסקי, אמצע הלילה, שיצא לסיבוב הופעות ארצי באוקטובר 1957.[5][7] לביין נלווה עמיתה ובעלה החדש מרטין לנדאו. ההופעה האחרונה הביאה את בני הזוג ללוס אנג'לס, בה השתקעו באופן קבוע.[5] לאחר המעבר, ביין ייסדה בעצמה את סטודיו השחקנים המערבי, בו המשיכה ללמד שיעורים ולבצע סצנות.[8]

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעותיה הראשונות של ביין בטלוויזיה כללו את "חבל מתוח" של CBS, עם מייק קונורס, ו-3 סדרות של ABC : "החוק ומר ג'ונס" עם ג'יימס ויטמור, "הרפתקאות בגן עדן" עם גרדנר מקיי, ו-"דרך ישרה" עם בריאן קלי וג'ון אשלי.

אחרי תפקיד חוזר ב-1959 כנשוא העניין הרומנטי של דייוויד ג'נסן ב"ריצ'רד דיאמונד, בלש פרטי", שיחקה ברברה ביין בתחילת שנות ה-60 ככוכבת אורחת במספר סדרות ביניהן: פרי מייסון, המופע של דיק ואן דייק ואמא שלי, המכונית שלי.

משימה בלתי אפשרית: סינמון קרטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברברה ביין כסינמון קרטר במשימה בלתי אפשרית
ברברה ביין מגלמת את סינמון קרטר המתחזה לדוגמנית במשימה בלתי אפשרית.

בין השנים 19661969, הופיעה ברברה ביין לצד בעלה, מרטין לנדאו (אשר גילם את רולין האנד, אמן התחפושות) בתפקיד הראשי של סינמון קרטר במשימה בלתי אפשרית. ביין זכתה בשלושה פרסי אמי רצופים ב -1967, 1968, ו-1969 כ"שחקנית ראשית מצטיינת בסדרת דרמה" על הופעתה במשימה בלתי אפשרית, בנוסף למועמדות לפרס גלובוס הזהב ב -1968.[9]

התפקיד של סינמון קרטר כסוכנת IMF התאפיין כ"פאם פאטאל" וכ"אישה במצוקה". בתיקיית ה-IMF שלה (שנראתה בתחילת כל פרק, בסצנה הקבועה בה מנהיג הצוות, בוחר את אנשי צוותו מרשימה של מועמדים) היא הוצגה כדוגמנית-על מצליחה ובמהלך שלוש העונות שלה בתוכנית, תמונתה בתיקייה הופיעה על לפחות 3 מגזיני אופנה מובילים. לעיתים קרובות, סינמון קרטר שיחקה את התפקיד של אישה אמריקנית יפה הגורמת לגברים רבי-יכולת להנמיך את ההגנות שלהם. לעיתים אחרות, שיחקה אשה במצוקה כדי להסיח את דעתו של האויב. בניגוד לשאר אנשי צוות ה-IMF, סינמון קרטר כמעט ולא השתמשה בתחפושות מתוחכמות מאחר שהשחקנית אשר גילמה אותה, ברברה ריין, סבלה מקלסטרופוביה ונמנעה מאיפור כבד. חולשה זו של השחקנית והדמות שגילמה נוצלה עד תום בפרק "השחלוף" בעונה השלישית, כאשר שירות מודיעין של אויב מגלה את הפוביה שלה לאחר לכידתה ומשתמש בה בניסיון לשבור אותה.[10]

בסיומה של העונה השלישית, עזבו ברברה ביין ובעלה, מרטין לנדאו, את הסדרה בשל המחלוקות של לנדאו עם מפיקי התוכנית לגבי חוזהו.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באפריל 2016, זכתה ברברה ביין לכבוד על תרומתה לתעשיית הבידור כשהכוכב ה-2,579 של שדרת הכוכבים של הוליווד שובץ על שמה. חבריה הוותיקים, אדוארד אסנר ודיק ואן דייק השתתפו ונאמו בטקס הסרת הלוט מעל הכוכב.

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברברה ביין לצד בעלה, מרטין לנדאו, במשימה בלתי אפשרית יחד עם סטיבן היל שגילם את המפקד, דן בריגס, בעונה הראשונה.

ברברה ביין הייתה נשואה למרטין לנדאו מ-1957 ועד לגירושיהם ב-1993. שניהם יהודים.[11] לזוג שתי בנות, סוזן וג'ולייט.[12] ג'ולייט היא שחקנית בזכות עצמה, שיחקה לצד אביה בסרט "אד ווד" וידועה בזכות תפקידה כ"דרוסילה" בסדרות הטלוויזיה "באפי ציידת הערפדים" ו"אנג'ל".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הפרס קטגוריה על תוצאה
1967 אמי שחקנית ראשית מצטיינת בסדרת דרמה משימה בלתי אפשרית זכייה
1968 אמי שחקנית ראשית מצטיינת בסדרת דרמה משימה בלתי אפשרית זכייה
1968 גלובוס הזהב שחקנית ראשית מצטיינת בסדרת דרמה משימה בלתי אפשרית מועמדות
1969 אמי שחקנית ראשית מצטיינת בסדרת דרמה משימה בלתי אפשרית זכייה

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסדרה\סרט תפקיד הערות
1958 מנהל הנמל מרי אוונס פרק: "The Captain's Gun"
1959 מייק האמר דורה צ'רץ פרק: "Accentuate the Negative"
1959 פיליפ מארלו דונה ריימונד פרק: "Ugly Duckling"
1959 השוטר מדג' סלאוסן פרק:  "Fiddle Dee Dead"
1959 ריצ'רד דיאמונד, בלש פרטי קארן וואלס 5 פרקים
1959 מיסטר לאקי פרודנס פרק: "The Money Game"
1959 תיאטרון אלוקה ג'ודי קווין פרק: "Small Bouquet"
1959 חבל מתוח סנדרה פרק: "Cold Kill"
1960 החוק ומר ג'ונס די.ג'יי פרק: "Christmas Is a Legal Holiday"
1960 פרי מייסון מדליין טרי פרק: "The Case of Wary Wildcatter"
1960–1961 הרפתקאות בגן עדן מרתה פטרסון 2 פרקים
1962 דרך ישרה מלודי פרק: "The Craziest Race in Town"
1963 המופע של דיק ואן דייק דורות'י פרק: "?Will You Two Be My Wife"
1963 עין הוואינית אן מונרו פרק: "Two Million Too Much"
1963 אימפריה ג'ון בייטס פרק: "Hidden Asset"
1973 דובי גיליס ורוניקה פרק: "I Was a Spy for the F.O.B"
1963 הלוטטנט סיסי ואן אוסטן פרק: "A Touching of Hands"
1963 שדרת סאנסט 77 רייצ'ל דנט פרק: "By His Own Verdict"
1963 שיירת העגלות לוסי גריסון פרק: "The Fenton Canaby Story"
1964 המופע הגדול ביותר על כדור הארץ בטי פרק: "The Night the Monkey Died"
1964 בן קסיי טיודור פרק: "A Woods Full of Question Marks"
1964 פרי מייסון אליאנה סקוט פרק: "The Case of Nautical Knot"
1964 יום האהבה אנונימית פרק: "The Old School Tie"
1965 שחק אותה סמארט אלמה פרק: "KAOS in CONTROL"
1965–1966 אמא שלי, המכונית שלי אינג' פרנקי בפרקים:  "I'm Through Being A Nice Guy" ו-"Desperate Minutes"
1966–1969 משימה בלתי אפשרית סינמון קרטר 3 עונות שכללו הופעה ב-78 פרקים. זכתה על הופעתה בשלושה פרסי אמי רצופים ב -1967, 1968, ו-1969

ומועמדות לפרס גלובוס הזהב ב -1968

1969 המופע של רד סקלטון עיתונאית פרק: "Crime Doesn't Pay But It's Tax Free"
1973 חסר מעצורים גלי אבוט סרט טלוויזיה
1975-1977 חלל: 1999 ד"ר הלנה ראסל 2 עונות שכללו הופעה ב-47 פרקים.
1984 מייק האמר החדש ג'וליה הנטלי פרק: "A Death in the Family"
1985 בלשים בלילה אמילי גריידון פרק: "My Fair David"
1987 "הדחליל" וגברת קינג כריסטינה גוליטסין פרק: "The Khrushchev List"
1987 תיאטרון הקיץ של CBS ג'ולי ברינגטון פרק: "Barrington"
1988 רוצח, היא כתבה נורה מורגן פרק: "Coal Miner's Daughter"
1989 גלוחי ראש מרתה
1990 הרוח של 76' היפסטרית
1991 רוצח, היא כתבה אלן לומברד פרק: "Unauthorized Obituary"
1992 חשודים טיפוסיים באפי היינס-בלדי פרק: "Pilot"
1994 אלה הם חיי ויויאן ווד פרק: "אמהות של אנשים אחרים"
1997 המבקר קונסטנס מק'רתור פרק: "Reunion"
1997 האבחנה: רצח סינמון קרטר פרק: "Discards"
1998 ווקר:טקסס ריינג'ר אם המנזר פרק: "להציל את גרייס"
1999 מילניום לילי אונסר פרק: "Matryoshka"
1999 גדעון שרה
2000 פאניקה דידרי
2002 רובה אמריקאי אן טילמן
2003 תרופה חזקה גב' מארץ' פרק: "Orders"
2003 טרייסי אולמן במעשיות הקרונים ג'ודי אוטמאייר סרט טלוויזיה
2006 CSI גב' אייריס פאול פרק: "Living Legend"
2008 בן 10: כוח החייזרים ורדונה פרק: "?What Are Little Girls Made Of"
2009 אל תשכחני האחות דולורס
2010 לא משהו מיוחד קת'רין
2015 שמיים כסופים איב
2020 און דה רוקס גראן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה ביין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]