פוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המונח פובּיָה (בפ' רפה; בעברית: בַּעַת) מתאר מצב נפשי של פחד, רתיעה או בעתה כרוניים או מוגזמים מאובייקט או ממצב כלשהו, המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו. מקור המילה במילה היוונית φόβος שפירושה: פחד, ובחלק מהמקרים דחייה עזה.

סיווג פוביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוביות שייכות לקבוצת הפרעות החרדה בפסיכיאטריה. בסיווג האמריקאי של המחלות הפסיכיאטריות מופיעים 12 סוגים של הפרעות חרדה, מתוכם ארבע הפרעות הכוללות פוביות:

  1. הפרעת פאניקה עם אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים).
  2. אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה.
  3. פוביות ספציפיות.
  4. פוביה חברתית.

על פי ספר האבחנות האמריקאי ה DSM-IV-TR כדי לאבחן פוביה ספציפית נדרשים הקריטריונים הבאים:

  1. פחד ניכר ומתמשך הנגרם מנוכחות של אובייקט או מצב או מציפייה לאובייקט או מצב מסוימים.
  2. חשיפה לגירוי המסוים תגרום כמעט תמיד לתגובת חרדה ועשויה להוביל להתקף פאניקה.
  3. האדם מבין שהפחד מופרז או לא הגיוני (בילדים קריטריון זה אינו הכרחי).
  4. האדם נמנע מהסיטואציה הגורמת לחרדה.

מחלקים את הפוביות הספציפיות למספר קבוצות: חיות, סביבה טבעית, דם-זריקה ופציעה, מצבים או אחרות.

במקרים רבים, פוביה ספציפית קשורה בחוויה טראומטית דרך מנגנוני התניה. התפתחות של פוביות קשורה גם במרכיבים תורשתיים.

באופן תאורטי, כמעט כל אובייקט עשוי לגרום לפוביה ספציפית, אולם יש אובייקטים וסיטואציות המועדים יותר לשמש כמושאים של פוביות כגון נחשים, עכבישים, גבהים וכדומה. יש תיאורוטיקנים הטוענים כי הדבר נובע ממוכנות ביולוגית מורשת לגורמי סיכון.

שם הפוביה נגזר משמו היווני של האובייקט ממנו חושש החולה, לדוגמה: ארכני = עכביש ומכאן ארכנופוביה = פחד מעכבישים.

פוביה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר האבחנות האמריקאי ה DSM-IV-TR כדי לאבחן פוביה חברתית נדרשים הקריטריונים הבאים:

  1. פחד מסיטואציות חברתיות שבהן האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, והוא פוחד שהוא יראה סימני חרדה, יושפל או יובך.
  2. החשיפה לסיטואציה החברתית שממנה האדם פוחד כמעט תמיד תעורר חרדה ויכולה לגרום להתקף פאניקה.
  3. האדם מבין שהפחד מופרז ולא הגיוני (בילדים קריטריון זה אינו הכרחי).
  4. האדם נמנע מהסיטואציה הגורמת לחרדה.

התקפי פאניקה שכיחים בחולים עם פוביות ספציפיות ועם פוביות חברתיות אך ההתקפים צפויים ברוב המקרים וקשורים לחשיפה לגורם הפוביה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול המקובל בפוביות הוא התנהגותי-קוגניטיבי, ומבוסס על חשיפה לגורם המאיים. על פי התאוריה הביהביוריסטית, פוביה היא למעשה התניית פחד שאינה עוברת תהליך הכחדה משום שהסובל מפוביה נמנע מחשיפה לגורם המאיים באופן עקבי. מכאן שחשיפה מכוונת תאפשר את הכחדת ההתניה וסילוק הפוביה. קיימות שלוש שיטות עיקריות:

  • הקהיה שיטתית - הסובל מהפוביה מופגש עם מושא החרדה בהדרגתיות ובאופן מבוקר, לחלופין נעשה שימוש בדמיון מודרך. האדם החרד מתרגל חשיבה על מושא חרדתו תוך כדי שמירה על תחושת רוגע בגוף. לטיפולים אלו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, בתנאי שהמטופל נכון לחוות מצב של אי־נוחות מסוימת ולהשקיע מאמץ בטיפול לאורך זמן.
  • טיפול בהצפה - הסובל מפוביה נחשף אל הגורם המאיים באופן פתאומי וללא טכניקת רגיעה תומכת. לדוגמה, אדם שמפחד ממרחבים פתוחים נלקח אל חוף הים.
  • טיפול באמצעות דיגום (modeling) - המטפל משמש כדוגמה התנהגותית חיובית על ידי התמודדות עם הגורם שמפחיד את המטופל ללא פחד.
  • טיפול דרך NLP - טכניקת ריפוי פוביה מהיר - מנחה ה NLP מוצא מה הוא הטריגר הפנימי שגורם להתנהגות הפובית, ודרך טכניקה של דמיון מונחה יוצר שינוי בהתניות, כך שהטריגר הפנימי יגרום להתנהגות אחרת יותר אפקטיבית. (החשיפה לאובייקט אחר כך הינה לצורך בחינה שהפוביה נעלמה)

בכל השיטות ניתן להשתמש בחשיפה לאובייקט האמיתי (vivo) או לאובייקט מדומיין (covert). חשיפה לאובייקט אמיתי היא יעילה יותר אך מבוקרת פחות. שיטת טיפול חדשנית בפוביות מציע דרך ביניים ועושה שימוש במציאות מדומה על מנת להפגיש את החולה עם אובייקט הפוביה באופן פחות מאיים. תרופות נגד חרדה עשויות לסייע במקרים מסוימים.

שימושים לא רפואיים למילה פוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים שבהם מושאלת המילה "פוביה" לתיאור שנאה כלפי או דחייה מאובייקט, ללא קשר להגדרה הרפואית של המילה פוביה, לדוגמה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]