בר כוכבא (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בר-כוכבא הוא שיר ילדים עממי מפורסם שנכתב בידי המשורר לוין קיפניס ב-1930 למנגינה מאת המלחין מרדכי זעירא.‏[1] השיר מזוהה ביותר עם ל"ג בעומר, ונפוץ מאוד בגני ילדים.

בשיר בן שלושת הבתים מתואר מאבקו של הגיבור בר כוכבא, החותר לדרור ואהוב בשל כך על ידי העם כולו, באריה שלכלובו הוא הושלך. בבית האחרון של השיר רוכב בר כוכבא על האריה ובידו "דגל דרור", לקול תרועות העם.

שיר הילדים של קיפניס מושפע מראייתה של התנועה הציונית בראשיתה את בר כוכבא כסמל ומופת להתקוממות לאומית.‏[2] קיפניס עצמו חיבר את המיתוס שעליו התבסס השיר אל התנועה הציונית, בסיפורו 'האריה ששאג' (או 'ארי האבן') מ-1943, שבו עובר האריה לשרת את יוסף טרומפלדור, ולאחר מכן קופא והופך לפסל האריה השואג בתל חי.‏[3]

בפרט, השיר מבוסס על המיתוס בן המאה ה-19 לפיו הוטל בר כוכבא על ידי הרומאים לזירה ובה אריה, ומיד השתלט בר כוכבא על האריה ורכב איתו לביתר. המיתוס הופיע לראשונה ברומן "הריסות ביתר" (ליטא, 1858), עיבוד מאת הסופר קלמן שולמן לרומן פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה, "Israelitischer Musenalmanach" (גרמנית: 'אלמנך המוזות היהודי').‏[3]

עוד בטרם חיבר קיפניס את שירו, כתב שאול טשרניחובסקי על פי המיתוס את הפואמה "ביתרה" (המציגה גם היא תפיסת עולם ציונית באשר לבר כוכבא), ובה המילים הבאות:

שמאלו שלח ברעמת לביא,
ואת ימינו אל ההר,
על זרועו עוד יצלצל,
שריד אזיקיו – כבלי צר.
דהרות אימה, דהרות לביא,
כולו רוחץ בגלי ריר.
מני קרקס של קיסריה,
נישא ביתרה העיר.
לב אדירים לב האריה, יך;
ומי יאמר לו: חדל?

ופי שבעה יגבר מנו
לב רוכבהו, לב איל.
...
יזכור שביו, קרקס רומים,
נפשו הומה תדרוך עוז:
"יבוא יום ועליכם נרד
כרדת ארבה על הגז!
עוד יום לנו, ואם ביהודה
אך שריד מה ומתים מעט,
עוד לא כלה עשו עימי
נרים נס ובחזקת יד!"

בשל הדמיון בין הפואמה לשירו של קיפניס, ייתכן כי שירו של קיפניס הושפע באופן מרכזי מ"ביתרה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כעבור שלושה עשורים, בשנת 1963, סיפר קיפניס למלחינה חוקרת הזמר העברי ד"ר ציפי פליישר (התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, 1964, עמ' 391): "בא אליי זעירא [בתר"צ] ושרק לי את המנגינה הזאת, ואני כתבתי את "איש היה בישראל". מי יכול היה להעלות על דעתו שאני התאמתי למוזיקה ולא להיפך?"
  2. ^ יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים חינוכיים מירמיהו, מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא, הוצאת מכון ון ליר, תשמ"א-1981, עמ' 58–59.
  3. ^ 3.0 3.1 היקום של אלי אשד - האריה של בר כוכבא