שאול טשרניחובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאול טשרניחובסקי, 1927

שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִיכתב רוסי: Шаул Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טשרניחובסקי נולד בי"ט באב ה'תרל"ה (20 באוגוסט 1875), בן לגוטמן ובילה, בכפר מיכאילובקה,‏[1] בפלך טאורידה (טאברידה) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית, ב"תחום המושב" היהודי (כיום באוקראינה). קדמה לו בת שמתה בילדותה, וגם בת שנולדה אחריו מתה בילדותה, כך שהוא גדל זמן מה כבן יחיד. אחר כך נולדו להוריו עוד שני בנים ושתי בנות.

את ילדותו תיאר טשרניחובסקי באוטוביוגרפיה קצרה שפרסם בשנת 1918 בכתב העת "השילוח",‏[2] ובהרחבה בחיבורו "מעין אבטוביוגרפיה" שכתב בשנותיו האחרונות.‏[3] אחדים מסיפורי ילדותו משתקפים בשיריו. מגיל חמש קרא ספרים ברוסית, שאותה למד מדודתו, ובגיל שבע למד עברית מאביו. תחילה למד בחדר מתוקן, ובגיל 10 עבר לבית ספר רוסי, ולמד בעצמו קריאת כתב רש"י. בשנת 1890 עבר לאודסה, שם למד עד שנת 1892 בבית ספר יהודי פרטי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב בלדות ופרסם את שיריו הראשונים. השירים הראשונים שפרסם היו "משאת נפשי", בכתב העת "השרון" של גרשום באדר, ו"בחלומי", בכתב העת "הפסגה" של זאב שור. בשנת 1893 עבר לבית ספר ממשלתי למסחר, שבו למד שלוש שנים וסיים בהצטיינות. בתקופה זו למד גרמנית, אנגלית וצרפתית. לאחר מכן למד גם יוונית ולטינית, כדי שיוכל להתקבל לאוניברסיטה.

בשנת 1898 יצא לאור ספר השירים הראשון שלו, "חזיונות ומנגינות". לימים יצא חלק שני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר ראובן בריינין, שהילל את המחבר.

בשנים 18991906 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג, וסיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשווייץ. בעת לימודיו בהיידלברג נישא למלַניה קרלובנה פון גוזיאס-גורבצביץ (1879–1971), בת אצולה נוצרייה רוסייה ממוצא פולני-גרמני-אוקראיני, שישבה בבית-הסוהר ברוסיה על רקע פעילות אנרכיסטית והגיעה ללמוד היסטוריה ופילוסופיה בהיידלברג. לבני הזוג נולדה בת יחידה, איזוֹלְדה (איזה).‏[4] בשנת 1907 נעצר לשישה שבועות על פעילות פוליטית.

מעת סיום לימודיו ועד סוף ימיו שילב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר. לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב ובקייב. בשנת 1910 עבר לסנקט פטרבורג ופתח בה מרפאה. במלחמת העולם הראשונה שימש רופא צבאי במינסק ובסנקט פטרבורג. בשנת 1919 עבר לאודסה.

בשנת 1922 הגיע לקושטא, אך בקשתו לקבל משרת רופא בארץ ישראל לא נענתה. ב-1923 עבר לברלין. ב-1925 ביקר לראשונה בארץ ישראל, לרגל ייסוד "מגן דוד אדום"[דרושה הבהרה].

שאול טשרניחובסקי נתן גורן וצמח פלדשטיין בקובנה; כנראה ב-1927
קברו של טשרניחובסקי בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב
לוחית זיכרון על ביתו של שאול טשרניחובסקי בתל אביב

בשנים 19251932 נמנה עם עורכי העיתון "התקופה" וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול. בשנים 19291930 שהה בארצות הברית וב-18 במאי 1931 (ב' בסיוון תרצ"א) עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות. הוא קבע ביתו בדירה קטנה ברחוב אחד העם 89 בתל אביב. עבד כרופא של בתי הספר בתל אביב. היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"וועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מונחים בעברית לרפואה ולמדעי הטבע.

בשנת 1936 עברו אשתו ובתו להתגורר כדיירות-משנה במעון הפטריארך היווני בפסגת סן סימון בירושלים. לאחר שלקה בלוקמיה, הצטרף אליהן טשרניחובסקי. בתו נישאה לאברהם וילנסקי ועברה לחיפה. בני הזוג היו הורים לבן יחיד, אלכסנדר וילנסקי (לימים מהנדס).

טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי ה'תש"ד (14 באוקטובר 1943), ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

אשתו מלניה, שהייתה לפראבוסלאבית אדוקה, עברה לאחר מותו להתגורר בבית בתהּ בחיפה. אף שחייתה בארץ ארבעים שנה, לא ידעה עברית (ולא יכלה לקרוא את יצירתו של בעלה). היא נפטרה בשיבה טובה ב-1971 ונקברה בחלקה היוונית-אורתודוקסית במתחם בתי הקברות בחיפה.‏[5] בתם נפטרה ב-1974.‏[6] לאחר מותה, עברו זכויות היוצרים על יצירתו של טשרניחובסקי לאברהם וילנסקי, שההדיר את עזבונו הספרותי ודאג להוצאת כתביו (תחילה בהוצאת דביר ואחר-כך בעם עובד).

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כתב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך שבא לבעלת האוב מעין דור, המתאר בצורה דרמטית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו" ניכרת חיבתו של המשורר לתרבות יוון וליופי שהיא מייצגת.

טשרניחובסקי מזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסוֹנֶטָּה. אחת מן הסוגות בהן כתב היא "כליל סונטות", סונטה שבנויה מ-14 סונטות, כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-14 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה. "כלילי הסונטות" הם על נושא מסוים (כמו "על הדם", "לשמש").

עם כל נהייתו לתרבות העולם, הזדהה גם טשרניחובסקי עם גורל עמו. בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, כתב את השיר "ראי אדמה", המבכה את קורבנות המרד הרבים במשפט המפורסם "ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!". לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על השואה המתחוללת באירופה, כתב את השירים "הרוגי טירמוניא", ואת "בלדות וורמיזא" שהביאו לידי ביטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. בחלק משיריו הביע אהדה לציונות ולתחיית העם היהודי בארצו, כפי שכתב בשיר "אני מאמין" (הידוע כ"שחקי שחקי"): "ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור. ברזל כבליו יוסר מנו. עין בעין יראה אור".

טשרניחובסקי כתב מספר אידיליות שבמרכזן תמונות מנוף ילדותו, כמו "ברית מילה", "כחום היום" ו"לביבות", והן נחשבות לחלק מפסגת יצירתו השירית. האידיליות שלו משמשות דוגמה ומופת לכל האידיליות שנכתבו בשפה העברית.

רבים משיריו הולחנו על ידי מלחינים עבריים, כמו טוביה שלונסקי שהלחין את "אני מאמין", נחום נרדי שהלחין את "גינה לי" ו"בת הרב ואמה", גיל אלדמע שהלחין את "מכל פרחי מור", שלמה ארצי שהלחין את "אומרים ישנה ארץ", "את אינך יודעת" ו"אילאיל" מתוך מחרוזת השירים ל"אילאיל", נעמי שמר שהלחינה את "אומרים ישנה ארץ", "הוי ארצי מולדתי", "יום זה יום יולד בו שיר", "בעלייתי שם יפתי", ו"בזכותם קיים", מיקי גבריאלוב שהלחין את "הוי ארצי מולדתי", צביקה פיק שהלחין את "שושנת פלאים", שלמה גרוניך שהלחין את "העולם בזכותו של מי קיים", שמוליק קראוס שהלחין את "בת הרב ואמה", ברי סחרוף שהלחין את "אינני אוהב אותה" ואחרים.

טשרניחובסקי נודע גם כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכו תרגומיו ל"איליאדה" ול"אודיסיאה" של הומרוס. כן תרגם לעברית את "קאלוואלה", האפוס הלאומי הפיני.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 קבעה עיריית תל אביב פרס על שמו: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. טשרניחובסקי השתתף בעריכת תקנון הפרס ונכח בחלוקתו הראשונה.

על שמו נקרא בית הסופר בתל אביב, מרכז אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. כמו כן נקראים על שמו רחובות ביישובים רבים בארץ, וכן בתי ספר ביישובים.

שטר של 50 ש"ח ובו תמונתו של שאול טשרניחובסקי

טשרניחובסקי נבחר, ביחד עם לאה גולדברג, נתן אלתרמן ורחל המשוררת, להתנוסס על גבי סדרה ג' של שטרות השקל החדש. השטרות הנושאים את דמותו בערך נקוב של 50 ש"ח נכנסו למחזור בספטמבר 2014.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tchernichovskybook.jpg
  • חזיונות ומנגינות א' (1898)
  • חזיונות ומנגינות ב' (1901)
  • שירים לילדי ישראל (1907)
  • שירים (1911)
  • סיפורים (1922)
  • ספר האידיליות (1922)
  • מחברת סונטות (1922)
  • בת הרב ואמה
  • החליל (1923)
  • בר-כוכבא (1924)
  • שירים חדשים (1924)
  • ספר הבלדות (1930)
  • כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1932)
  • שירי שאול טשרניחובסקי לאחיו הצעירים (1936)
  • גורן: שירים נבחרים לילדי ישראל (1936)
  • כל שירי שאול טשרניחובסקי (1937)
  • הו אדמה (1940)
  • שלושים ושלושה סיפורים (1941)
  • אשר היה ולא היה (1942)
  • שירים (1943)
  • כוכבי שמים רחוקים (1944)
  • מבחר שאול טשרניחובסקי לבתי הספר ולעם (1962)
  • כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1998)

מחזות בתרגומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול טשרניחובסקי, כתבי טשרניחובסקי, הוצאת עם עובד.
  • יוסף קלוזנר, שאול טשרניחובסקי: האדם והמשורר, קרן עברית על-שם סיר מונטגיו ברטון על יחדי החברה להוצאת-ספרים שע"י האוניברסיטה העברית, תש"ז.
  • ברוך קורצווייל, ביאליק וטשרניחובסקי: מחקרים בשירתם, הוצאת שוקן, 1960.
  • אליעזר שביד, הערגה למלאות ההוויה: פרקי עיון בשירת ח"נ ביאליק וש. טשרניחובסקי, הוצאת ספרית פועלים, 1968.
  • יוסף האפרתי (עורך), שאול טשרניחובסקי: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, עם עובד, 1976.
  • יוסף האפרתי, האידיליה של טשרניחובסקי, הוצאת הקיבוץ הארצי, תשל"א
  • אברהם שאנן, שאול טשרניחובסקי - מונוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת טשרניחובסקי, הוצאת חצב, תשס"ד.
  • יאיר מזור, טשרניחובסקי האחר - תבנית נוף סיפורו, לאמנות הסיפור של שאול טשרניחובסקי, הוצאת פפירוס, 1992.
  • בעז ערפלי, צעיר לעד - עיונים בשירת שאול טשרניחובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.
  • בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994.
  • יום טוב הלמן, פרקים לשירי שאול טשרניחובסקי, הוצאת המכון העברי להשכלה בכתב בישראל, תשי"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרוסית: Михайловка; באוקראינית: Михайлівка.
  2. ^ שאול טשרניחובסקי, "אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 142-135.
  3. ^ שאול טשרניחובסקי, "מעין אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 134-17.
  4. ^ שלמה שבאאהבות שאול, דבר, טור 8, 21 בדצמבר 1973; זהר ויעקב שביטטשרניחובסקי לנוכח פסל אפולו, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009
  5. ^ אלמנת טשרניחובסקי למנוחות, דבר, 2 במרץ 1971; 9 אנשים ליוו את אלמנת טשרניחובסקי למנוחות, מעריב, 2 במרץ 1971
  6. ^ איזולדה וילנסקי, דבר, מודעת אבל, 23 במאי 1974 (מודעה). היא קבורה בחיפה בקבר משותף עם בעלה בחוף הכרמל.
הקודם:
יהודה בורלא, אשר ברש
פרס ביאליק
1940
הבא:
ש. שלום
הקודם:
ש. שלום
פרס ביאליק
במשותף עם חיים הזז

1942
הבא:
אהרון קבק