ל"ג בעומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חגי ישראל ומועדיו: ל"ג בעומר
Lag Ba'Omer bonfire Tel Aviv Israel.jpg
שם: ל"ג בעומר
נחגג ב: י"ח באייר (יום ראשון, 18 במאי 2014)
סיבה: מסורות שונות מייחסות אירועים שונים ליום זה
סמלים: הדלקת מדורות, חץ וקשת
מתקשר ל: זהו היום השלושים ושלושה בספירת העומר שמתחילה למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח ונמשכת עד לחג השבועות.
איסוף עצים לל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא ממועדי ישראל אשר מקורו במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-12. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות. במדינת ישראל לא מתקיימים לימודים בל"ג בעומר, אך מרבית מקומות העבודה פועלים כסדרם.

מקור היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המניעים לציון יום זה קיימות מסורות לא מבוססות, המייחסות אירועים שונים ליום זה:

מות תלמידי רבי עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות חז"ל, בתלמוד, יש אזכור לאסון שאירע בתקופת ספירת העומר:

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה (לימדה) להם, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה... כולם מתו מפסח עד עצרת.

– מסכת יבמות סב ע"ב

במדרש יש תוספת לסיפור: "אמר להם: בניי! הראשונים לא מתו אלא (מפני) שהייתה עינם צרה אלו לאלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם! עמדו ומלאו את כל ארץ ישראל תורה!" (בראשית רבה סא) על אף שאין זה מוזכר בפירוש בתלמוד, ישנה סברה, המתבססת בין היתר על איגרת רב שרירא גאון[2], לפיה תלמידי רבי עקיבא (שתמך בבר כוכבא‏[3]) היו למעשה חיילים בצבא המורדים של בר כוכבא שנהרגו בקרב‏[4], וכי הדבר לא הוזכר בתלמוד מטעמי צנזורה עצמית כדי שלא לעורר את זעם הגויים‏[5]. כך או כך, לא נאמר בתלמוד בפירוש שמות התלמידים פסק ביום ל"ג בעומר.

בתקופת הגאונים, כאשר כבר נהגו מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, אין כל אזכור של היום כיום שמחה, ובכמה מקומות הוא מוזכר דווקא כיום אבל וצום לציון מותו של יהושע בן נון ורעש אדמה כלשהו. רבי אלעזר הקליר אף חיבר קינה על יום זה. המקור הראשון אשר מציין כי מנהגי האבלות פוסקים ביום ל"ג בעומר הוא ר' אברהם בן נתן הירחי, במאה ה-12 המביא בשם ר' זרחיה הלוי כי בספר ישן הבא מספרד כתוב שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד "פרוס העצרת", ומשמעות 'פרוס' היא חמישה עשר ימים, וזהו ל"ג לעומר‏[6]. רבי מנחם המאירי תולה מסורת זו כבר בגאונים[7]. עם זאת עדיין לא היה ידוע על מנהגי שמחה ביום זה. המהרי"ל, המכונה "אבי מנהג אשכנז" ואשר חי בסוף תקופת הראשונים, כבר מזכיר במאה ה-15 כי "עושים שמחה ביום ל"ג בעומר" כיוון שמות התלמידים הופסק לאחר ל"ב יום וכי "עושים למחרתם שמחה לזכר".

בול של דואר ישראל להנצחת מרד בר כוכבא, 1961

פטירת רבי שמעון בר יוחאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייה לרגל לקבר הרשב"י, 1920

שמחת הילולה נקשרה ליום זה בעקבות מסורת מהמאה ה-16 כי זהו יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י), שבו, לפי ספר הזוהר, גילה לתלמידיו את סודות ה"קבלה". לשמחת ההילולה הצטרפה הדלקת המדורה כזכר לאש שאפפה כביכול את ביתו של בר יוחאי ביום מותו. אף על פי שתאריך פטירתו לא מוזכר בספר הזוהר, החל מהמאה ה-16, לאחר שקבוצה ממגורשי ספרד הגיעה לארץ ישראל והתיישבה באזור הגליל, מוזכרת לראשונה אצל תלמידי האר"י מסורת המציינת את ל"ג בעומר כיום פטירתו של הרב. לפי החיד"א, מסורת זו מקורה בשיבוש בכתבי תלמידו של האר"י, רבי חיים ויטאל: המילה "יום שמחתו" של רשב"י, הוחלפה בטעות ל"יום שמת"‏[8][9]. קיימות עדויות מאמצע המאה ה-18 על עלייה של תושבים רבים בארץ ישראל לקברו של רבי שמעון במירון בל"ג בעומר. בתקופה זו גם פשט המנהג בקרב עדות המזרח ובקרב החסידים.

מקור שנוטים לראות בו באופן שגוי כמקור קדום יותר לקיומה של הילולה בקבר רשב"י, הוא מכתב מהמאה ה-15 ששלח רבי עובדיה מברטנורה ובו הוא מספר לכאורה על ההילולה, אך למעשה מדובר בשיבוש שהוכנס במכתב מסוף המאה ה-19. במכתב כלל לא הוזכר התאריך ל"ג בעומר וקברו של רשב"י, אלא קברו של שמואל הנביא[10].

לאחר שהחל היום להתפשט בעם, התנגדו רבים מחכמי ישראל להפיכת ל"ג בעומר ליום טוב, והחת"ם סופר[11] כותב: "אין לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ובפוסקים בשום מקום... לעשותו יום שמחה והדלקה... לא ידעתי אם רשאים לעשות כן." לדעת החת"ם סופר אין לעלות כלל למירון בל"ג בעומר, משום שלא ייתכן עוד מקום שיעשו אליו עלייה לרגל חוץ מירושלים. גם המנהג לשרוף בגדים היה שנוי במחלוקת, משום איסור "בל תשחית"‏[12]. למרות האמור, כיום נחגג ל"ג בעומר בקרב העם היהודי לחוגיו השונים, ללא הסתייגויות הלכתיות משמעותיות.

ישנם הנוהגים לעלות לקבר שמעון הצדיק בירושלים במקום למירון, שם חוגגים בדומה‏[13].

מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרד בר כוכבא

בתחילת המאה ה-20 הדגישה התנועה הציונית את החיבור ההיסטורי בין ל"ג בעומר ובין מרד בר כוכבא והמאבק לחירות לאומית. המנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר מתפרש לרוב בישראל כזכר למורדים שהדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. גם המנהג להכין חצים וקשתות ולהתאמן בהם בסביבות המדורה מקושר למרד בר כוכבא, שהתקיים בתקופה בה חץ וקשת היה כלי הנשק העיקרי בקרב.

מנהגי היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית חץ וקשת בטבע

נוהגים להדליק ביום זה מדורות גדולות וכן נוהגים לעשות שמחות נישואים. היו שהזכירו קשר בין מנהגי החג למנהגים של חג פגאני אירופי קדום - ליל ולפורגה - שחל באותה עונה של השנה ושמנהגיו כוללים הדלקת מדורות ושריפת דחלילים‏[14].

מדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב ילדים, נוער ואף מבוגרים, נהוג לערוך מדורות גדולות, בהן מקובל להכין תפוחי אדמה אפויים (על ידי הטמנתם בגחלים של המדורה, לעתים לאחר עטיפתם בנייר אלומיניום), המכונים "קרטושקעס" (תפוחי אדמה ביידיש), וכן לערוך פיקניקים או "על האש". סביב חלק מהמדורות נערכות גם פעילויות חברתיות כגון משחקי חברה, שירה בציבור, סיפורי צ'יזבטים ושיחות חברים. לעתים נמשכות המדורות עד שעות הבוקר המוקדמות (בעיקר אצל בני נוער וצעירים).

בעבר, נהגו בישראל להוסיף למדורה דחליל, בדמות צורר אנטישמי, כגון היטלר, אייכמן, נאצר וכדומה. למנהג זה מקורות פגאניים והוא קיים במגוון תרבויות‏[15][16]. בעשורים האחרונים, קיום מנהג זה פחת.

חניכי תנועת "בני עקיבא" מתאספים בל"ג בעומר למדורות מרכזיות, וחוגגים את החג גם כיום הולדתה של התנועה, מכיוון שבל"ג בעומר, בשנת ה'תרפ"ט, 1929, הוכפל מספר החברים בקבוצה והיא הפכה באופן רשמי לתנועת נוער, שממשיכה לפעול עד היום הזה.

חץ וקשת ומחנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהגים לירות בחץ וקשת, ויש המוצאים בכך חיזוק לסברה שיום זה קשור למאורעות בתולדות מלחמות עם ישראל. הגרסה הקבלית מייחסת את הירי בחץ וקשת למסורת שבחייו של רשב"י לא הייתה קשת בענן, שהיא סימן קללה.

מנהג נוסף הוא לערוך ביום זה ימי ספורט וטיולים‏[17]. ל"ג בעומר נחשב ליום שמחה לתנועות נוער.

סיום האבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהנוהגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר מפסיקים את אבלותם בל"ג בעומר או מיד עם צאתו, בהתאם למסורת לפיה תלמידי רבי עקיבא פסקו למות ביום זה. גם בקרב אלה שממשיכים לנהוג מנהגי אבלות עד חג השבועות, מקובל להסתפר ולהתגלח בל"ג בעומר.

צעדת ל"ג בעומר בכניסה לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש ב-ל"ג בעומר 1987

אין אומרים תחנון בל"ג בעומר, אולם אין תוספת מיוחדת לתפילת היום. בבתי כנסת רבים נוהגים לשיר בל"ג בעומר פיוטים כגון "בר יוחאי נמשחת אשריך", "ואמרתם כה לחי". בחלקם שרים פיוטים אלו גם בשבת שלפני ל"ג בעומר. יש נוהגים ללמוד בל"ג בעומר בספר הזוהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי.

תהלוכות ל"ג בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת תש"מ (1984) מתקיימות ביום ל"ג בעומר במקומות רבים ברחבי הארץ והעולם תהלוכות ילדים, המאורגנות על ידי תנועת חב"ד. התהלוכות – המיועדות לילדים מכל המגזרים ביהדות – צועדות בסימן אהבת ישראל וקירוב לבבות, תחת הסיסמה: "יחד כל ילדי ישראל"‏[18], וזאת מכיוון שעל פי המסורת ביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא למות על שלא נהגו כבוד זה בזה. בתהלוכות משתתפים כ-250,000 ילדים‏[19].

הילולת יוצאי לוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בל"ג בעומר מתקיימת הילולה דתית של יוצאי לוב בבית הכנסת בושאייף שבמושב זיתן. בבית הכנסת בושאייף יש במה עם תזמורת נגני העדה הלובית אליה מגיעים ח"כים, שרים, רבנים ואישי ציבור, דוכני מזון של העדה הלובית, חדר הדלקת נרות ושמן. מנהג ההילולה התחיל כבר בבית הכנסת בושאייף בזליתן שבלוב ומתקיימות עד היום בבניין שהוקם בישראל עם קום המדינה.

ל"ג בעומר במירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקת הקבר של רשב"י בל"ג בעומר
ספר התורה של משפחת עבו

העלייה לקבר רבי שמעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר רבי שמעון בר יוחאי

בל"ג בעומר נוהרים מאות אלפים למקום ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי למרגלות הר מירון, לחוג שם את החג.

Cquote2.svg

מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֵת שִׂמְחַת לָ"ג בָּעֹמֶר עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַאי בְּמֵרוֹן לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹלִים לְשָׁם הַמּוֹנִיוֹת שֶׁל חֲגִיגָה בְּשִׁירִים וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר וּבָאִים מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת מֵעָרֵי אֱלֹקֵינוּ וּמֵאַרְצוֹת אֶדֹּם וְיִשְׁמָעֵאל וְעוֹמְדִים שָׁם לַיְלָה וְיוֹם וְלוֹמְדִים... וּמִתְפַּלְּלִים וְאוֹמְרִים מִזְמוֹרִים.

Cquote3.svg
– ש"י עגנון

פתיחת אירועי ל"ג בעומר במירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1833 ואילך, חגיגות ל"ג בעומר המסורתיות במירון נפתחות רשמית בטקס החגיגי של תהלוכת ספר התורה העתיק של משפחת עבו מביתם ההיסטורי בצפת אל קבר הרשב"י במירון. שורשיה של מסורת עתיקת יומין זו נעוצה באבי השושלת בארץ, הרב שמואל עבו‏[20], שעלה ארצה עם הוריו ומשפחתו מאלג'יר בשנת תקע"ז (1817) והשתקע בצפת. הוא שימש בעת ובעונה אחת רב ראשי וקונסול צרפת בגליל, ועד מהרה הפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בכל האזור. שנים ספורות לאחר עלייתו, במחצית הראשונה של המאה ה-19, רכש הרב שמואל בכסף מלא את חלקת הקבר של הרשב"י במירון, שהייתה מוזנחת ושימשה מרעה ומרבץ לעדרי צאן של הכפריים הערבים. הוא גידר את חלקת הקבר והקים שם את מבנה בית הכנסת ההיסטורי הקיים עד עצם היום הזה. הוא גם שיקם את בית הכנסת של האר"י ברובע העתיק של צפת ולאחר הרעש הגדול שפקד את צפת התמסר לבנות את הריסות הרובע היהודי.

לאות הוקרה על פעליו העניקה לו הקהילה ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (שנת 1833) הובל ספר תורה זה לראשונה בשירה ובריקודים מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון, וחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות נפתחו ברוב עם. הייתה זו תחילתה של מסורת מיוחדת‏[21], שהפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי-עממי של צפת והגליל כולו. שנים אחדות לאחר מכן, הוחלף ספר התורה הראשון, שנידבו יהודי צפת, בספר תורה עטור כסף וזהב, שתרם בנו של הרב שמואל עבו, הרב יצחק מרדכי, וספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה החגיגית היוצאת בערב ל"ג בעומר מבית עבו למירון.

ההדלקה המרכזית בקבר רבי שמעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כמאתיים שנה קנה רבי ישראל פרידמן, האדמו"ר מרוז'ין, מזקני צפת, את הזכות להדליק את ה"הדלקה" הגדולה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. הוא עצמו לא זכה להגיע ארצה, אך צאצאיו, אדמו"רי בויאן, הגיעו למירון וזכו לקיים את שירשו מאבותיהם. כיום, מדי שנה בשנה, מדליק את ה"הדלקה" האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דוב ברייאר, נכד-נכדו של האדמו"ר מרוז'ין, שמתגורר עם עדת חסידיו בירושלים.

ההדלקה בקבר רבי יוחנן הסנדלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י, נהוג לקיים הדלקה שנייה, בשעה 2 בלילה, סמוך לקברו של רבי יוחנן הסנדלר. לאחריה, הכליזמרים מנגנים עד תפילת הנץ החמה. מנהג ההדלקה קדום, והוא חודש על ידי יצחק צבי (הערשל) הרץ שקיימו החל משנת תרמ"ה. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ג מילא את מקומו חתנו אברהם (אברום) שפר עד תשע"ג‏[22] (כמה ימים לפני ל"ג בעומד תשע"ד הוא נפטר‏[22]). חגיגה זו שקטה באופיה, אין רוקדים בה, אלא יושבים ומאזינים לנגני הכליזמר המנגנים את ניגוני מירון המסורתיים‏[23].

"חלאקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלאקה

בבוקר שלאחר ה"הדלקה" בחצר שליד מקום ציון קברו של רשב"י, נוהגים לערוך את טקס החלאקה, בו נוהגים לספר לראשונה, בטקס חגיגי, את שערות ראשם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש, את הטקס מלווה בדרך כלל נגינה של כליזמרים.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיצים עולים ממדורת ל"ג בעומר בתל אביב.

היקף המדורות הגדול בל"ג בעומר מביא עימו מספר תופעות לוואי:

בהתאם לכך נעשות פעילויות הסברתיות שונות למזעור הסכנות והנזקים‏[25][26].

דחיית אירועי ל"ג בעומר ממוצאי שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"א-2011, שבה חל ל"ג בעומר במוצאי שבת, עלתה קריאה ברבנות הראשית לישראל, לדחות את אירועי ל"ג בעומר בשנה זו ביום - ממוצאי שבת ליום ראשון בערב, על מנת למנוע חילול שבת בהדלקת מדורות ובהיערכות של משטרת ישראל באזור מירון עוד בתוך השבת. גם הרב עובדיה יוסף יצא בקריאה דומה. הרבנות הראשית לישראל פנתה למשרד החינוך על-מנת לקבוע יום חופשה ביום שני, י"ט באייר, ל"ד בעומר, אך זה טען כי הזמן שנותר להתארגנות בעניין מועט מדי, ולכן באותה השנה לא צלחה קריאת הרבנות הראשית לקיים את אירועי הדלקת המדורות ביום ראשון בערב.

בשנת ה'תשע"ב-2012, לקראת יום ירושלים שחל באותה השנה במוצאי שבת, קבעה הרבנות הראשית לישראל שבשנים שבהן יום ירושלים יחול במוצאי שבת יידחו אירועיו (חוץ מתפילת ההודיה) ליום ראשון בערב, על-מנת למנוע חילול שבת. באותה החלטה קבעה הרבנות הראשית שבשנים שבהן ל"ג בעומר יחול במוצאי שבת, יידחו אירועי הדלקות המדורות וההילולה שבמירון ליום ראשון בערב, י"ט באייר, ל"ד בעומר - מאותה הסיבה.

לקראת ל"ג בעומר ה'תשע"ג-2013 שחל במוצאי שבת, פנתה הרבנות הראשית לישראל למשרד החינוך לאפשר יום חופשה ביום שני, י"ט באייר, וזה נאות לבקשה. משרד החינוך קבע כי בשנים כגון זו, לא יתקיימו לימודים בבתי הספר הן ביום ראשון, ל"ג בעומר, והן ביום שני, ל"ד בעומר.

ישנם המתנגדים להחלטה, באומרם שלל"ג בעומר יש השלכות להלכות בנושאים שונים, כגון הפסקת מנהגי האבלות של ספירת העומר, ואם דוחים את אירועי היום ייווצר בלבול. בנוסף, ישנה טענה שעלתה האומרת כי הזזת חג ומועד לתאריך אחר היא שלב ראשון לפני ביטולו, ושאין לשנות את מועדם של מועדים רק מפני אנשים שאינם שומרים שבת. טענה זו עולה[דרוש מקור] גם בנוגע ליום ירושלים, וגם ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות אשר מוקדמים או נדחים לעתים תכופות על-פי חוק כדי למנוע חילול שבת.

אירועים שהתרחשו בל"ג בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בי"ח באייר, תאריך ל"ג בעומר, אירעו מספר אירועים חשובים:

  • ביום זה, בשנת 363, החלו יהודי ירושלים לבנות את יסודות בית המקדש השלישי (ביודעם כי בחודש זה החלה בניית שני בתי המקדש הקודמים), באישורו של הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר. בערבו של היום סוכלה כוונתם בשל רעש אדמה חזק מאוד ונודע כי הקיסר נרצח ואישורו בוטל.
  • כאמור לעיל, בכמה מקומות מתקופת הגאונים מוזכר ל"ג בעומר כיום צום לציון מותו של יהושע בן נון ורעש אדמה כלשהו.
  • בל"ג בעומר בשנת ה'תרפ"ט הוקמה תנועת הנוער "בני עקיבא".
  • הפלמ"ח הוקם בל"ג בעומר בשנת תש"א - ה-15 במאי 1941.
  • הגדנ"ע הוקם גם הוא בל"ג בעומר. ניתן לראות בסמלו חץ וקשת - שהם מסמלי המועד. בל"ג בעומר צוין בעבר יום הגדנ"ע.
  • בתחילת המאה ה-21 קבע צה"ל את ל"ג בעומר כיום ההוקרה לחיילי המילואים שלו. במסגרת זאת מתקיים בסמוך לל"ג בעומר טקס מצטיינים ממערך המילואים במעמד הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי, ערב הוקרה למפקדים במערך המילואים, חלוקת "מגן המילואים" במעמד שר הביטחון והרמטכ"ל למעסיקים המצטיינים ביחסם לחיילי מילואים וטקס יחידות מצטיינות במילואים, במעמד נשיא המדינה‏[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י"ח באייר : ל"ג בעומר, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח. לפי השערת יום-טוב לוינסקי (ספר המועדים, תשי״ט, כרך ו׳ עמ׳ 340-1, ייתכן שחגיגות ל״ג בעומר בערב י״ח אייר מסמלות את הבשׂורה על פרוץ המרד הגדול.
  2. ^ איגרת רב שרירא גאון מהדורת לוין, ע' 13
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית פרק ד הלכה ה
  4. ^ חיים ליכט, על מותם של תלמידי רבי עקיבא, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  5. ^ הרב משה צבי נריה, האבלות בימי הספירה על מות תלמידי רבי עקיבא, באתר דעת
  6. ^ המנהיג, הלכות אירוסין ונישואין סימן ק"ו מהדורת רפאל עמוד תקלח: "ואין מנהג לכנוס בין פסח לעצרת, ולא מפני שיש איסור בדבר, אלא למנהג אבלות על מה שאירע, שבאותו פרק מתו י״ב אלף זוגות תלמידים לר׳ עקיבא על שלא נהגו כבוד זה לזה. אבל מקדשין שאין שׂמחה אלא בחופה ונישׂואין, ומי שכנס אין בו שום איסור בעולם. ואך מנהג בצרפת ופרובינצא לכנוס מל״ג בעומר ואילך, ושמעתי בשם ר׳ זרחיה הלוי ז״ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת. ומאי פורסא פלגא כדתנן שואלים בהלכות פסח קודם לפסח ל׳ יום ופלגא ט״ו יום וט״ו יום קודם העצרת זהו ל״ג בעומר." עם זאת, מעיר בצדק יום-טוב לוינסקי (ספר המועדים, תשי״ט, כרך ו׳ עמ׳ 342) כי חכמי פרובאנס ״לא בדקו את החשבונות: אם ׳פרוס העצרת׳ משמע ׳פלגא׳ - חצי חודש, היינו ט״ו יום לפני שבועות, הרי חל אותו יום לא בל״ג בעומר כי אם בל״ה בעומר, לא ביום י״ח באייר, כי אים כ׳ באייר, שהוא בדיוק חצי חודש לפני חג העצרת״.
  7. ^ יבמות ס"ב, עמוד ב'
  8. ^ על מסורת ל"ג בעומר וקברו של רשב"י במירון ראו: בועז הוס, מקום קדוש, זמן קדוש וספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל'ג בעומר. קבלה, 7 (תשס״ב), עמ׳ 256-237.
  9. ^ בספרו "מראית העין" ליקוטים סי' ז' על שו"ע סי' תצג
  10. ^ הציטוט המשובש הוא "בי"ח באייר יום מיתתו, באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות, לבד מה שמדליקים עליה נר תמיד". אך הנוסח המקורי הינו: "קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח (לפי גרסה אחרת: "בכ"א") באייר, ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אביקות גדולות". ראו מנחם עמנואל הרטום, "ר' עובדיה מברטנורה ואגרותיו", יהודים באיטליה: מחקרים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 101. ראו עוד הרחבה על כך אצל חיים סיימונס, "עלייה לקברי צדיקים בחודש אייר", סיני, קח (תשנ"א), עמ' פו-פט
  11. ^ שו"ת יו"ד סימן רלג
  12. ^ דעות נגד מנהג שריפת הבגדים: הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב; הרב רפאל יוסף חזן, שו"ת חקרי לב; דעות התומכות בשריפת הבגדים: הרב שמואל הלר, ‏קונטרס כבוד מלכים, בעד שריפת בגדים בציון הרשב"י; הרב יוסף חיים מבגדד שו"ת תורה לשמה, שאלה ת'; הרב משה תאומים שו"ת אוריין תליתאי, סימן נ"ב, מכתב להרב שמואל הלר.
  13. ^ רון פלד ועמוס פרידלין, ל"ג בעומר זה לא רק הר מירון, באתר ynet‏, 11 במאי 2009
  14. ^ זהרה רון מדורות: דחליל זה שאנו מדליקים, מגזין מסע אחר
  15. ^ למה שורפים בובות בל"ג בעומר?, באתר "שאילתא"
  16. ^ דחליל זה שאנו מדליקים, באתר מסע אחר
  17. ^ ל"ג בעומר, באתר משרד החינוך
  18. ^ חשיפה: כך נולדה הסיסמה "יחד כל ילדי ישראל", באתר "חב"ד און ליין", י"ב באייר תשס"ו
  19. ^ ‫הלל גרשוני, המדורה גרמה נזק: מה הרמב"ם אומר על זה?, באתר ynet‏, 19 במאי 2011
    קובי נחשוני, לג בעומר בחב"ד: 500 תהלוכות, רבע מיליון ילדים, באתר ynet‏, 30 באפריל 2010‬
  20. ^ תחילת ההילולה דרשב"י, באתר ההגדה לבית עבו
  21. ^ מסורת בת חמישה דורות של תהלוכת ספר התורה בערב ל"ג בעומר מבית עבו בצפת למירון, באתר ההגדה לבית עבו
  22. ^ 22.0 22.1 אהרן יונג, מכבד התנא האלוקי • הלך לעולמו רבי אברהם שפר ז”ל, ז׳ באייר תשע״ד. jdn
  23. ^ ‏יעקב מזור, בחוברת של התקליטור מסורת הכליזמרים בארץ ישראל, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים תשנ"ח
  24. ^ אחרי ל"ג בעומר: זיהום אוויר חמור בכל הארץ, מרכז השל
  25. ^ אסף ווללהוריד את גובה הלהבות, באתר ynet
  26. ^ שחר אילןבכנסת החליטו: להקטין את מדורות ל"ג בעומר, באתר הארץ, 22 במאי 2008
  27. ^ יום ההוקרה 2009, אתר קצין מילואים ראשי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.