לוין קיפניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוין קיפניס ובנו הבכור שי בתחילת שנות ה-30
לוחית זיכרון על ביתו של לוין קיפניס ברח' ברנדייס 3 בתל אביב

לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1894, האימפריה הרוסית20 ביוני 1990, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש, חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיפניס נולד בט"ו באב תרנ"ד בעיירה אוּשוֹמִיר (Ушомир)‏[1] שבפלך ווהלין, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), לפסח קיפניס ורחל לבית ברויזמן, במשפחה בת 10 ילדים. אביו, שהיה שליח ציבור, שלח את לוין קיפניס ללמוד בחדר, שאותו לא אהב בגלל החינוך הנוקשה. מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובחיתוך עץ. אביו שראה את הפוטנציאל עודד אותו ללמוד כתב סת"ם. לעזרת כלכלת המשפחה כתב קיפניס מזוזות.

את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא בסביבות גיל הבר מצווה: 'פרחי לוי'. הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים 'הפרחים' ב-1910 (תר"ע).

קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 (תרע"ג) עלה לארץ ישראל והשתלם בלימודי אמנות ב"בצלאל". מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצורכי החינוך לטף בארץ ישראל, שהראשון בהם היה "חנוכיה ספרי נא לי מעשיה"‏[2]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה קיפניס שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, שבהּ גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות שבהן הועסק על ידי הצבא העות'מאני.

בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה, ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קובצי סיפורים ושירים לגננות, וערך את 'גננו', כתב העת הראשון בארץ ישראל לגננת העברייה.

בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת, וב-1922 נסע להשתלם באמנות בברלין בירת גרמניה, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד בבית מדרש למורים וגננות "לוינסקי". ב-1924 (תרפ"ד) נישא למרים לובמן, בת ראשון לציון, ולזוג נולדו שני ילדים - שי וניצה. המשפחה התגוררה במשך עשור בתל אביב, ואז הוחל בבניית בית עבורם בראשון לציון. ואולם כאשר נסתיימה הבנייה, ב-1935 (תרצ"ב), חלתה מרים בדלקת ריאות ונפטרה. לאחר פטירתה התגוררה המשפחה בבית החדש במשך שנה, שאחריה שבו לתל אביב. בהמשך נישא שם לוין לדבורה קרסנוב, גננת-מורה. לשניים נולדו שני ילדים - טל ונטע.

בשנת 1928 הקים קיפניס תיאטרון לילדים, שאותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, וכן הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.

בשנת 1956 פרש מהוראה, והתמסר לכתיבה ופרסום. הוא היה פעיל כסופר במשך זמן שיא של 80 שנים רצופות – מ-1910 ועד 1990.

בין הפרסים שזכה בהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1976), פרס ישראל (1978) ועיטור אנדרסן (1988).‏[3] יצירותיו ראו אור גם בשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש.

לוין קיפניס נפטר בכ"ז בסיון ה'תש"ן (1990) בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול. רעייתו דבורה נפטרה בשנת 2001 ונטמנה לצידו.

על שמו נקראים רחובות בבאר שבע ובתל אביב.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ סיפורים ושירים של קיפניס

יצירתו של קיפניס משתרעת על פני כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים. כתיבתו מאופיינת בסגנון קליל ושמח, נטול פאתוס ובה בעת בעל עושר ואסתטיקה. הוא הרבה להעניק ביצירותיו מסרים של עזרה לזולת והתנדבות למען האחר, כמו בסיפוריו המפורסמים "אליעזר והגזר" אודות שיתוף פעולה של מספר אנשים בהוצאת גזר ענק מהאדמה ו"נרקיס מלך הביצה", על הנרקיס שהיה היחיד שהסכים להשאיל את עצמו לרפא את מלך הצפרדעים ועל כך קיבל את כתרו. עוד מסיפוריו הידועים: "המטריה הגדולה של אבא", "אגוז של זהב" (סיפור על שני ילדים ואגוז מופלא לפסח), "שלושת הפרפרים" ו"מנורה וענפי זית" (אלגוריה על סמל המדינה).

קיפניס הרבה לכתוב שירים לילדים לחגי ישראל עקב המחסור שהיה אז בשירים לטקסים והפעלות בבתי הספר ובגנים, ביניהם היו "שנה טובה" (שנה הלכה שנה באה), "אורחים לחג", "לביבות" (קמח מן השק), "נר לי", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן", "אני פורים", "חג פורים", "חד גדיא", "סלינו על כתפינו", "הבה נרימה", "חנוכה חנוכה" ועוד. שירים מוכרים נוספים שכתב היו "רקפת", "גינה לי", "מי יבנה בית", "המעפילים" ("העפילו") ו"ילד פלא". השיר "מלפפון" הוא השיר היחידי לו חיבר קיפניס מילים ומנגינה.

קיפניס גם תרגם מספרות העמים: יו לופטינג, קרלו קולודי, קולומבוני, קמינסקי, ממשלי איזופוס ולה פונטיין, ממעשיות שרל פרו, האחים גרים והנס כריסטיאן אנדרסן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיגל ליל (1916)
  • מעשה בתפוח שהלך לשוח (1916)
  • מקראי קודש (1916)
  • לכבוד יום טוב (1919)
  • ראש השנה לאילנות (1920)
  • לקבר אבות (1923)
  • אלף-בית (1923)
  • מחרוזת (1923)
  • מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת (1923)
  • שולמיתה (1925)
  • קטיפה וגוריה (1925)
  • שמעו ואספרה (1926)
  • הדוגרת המנומרת (1926)
  • בעל טבילה (1926)
  • מלכת האווזים (1926)
  • הטלה השובב (1926)
  • עזה פזיזה (1926)
  • הלולב הגולה (1926)
  • הדחליל (1927)
  • ילדי שדה (1927)
  • ארבעת בני פקעת (1928)
  • מעשה בוורד של נייר (1928)
  • זמזומה (1928)
  • מלך הכלבים (1928)
  • חגינו (1928) – זוכה עיטור אנדרסן (1988)
  • סגולה לגאולה (1928)
  • הנמר שהלך להפוך חברבורותיו (1928)
  • ספירה (1929)
  • משחק פורים (1929)
  • מתנת הים (1930)
  • כד השמן (1930)
  • פרפרים (1930)
  • מי זה? (1930)
  • מה זה? (1930)
  • פעם אחת (1931)
  • חנוכה לתינוקות (1932)
  • ביכורים (1932)
  • עוד פעם (1932)
  • וכה אמר סבא (1933)
  • מי בן חיל? (1934)
  • מעשה בנמל (1936)
  • יפה את, מולדתי (1938)
  • כולנו חברים (1938)
  • יום טוב לנו (1939)
  • ספריה כחולה (1939)
  • בנתיב הפלא (1939)
  • התורה קו לקו (1940)
  • הכותל המערבי (1940)
  • נרות דולקים (1940)
  • טל (1941)
  • החיות מה אומרות? (1942)
  • אבא התגייס (1942)
  • חבריה (1942)
  • ש"י חידות (1943)
  • מעיין הקסם (1943)
  • בוקר טוב (1943)
  • לארץ הפלאות (1944)
  • אנו נוסעים אל הירח (1945)
  • חג האור (1946)
  • ילדים במחתרת (1946)
  • על שתיים ועל ארבע (1947)
  • זה ספרי (1947)
  • גן-גני (1949. עם ימימה אבידר-טשרנוביץ)
  • גן-גנון (1949. עם ימימה אבידר-טשרנוביץ)
  • חגי (1950)
  • האריה הגיבור (1950)
  • כתר הנרקיס (1951)
  • אלף (1952)
  • בית (1953)
  • גימל (1954)
  • סנסנים (1955)
  • שלה-פלא (1956)
  • אור (1957)
  • אייל בן חיל (1957)
  • דוד הנער וגָ‏לְיָ‏ת הענק (1957)
  • חידון לילדים (1958)
  • פינה גינה (1958)
  • פיל פליל (1959)
  • קדימה, צעד! (1959)
  • ק"ן חידות (1960)
  • חידון התורה לילדים (1960)
  • מדינת ישראל (1960)
  • מדינתי ישראל (1960)
  • מר כרבול התגייס (1964)
  • המטריה הגדולה של אבא (1964)
  • אליעזר והגזר (1964)
  • חן נתן, חן לקח (1964)
  • בצל התומר (1965)
  • טיול נעים (1965)
  • חברים שלי (1965)
  • ביקי מתאפס (1966)
  • אור לי (1966)
  • ברוכים הבאים (1966)
  • שישה בשקיק אחד (1966)
  • דורון חוגג בתל אביב (1966)
  • סביונים (1967)
  • צבעונים (1968)
  • קשת (1968)
  • הנחליאלי בונה קן (1968)
  • שעלול שהלך ללול (1968)
  • בית שלום (1968)
  • ילדי אלף-בית (1969)
  • רימון (1970)
  • רוני-רון והסביבון (1970)
  • אזרח טוב (1970)
  • אתי רוצה עוגיות (1970)
  • פתחו את הדלת (1970)
  • מילי (1971)
    • מילי אוהבת פרחים
    • מילי במשק
    • מילי הולכת לגן
    • מילי על שפת הים
    • מילי והכלבלב שלה
  • תתחדש (1972)
  • שבועות (1973)
  • סוכות (1973)
  • עצמאות (1973)
  • הגדה של עצמאות (1973)
  • טוב לקרוא (1973)
  • מבראשית (1973)
  • מועדי ישראל (1973)
  • ראש השנה-יום כיפור (1973)
  • משלים (1974)
  • שבת (1974)
  • ל"ג בעומר (1974)
  • הולכים בשדה וביער (1975)
  • אסתי מחפשת אבא (1976)
  • מן התורה (1976)
  • חיפושיות (1976)
  • נורית מחכה ליום השבת (1976)
  • זמנים (1976)
  • חוויות מן הבית (1977)
  • חמש בנות (1977)
  • מרומציון (1978)
  • דחלילמך (1979)
  • שרשרת (1980)
  • היה היה מלך (1980)
  • כבוד לאימא (1980)
  • מעשה בילדות שבע (1980)
  • רומיה המטפלת הקטנה (1981 [נכתב: 1920])
  • אגוז של זהב (1983)
  • לילו הארוך של צחי (1985)
  • סבתא של אסנת (1986)
  • שומר מה מליל (1987)
  • שעת סיפור (1987)
  • תלמה (1988)
  • תן (1989)
  • לקקנים (1989)
  • כל סיפורי חושם (1989)
  • כוסו של אליהו (1989)
  • איך טס טלי (1989)
  • איך נרדם טלי (1989)
  • סכך לסוכה (1989)
  • גלגלים (1989)
  • מי כמונו הדובים (1989)
  • אליפלא לומד לקרוא (1989)
  • מעשה באוזן המן (1989)
  • הכלב הנאמן שלי (1990)
  • הכלבה לבנה וגוריה (1990)
  • הסוסה ערמונה וסייחה (1990)
  • שם שועלים יש (1990)
  • סוסיאדה (1990)
  • תול החתול (1991)
  • מעשה ברם (1997)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיונים בספרות ילדים, גיליון 1: עיונים ביצירת לוין קיפניס, תשמ"ה:
    • אוריאל אופק, 'ראשיתו של לוין קיפניס', שם, עמ' [33]–[42].
    • גרשון ברגסון, 'מקומו של לוין קיפניס בספרות הילדים', שם, עמ' [43]–[49].
    • מירי ברוך, 'על "אליעזר והגזר", ועל השיר הצביר המהודק', שם, עמ' [51]–[58].
    • אליהו הכהן, 'לוין קיפניס והזמר העברי', שם, עמ' [5]–[32].
  • עדינה בר-אל, 'מעשה בסופר שהלך לבקש שפת-אֵם קודמת: לוין קיפניס וסיפוריו ביידיש', חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 9 (2005), עמ' 343–356.
  • לאה נאור, 'איך התחיל לוין קיפניס לכתוב שירי חגים? מאזנים, כרך פ"א, גל' 3–4 (אדר א' תשס"ח, אפריל 2008), עמ' 30–31.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערך בוויקיפדיה האוקראינית; ערך באתר Jewish Gen (באנגלית)
  2. ^ כך העיד קיפניס בראיון לאתר דףדף, ולא כפי שסוברים רבים, השיר "חנוכיה יפהפיה".
  3. ^ IBBY, IBBY Honour List (1988), 1988, p.10.