ג'ניפר פן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
ג'ניפר פן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 ביוני 1986 (בת 37)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Mary Ward Catholic Secondary School עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ניפר פן (נולדה ב-17 ביוני 1986) היא אישה קנדית ממוצא סיני-וייטנאמי, שהורשעה בהזמנת רצח הוריה ב-2010 בתגובה לאופי ההורות הנוקשה והמתעלל שלהם (מכונה גם הורות נמרים, Tiger parenting - מונח המשמש לתיאונית, בעיקר לגבי הישגים אקדמיים. המושג בדרך כלל נמצא בשימוש ביחס להורים סינים-אמריקאים) לכאורה, עד לשנות ה-20 שלה. הפשע התרחש בבית המשפחה בשכונת יוניונוויל במרקהאם, אונטריו, באזור טורונטו.

ג'רמי גרימלדי, עיתונאי ומחבר הספר ההטעיה הקטלנית של הבת: סיפורה של ג'ניפר פן (אנ'), הצהיר כי הפרשה "כבשה רבים, בעיקר בגלל העניין במקרה שקשור לרצח אם, דבר נדיר בקנדה."[1]

ראשית חייה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה של ג'ניפר, ביק הא (Bich Ha) ואביה הואי האן פן (Huei Hann Pan) היו מהגרים סינים-וייטנאמים שהיגרו לקנדה. האן נולד והתחנך בווייטנאם, ועבר לקנדה בשנת 1979 כפליט פוליטי. ביק גם היא היגרה כפליטה. בני הזוג נישאו בטורונטו והתגוררו בסקרבורו. שני ילדיהם הם ג'ניפר, שנולדה ב-1986, ופליקס, שנולד ב-1989.[2][3] בני הזוג מצאו עבודה ב"מגנה אינטרנשיונל", מפעל ליצור חלקי חילוף לרכבים באורורה, אונטריו. האן עבד בתור יצרן כלים, ואילו ביק ייצרה חלקי רכב. בני הזוג עבדו בהתמדה עבור כספם על מנת להבטיח שילדיהם יקבלו את החינוך וההזדמנויות שהם עצמם החמיצו. האן וביק היו חסכנים, ובשנת 2004 היו יציבים כלכלית מספיק כדי לרכוש בית גדול במרקהאם, עיר באזור טורונטו רבתי עם אוכלוסייה אסייתית גדולה.[4] ביק נהגה ברכב מדגם לקסוס ES 300 והאן נהג על מרצדס בנץ C קלאס והם צברו 200,000 דולר בחסכונות.[5]

הוריה של ג'ניפר הציבו יעדים רבים לילדיהם, והיו להם ציפיות גבוהות במיוחד מהם. ג'ניפר נדרשה ללמוד פסנתר מגיל ארבע, כמו גם שיעורי החלקה אמנותית בהם התאמנה ברוב ימות השבוע. היו לה תקוות להיות אלופה אולימפית בהחלקה, עד שקרעה רצועה בברך. ג'ניפר למדה בבית הספר העל יסודי הקתולי "מרי וורד", שם ניגנה בחליל בלהקת בית הספר. לדברי חברתה מהתיכון קארן ק' הו, האן, אביה נתפס כ"אבא הנמר הקלאסי", וביק הייתה "שותפתו בעל כורחה". בני הזוג אספו את ג'ניפר מבית הספר בכל יום כאשר השיעורים הסתיימו, ופיקחו מקרוב על פעילויותיה מחוץ לבית הספר. הם לא הרשו לה אף פעם לצאת עם בנים בזמן הלימודים בתיכון, או להשתתף בנשפים, משום שחששו שפעילויות אלו יסיחו את דעתה מהלימודים. ג'ניפר אף לא הורשתה להשתתף במסיבות בתקופה שהוריה האמינו שהיא לומדת באוניברסיטה. עד גיל 22 "מעולם לא הלכה למועדון, הייתה שיכורה, ביקרה בבית של חברה או יצאה לחופשה ללא משפחתה." על פי הדיווחים, ג'ניפר וחברותיה ראו בחינוך זה מגביל ומעיק מאוד.

למרות ציפיותיהם הגבוהות של ההורים, לאורך כל שנות לימודים בבית הספר התיכון, ציוניה לא היו הרבה מעל הממוצע (באזור ה-70), למעט במקצוע המוזיקה. פעמים רבות היא זייפה תעודות הערכה, על מנת להציג אותן להוריה. כשג'ניפר נכשלה בשיעור חשבון בשנת הלימודים האחרונה שלה, אוניברסיטת ריירסון סירבה לקבל אותה. מכיוון שלא יכלה להיתפס ככישלון, היא החלה לשקר לסביבתה ולהוריה, והעמידה פנים שהיא לומדת באוניברסיטה. במקום זאת ישבה בבתי קפה, עבדה כמורה לפסנתר, וכמלצרית במסעדה. על מנת לשמור על הסוד, ג'ניפר אמרה להוריה שהיא זכתה במלגות, ובהמשך טענה כי קיבלה הצעה לתוכנית הפרמקולוגיה באוניברסיטת טורונטו. היא טרחה לרכוש ספרי לימוד יד שנייה ולצפות בסרטונים הקשורים לפרמקולוגיה במטרה ליצור מחברות מלאות בנושא כביכול. בנוסף, ביקשה אישור מהוריה לשהות בסמוך לקמפוס עם חברה לאורך השבוע.

למעשה, היא נשארה אצל החבר שלה[6], דניאל צ'י-וונג,[7] תלמיד תיכון, בן להורים סינים-פיליפיניים, שהוריה לא ידעו על קיומו.

דניאל גר באג'קס ועבד במסעדת בוסטון פיצה.[8]

וונג, סטודנט לשעבר במרי וורד (בית הספר בו למדה ג'ניפר), עבר ללמוד באקדמיית קרדינל קרטר בצפון יורק, טורונטו בגלל ציונים נמוכים, ובהמשך למד באוניברסיטת יורק. הוא היה סוחר מריחואנה.

חיים בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שהעמידה פנים שהיא מסיימת את לימודיה באוניברסיטת טורונטו, פן אמרה להוריה שהיא החלה לעבוד כמתנדבת בבית החולים לילדים חולים בטורונטו. עד מהרה הפכו האן וביק לחשדניים כאשר הבחינו בכך שאין לה תג זיהוי או מדים. באחת הפעמים, ביק הלכה בעקבות בתה וגילתה במהרה כי היא הטעתה אותם. האן היה בהלם ורצה לזרוק את ג'ניפר מהבית, אך אמה שכנעה אותו לאפשר לה להישאר. מכיוון שלא סיימה תיכון בגלל ציון נכשל בחשבון, היא התחילה בסופו של דבר ללמוד כדי לסיים את לימודי התיכון, ומאוחר יותר עודדה על ידי הוריה להגיש מועמדות לאוניברסיטה. אולם נאסר עליה ליצור קשר עם וונג או ללכת לכל מקום למעט עבודתה בהוראת פסנתר. אף על פי כן, היא ווונג דיברו בחשאי בתקופה זו.

כשג'ניפר הייתה בת 24 וונג התעייף מניסיונות להיות איתה במערכת יחסים. מכיוון שג'ניפר הוגבלה כל כך על ידי הוריה כשהיא גרה בביתם ופגשה אותו רק בסתר, וונג החל לצאת עם אישה צעירה אחרת שעד מהרה התאהב בה. פן המציאה במהירות סיפור לוונג שגבר נכנס לביתה והציג לה מה שנראה כתג משטרתי. לאחר מכן היא אמרה לו שכמה גברים נכנסו במהרה וביצעו בה אונס קבוצתי. לאחר מכן, היא התעקשה כי כדור נשלח אליה בדואר, ואמרה לוונג שהוא נשלח מחברתו החדשה.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 2010 פן הייתה בקשר עם אנדרו מונטמאיור, חבר מהתיכון, שלטענתה, התגאה בשנות התיכון בשוד באיומי סכין. מונטמאיור עצמו מכחיש טענה זו. מונטמאיור הציג אותה בפני ריקרדו דאנקן, "ילד גותי", שפן נתנה לו 1,500 דולר כדי שיהרוג את אביה בחניון במקום עבודתו. דאנקן אמר כי פעם נתנה לו 200 דולר כדי שיוציא אותה לבילוי לילי, אך הוא החזיר את הסכום, וכי הוא דחה את בקשתה להרוג את הוריה.

פן ווונג חזרו להיות בקשר בזמן זה ועל פי המשטרה העלו תוכנית לשכור רוצח שכיר מקצועי תמורת 10,000 דולר כדי שיהרוג את הוריה, וחישבו כי אז היא תירש 500,000 דולר. הם תכננו לעבור לגור יחד. וונג קישר את פן עם גבר, לנפורד רוי קרופורד,[9] יליד ג'מייקה, וכינה אותו "Homeboy". וונג נתן לה כרטיס SIM ו-iPhone כדי שתוכל ליצור קשר עם קרופורד מבלי להשתמש בטלפון הנייד הרגיל שלה. קרופורד יצר קשר עם אדם אחר,[10] בשם אריק שון "סנייפר" קרטי,[11] אשר בתורו יצר קשר עם דייוויד מילווגנאם, יליד מונטריאול. קרופורד התגורר בברמפטון ומילוואגנאם התגורר בטורונטו, ואילו לקרטי, שהתגורר בעבר ברקסדייל, טורונטו, באותה תקופה לא היה מקום מגורים קבוע. התביעה הצהירה כי מילווגנאם היה אחד הרוצחים. מאוחר יותר נמצא קרטי אחראי לרצח שלא קשור לפרשה, והעיתונאי גרימלדי הצהיר כי קרטי היה "עבריין אלים חוזר".

הרצח התרחש בבית פן בשכונת יוניונוויל במרקהאם, אונטריו. [12] ב-8 בנובמבר 2010 פן פתחה את דלת הכניסה לבית המשפחה והלכה לישון, ואז שוחחה טלפונית עם מילווגנאם. זמן קצר לאחר מכן נכנסו מילווגאנם ושני אנשים נוספים לבית דרך דלת הכניסה הלא נעולה, כשכולם נושאים אקדחים. בעדות בית המשפט הכתר לא קבע את זהות שני הרוצחים האחרים; וונג וקרופורד היו בעבודה. קרטי הצהיר כי היה הנהג עבור מי שפרץ לבית, וכי הוא בחר בהם והיה מעורב בתכנון המעשה. הוא לא הצהיר שהוא אחד מהשלושה או שהוא תקף ישירות אחרים. גרימלדי טען כי זהותו של היורה נותרה עלומה.

לאחר שדרשו את כל הכסף בבית ושדדו את חדר השינה המרכזי, לקחו שלושת הגברים את ביק ואת האן למרתף ושם ירו בהם מספר פעמים. ביק נהרגה אך האן שרד. שלושת הגברים לקחו אז את כל המזומנים שהיו בבית, כולל 2,000 דולר מפן ועזבו. פאן טענה שהם קשרו אותה, אך שהצליחה לשחרר את ידיה ולחייג 9-1-1 . האן פאן טופל בבית החולים מרקהאם סטופוויל, לפני שהועבר ליחידת טראומה בבית החולים סאניברוק בטורונטו, בטיסה.

חקירה ומעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב לאחר הרצח עברה פן את הראיון הראשון שלה במשטרה. פן נעצרה ב־22 בנובמבר 2010 [13] במהלך הראיון השלישי שלה במשטרת מרקהאם (מחוז 5) של המשטרה האזורית יורק. [14] במהלך אותו ראיון הודתה פאן שהיא שכרה רוצחים, אך הצהירה כי היא שכרה אותם כדי להרוג אותה עצמה.[15] השוטר החוקר, ויליאם "ביל" גץ, שיקר לפן כי יש לו תוכנת מחשב שיכולה לנתח אמיתות בהצהרות וכי יש לוויינים בעלי טכנולוגיית אינפרא אדום לניתוח תנועות במבנים; בקנדה מותר באופן חוקי לשקר לנחקרים ביחס לראיות, כמו גם באשר לאסטרטגיות בהן הם משתמשים. גץ השתמש בטכניקת ריד כדי להפיל את פאן. [16]

מילווגנאם נעצר בקניון ג'יין פינץ' בצפון יורק, טורונטו ב-14 באפריל 2011. קרטי נעצר בבית הסוהר בו הוחזק בכלא מפלהרסט במילטון, אונטריו, ב-15 באפריל 2011. וונג נעצר ב-26 באפריל 2011 במקום עבודתו. קרופורד היה החשוד האחרון שנעצר, ב-4 במאי 2011 בברמפטון.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטם של פן ושותפיה התחיל ב -19 במרץ 2014 בניו-מרקט ונמשך עשרה חודשים. כולם כפרו באשמת רצח מדרגה ראשונה, ניסיון לרצח וקשירת קשר לביצוע רצח. במשפט, הראיות של המשטרה האזורית יורק כללו מעקב מפורט אחר תנועות המכשירים הניידים ותעבורת הודעות הטקסט, כולל למעלה ממאה הודעות שנשלחו בין פן ווונג בשש השעות שלפני הרצח.[17] עדויות נוספות התמקדו סביב האופי הלא טיפוסי של הפריצה, השוד והירי בנוסף לאי סדרים בעדותה של פן. האובססיה של פן לוונג, החוסר ברגש אמיתי ובווידוי ביחס למעשה, והכרה בטראומה שעברה פורטו במהלך המשפט. אי סדירות גדולה הייתה שפן לא הותקפה, עינייה לא כוסו, היא לא נלקחה למרתף ולא נורתה, בכך השאירו התוקפים עד ראייה. עדויות מהאן, שהיו שונות מאוד מגרסת פן, פגעו גם באמינותה, כמו גם חוסר היכולת שלה לשחזר את שיחתה למוקד החירום 9-1-1 כאשר ידיה היו קשורות מאחורי גבה (בהנחה שהמשטרה הייתה זו שאכן חתכה את שרוך הנעל כדי לשחרר אותה). המשפט כלל מעל 200 מוצגים; מעל 50 עדים העידו במשפט.

פאן, וונג, מילווגנאם וקרופורד הורשעו כולם ב־13 בדצמבר 2014, וכל אחד מהם קיבל עונש מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם במשך 25 שנה. [18][19][20]

במקור נשפט קרטי עם העבריינים האחרים. אדוארד סאפיאנו, עורך דינו של קרטי חלה,[21] כך שסביב קיץ 2014 הוכרז עניינו כמשפט פסול מחשש לעיוות הדין. בדצמבר 2015 קיבל קרטי עונש של 18 שנה לאחר שהודה באשמת קשירת קשר לביצוע רצח. הוא היה אמור להיות זכאי לשחרור מוקדם על תנאי לאחר תשע שנים. לדברי קרטי, הוא לא רצה להעמיד את הן פן במשפט פלילי נוסף.[1]

עונשים ומאסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ניפר פן נידונה למאסר עולם ללא שחרור מוקדם על תנאי למשך 25 שנה בגין רצח אמה, וניסיון רצח של אביה. אביו ואחיו של פן ביקשו צו בית משפט שיאסור על ג'ניפר פן ליצור קשר עם בני משפחתה ששרדה. למרות התנגדויות הסנגורים, השופט אישר את הצו. פן מנועה גם ליצור קשר עם וונג.

נכון לשנת 2016 ריצתה פן את עונשה בכלא גרנד ואלי לנשים בקיצ'נר,[22] אונטריו. וונג, שהוחזק בעבר בלינדסי, אונטריו, הועבר לכלא קולינס ביי בקינגסטון, אונטריו. מילווגנאם היה בכלא אטלנטיק ברנוס, ניו ברונסוויק.[23] קרופורד היה בכלא קנט באגאסיז, קולומביה הבריטית.[24] קרטי, שביקש להגיע לכלא פדרלי במערב קנדה או בקנדה האטלנטית, היה עדיין ביחידה להערכה מחוזית של מילהייבן, ממתין להעברתו לכלא פדרלי.[25] קרטי, שעבר מאוחר יותר לקנט, מת בתאו ב -26 באפריל 2018.[26]

תגובה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ה- South China Morning Post, המקרה "העביר גלי זעזוע ברחבי קנדה ובפזורה האסייתית". הציע לבחון את "האפשרות להכיר בתסמינים הנפשיים והפסיכולוגיים שההורות אולי הרחיקה לכת" בבית פן והעלה את השאלה האם יש מקום לסימפתיה כלפיה. כתבה מאת קארן ק' הו במגזין טורונטו לייף הביא את הסיפור לתפוצה רחבה על ידי מסגור הסיפור כתופעה של הורות נמרים שהשתבשה באופן טרגי. בשנת 2016 פרסם העיתונאי ג'רמי גרימלדי ספר פשע אמיתי על פן בשם A Daughter's Deadly Deception: The Jennifer Pan Story (ההונאה הקטלנית של הבת: סיפורה של ג'ניפר פן).[27]

הפודקאסט "My Favorite Murder" וסדרת הטלוויזיה Deadly Women גם כיסתה את המקרה.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלווייתה של ביק הא פן נערכה ב-15 בנובמבר 2010 והתרחשה בקפלת אוגדן בסקרבורו. לטענת פן, קודם נערכה הלוויה לאביה של ביק הא כדי לקיים מנהג סיני לקיים עבור בני המשפחה המבוגרים יותר את הלוויותיהם תחילה. ג'ניפר פן ארגנה את שתי ההלוויות. ביק-הא נקברה ב -19 בנובמבר. האן פן לא יכול היה להשתתף בגלל פציעותיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jeremy Grimaldi. A Daughter's Deadly Deception: The Jennifer Pan Story נובמבר 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Grimaldi, Jeremy (7 בדצמבר 2015). "Carty gets 18 years for his part in Markham's Pan murder". Markham Economist & Sun. אורכב מ-המקור ב-18 בספטמבר 2018. נבדק ב-18 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Wang, Yanan (27 ביולי 2015). "Tragedy of 'golden' daughter's fall resonates with Asian immigrant children". Washington Post. ארכיון מ-12 בפברואר 2017. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Ho, Karen K. (22 ביולי 2015). "Jennifer Pan's Revenge: The inside story of a golden child, the killers she hired, and the parents she wanted dead". Toronto Life. ארכיון מ-24 בפברואר 2017. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite journal}}: (עזרה) – Version in Simplified Chinese (אורכב 17.09.2018 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ Lau, Joyce (8 בנובמבר 2016). "A murder in Toronto and the dark side of the Asian immigrant dream (book review)". South China Morning Post. ארכיון מ-25 בדצמבר 2016. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Lau, Joyce (8 בנובמבר 2016). "A murder in Toronto and the dark side of the Asian immigrant dream (book review)". South China Morning Post. ארכיון מ-25 בדצמבר 2016. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Ho, Karen K. (22 ביולי 2015). "Jennifer Pan's Revenge: The inside story of a golden child, the killers she hired, and the parents she wanted dead". Toronto Life. ארכיון מ-24 בפברואר 2017. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite journal}}: (עזרה) – Version in Simplified Chinese (אורכב 17.09.2018 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ "4th arrest in Markham home invasion homicide". CBC. The Canadian Press. 2011-04-26. ארכיון מ-2018-07-31. נבדק ב-2018-09-18.
  8. ^ Grimaldi, ISBN 1459735269, 9781459735262, PT 90 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine). "Daniel Wong is arrested at work in front of his colleagues at Boston Pizza on April 26, 2011."
  9. ^ Gillis, Wendy (4 במאי 2011). "Fifth suspect arrested in deadly Markham home invasion". Toronto Star. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2018. נבדק ב-18 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Hasham, Alyshah (13 באוגוסט 2014). "Crown finishes presenting evidence against Jennifer Pan in murder trial". Toronto Star. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2018. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. [...]who in turn involved David Mylvaganam, allegedly one of three men who[...]It remains unclear who the other two men who entered the house are. The jury has heard that Crawford and Wong were both at work at the time of the murder. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Grimaldi, Jeremy (2018-06-26). "Eric Carty, linchpin in Jennifer Pan murder plot, dies in jail". Markham Economist & Sun. אורכב מ-המקור ב-2018-09-28. נבדק ב-2018-09-29.
  12. ^ "Markham murder trial resumes with father still on stand". Guelph Mercury Tribune. 26 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2018. נבדק ב-19 בספטמבר 2018. [...]in Unionville in this file photograph. This was the scene of the murder of Bich Pan in 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Jennifer Pan plotted to have parents killed, says Crown". CBC. 19 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2018. נבדק ב-18 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Grimaldi, Jeremy (2014-04-29). "Jennifer Pan betrays her own 'web of lies' in videotaped interview". DurhamRegion.com. אורכב מ-המקור ב-2018-09-23. נבדק ב-2018-09-23. Ms Pan’s dramatic admission came after more than two hours of questioning in a small windowless room at York Police’s markham station
  15. ^ Grimaldi, Jeremy (29 באפריל 2014). "'I thought you were on my side', Pan tells York Police". Markham Economist & Sun. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2018. נבדק ב-22 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Grimaldi, Jeremy (13 בנובמבר 2016). "The story behind the confession of Jennifer Pan". Toronto Star. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2018. נבדק ב-22 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה) – An excerpt of the book A Daughter's Deadly Deception.
  17. ^ "Case 50: Jennifer Pan – Casefile: True Crime Podcast". Casefile: True Crime Podcast (באנגלית אמריקאית). 2017-04-16. אורכב מ-המקור ב-2018-02-13. נבדק ב-2018-02-13.
  18. ^ Paola Loriggio, The Canadian Press (24 בינואר 2015). "Jennifer Pan, Toronto woman whose plot to kill parents left mother dead, gets life in prison". National Post. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2020. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Jennifer Pan sentenced to life without parole for 25 years". cbc.ca. 23 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Grimaldi, Jeremy (23 בינואר 2015). "Jennifer Pan: Life with no parole for 25 years in murder of mother, attempted murder of father". Toronto Star. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. [...]including a non-communication request from Hann Pan, Felix Pan and other family members, banning Pan from contacting any of them.[...]But Justice Crawford disregarded this and went ahead with the ban. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Dimanno, Rosie (15 בספטמבר 2014). "The astonishing testimony of Jennifer Pan". Toronto Star. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2018. נבדק ב-25 בספטמבר 2018. Seven years until Wong — Pan says he was the one who put her in touch with “Homeboy,” a man he knew through his marijuana dealing {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Grimaldi, 1459735250, 9781459735255 p. 313 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine), or ISBN 1459735269, 9781459735262 Google Books PT273 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  23. ^ Grimaldi, ISBN 1459735250, 9781459735255 p. 312 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  24. ^ Grimaldi, ISBN 1459735250, 9781459735255 p. 313 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  25. ^ Grimaldi, 1459735250, 9781459735255 p. 313 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine), or ISBN 1459735269, 9781459735262 Google Books PT273 (אורכב 20.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  26. ^ Grimaldi, Jeremy (2018-06-26). "Eric Carty, linchpin in Jennifer Pan murder plot, dies in jail". Markham Economist & Sun. ארכיון מ-2018-09-28. נבדק ב-2018-09-29.
  27. ^ Brown, Vanessa (11 בדצמבר 2016). "When Chinese cubs turn on their Tiger Parents". News.com.au. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2017. נבדק ב-9 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ג'ניפר פן".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ניפר_פן&oldid=38436603"