לקסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לקסוס
Lexus logo.png
סוג: מותג יוקרה של טויוטה
שנת הקמה: 1989
משרד ראשי: Flag of Japan.svg נגויה, יפן
מייסדים: אייג'י טויודה
אנשי מפתח: קיוטקה איסה - מנכ"ל
וינס סוקו - סגן נשיא לשוק האסיאתי
מרק טמפלין - סגן נשיא לשוק האמריקני
אנדי פייפנברגר - סגן נשיא לשוק האירופי
ענפי תעשייה: תעשיית הרכב
מוצרים עיקריים: מכוניות
דף הבית: www.lexus.com
לקסוס RX, הדגם הנמכר ביותר

לקסוס הוא מותג היוקרה של יצרנית הרכב היפנית טויוטה. הוצג בשנת 1989 בארצות הברית, שווק בתחילה בעיקר בשוק האמריקני וכיום נחשב למותג היוקרה היפני הנמכר ביותר בעולם. המותג מפעיל מרכזי עיצוב, הנדסה וייצור עצמאיים משנת 2005, ומשווק במעל 70 מדינות.

מרבית רכבי המותג מיוצרים ביפן, למעט חלק מרכבי השטח RX שמיוצרים בקנדה. מטה החברה נמצא בנגויה שביפן, ומרכזי תפעול נמצאים בבריסל שבבלגיה ובטורנס שבקליפורניה, ארצות הברית. החברה מפעילה מרכז הדרכה לאנשי מכירות בשיזוקה שביפן. הנתונים הכספיים של לקסוס חסויים, ולפי הערכות היא אחראית לכמחצית מהרווח של חברת טויוטה בארצות הברית.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הסכמי מסחר שנערכו בין יפן וארצות הברית בשנות ה-80, יצרני רכב יפנים החלו לפתח ולייצא מכוניות יוקרה - הונדה במותג אקורה, ניסאן במותג אינפיניטי ומזדה. יו"ר חברת טויוטה אייג'י טויודה יזם פרויקט דומה בשנת 1983, במטרה לפתח מכונית פאר לשוק הבינלאומי, בשם הקוד F1 - קיצור של "ספינת דגל 1" באנגלית. בפרויקט הושקעו מעל מיליארד דולר, נטלו חלק אלפי עובדים ונערך מחקר מקיף בשוק האמריקני. הדגם הראשון LS 400 צויד במנוע V8 חדש בנפח 4.0 ליטר ובהספק של 256 כוח סוס, והוצג בארצות הברית בשנת 1989. לצידו הוצג דגם ES - מכונית סלון בינונית שהתבססה על טויוטה קאמרי. השקת המותג לוותה במסע פרסום נרחב, ושני הדגמים זכו להצלחה רבה - עד סוף 1989 נמכרו כ-16,400 יחידות. בדצמבר 1989 החברה יזמה תהליך ריקול (קריאה לתיקון) מהיר לתיקון חיווט ב-8,000 יחידות, שתרם למוניטין שלה כמקפידה על רמת שירות גבוהה.

בשנת 1990 נמכרו כ-63,600 יחידות, והחל ייצוא מוגבל לבריטניה, שווייץ, קנדה ואוסטרליה. בשנת 1991 הוצג דגם הספורט SC ונמכרו כ-71,200 יחידות - נתון שהכתיר את לקסוס כמותג היוקרה המיובא הנמכר ביותר בארצות הברית. באותה שנה זכתה לראשונה במקום הראשון בסקרי שביעות רצון. מחירי המותג מוצבו מעל מתחרות אמריקניות כמו קדילאק, ומתחת למתחרות אירופיות כמו אאודי, BMW ומרצדס-בנץ. בשעה שהיצרנים המתחרים התמקדו בעיצוב, ביצועים ובטיחות - לקסוס בחרה להתמקד באבזור, אמינות ואיכות השירות.

בשנת 1993 הוצג דגם GS - מכונית סלון ספורטיבית שהתבססה על טויוטה אריסטו שנמכרה ביפן. בשנת 1995 הממשל האמריקני שקל הטלת מיסוי גבוה על מכוניות יוקרה יפניות למעט רכבי שטח, ובהמשך לכך הוצג בשנת 1996 רכב שטח גדול שהתבסס על טויוטה לנד קרוזר - דגם LX. בשנת 1998 הוצגו דגם IS - מכונית סלון קטנה, ודגם RX - רכב שטח קטן (קרוס-אובר) שהיה לדגם הנמכר ביותר. באותה שנה החל שיווק המותג בברזיל. בשנת 1999 לקסוס השלימה מכירות של מיליון יחידות בשוק האמריקני מאז השקתה, ודורגה כמותג היוקרה הנמכר ביותר בארצות הברית.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הוצג דגם קבריולה בסדרת SC. בשנת 2002 הוצג דגם GX - רכב שטח בינוני שמבוסס על טויוטה לנד קרוזר. בשנת 2004 לקסוס השלימה מכירות של שני מיליון יחידות בארצות הברית, והציגה לראשונה דגם עם הנעה היברידית בסדרת RX. בשנת 2005 הושלם מהלך הפרדה מטויוטה, והחלו לפעול מרכזי עיצוב, הנדסה, ייצור והדרכה עצמאיים. באותה שנה השיווק התרחב ליפן ולמדינות נוספות, לרבות סין ורוסיה.

בשנת 2006 הוצגו דגמים עם הנעה היברידית בסדרות GS ו-LS, ובאותה שנה לקסוס מכרה 475 אלף יחידות בכל העולם. בשנת 2007 הוצגה סדרת השיפורים F-ספורט, שמתחרה בסדרת AMG של מרצדס, בסדרת M של BMW ובסדרת S של אאודי. באותה שנה החברה מכרה מעל חצי מיליון יחידות, והייתה למותג היוקרה המיובא הנמכר ביותר בסין. השווקים הגדולים ביותר שלה באותה שנה היו ארצות הברית, יפן, בריטניה, סין, קנדה ורוסיה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 המכירות נחלשו, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, והגיעו ל-435 אלף יחידות. בשנת 2009 הוצגו דגם HS - סלון קטנה עם הנעה היברידית המיועדת לשוק הצפון-אמריקני והיפני, ודגם הספורט LFA. באותה שנה לקסוס מכרה יותר דגמים היברידיים מדגמים רגילים, הייתה למותג היוקרה הרביעי בגודלו בעולם, והשלימה עשור רצוף כמותג היוקרה הנמכר ביותר בארצות הברית.

בשנת 2010 הוצג דגם CT - האצ'בק עם הנעה היברידית, המיועדת לשוק האירופי. בעקבות רעידת האדמה והצונמי בסנדאי במרץ 2011 נגרם נזק רב למפעלי לקסוס ביפן, ובאותה שנה המותג איבד את ההובלה בשוק האמריקני ונמכרו 410 אלף יחידות בכל העולם. בסקרי אמינות, איכות ושביעות רצון שנערכים בארצות הברית ובבריטניה, למשל בידי חברת המחקר ג'יי. די פאואר והמגזין קונסיומר ריפורטס, לקסוס זוכה לציונים גבוהים מאוד בעקביות.

לקסוס משתתפת במרוצי מכוניות בצפון אמריקה משנת 1999, וביפן משנת 2005. בשנת 2004 החלה להתחרות במרוץ 24 השעות של דייטונה בארצות הברית, וזכתה באליפות היצרנים בשנים 2006, 2007 ו-2008. בשנת 2008 החלה להתחרות במרוץ 24 השעות של נורבורגרינג בגרמניה. המותג מעניק חסות לתחרויות טניס וגולף בארצות הברית וביפן משנת 1989.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CT - האצ'בק עם הנעה היברידית, משנת 2010. מכירות בשנת 2011 - 52,065.
  • IS - סלון קטנה, משנת 1998. דור שני משנת 2005. מכירות בארצות הברית וביפן בשנת 2011 - 29,669.
  • HS - סלון קטנה עם הנעה היברידית, בשנים 2009-2012. מכירות בארצות הברית בשנת 2011 - 2,864.
  • ES - סלון בינונית, משנת 1989. חמשת הדורות הראשונים התבססו על טויוטה קאמרי. דור שישי משנת 2012. מכירות בשנת 2010 - 89,212.
  • GS - סלון בינונית, משנת 1991. דור רביעי משנת 2012. מכירות בשנת 2009 - 11,565.
  • LS - פאר, משנת 1989. דור רביעי משנת 2006. מכירות בשנת 2009 - 18,369.
  • RX - רכב שטח קטן (קרוס-אובר), משנת 1998. דור שלישי משנת 2009. מכירות בארצות הברית בשנת 2010 - 95,790.
  • GX - רכב שטח בינוני, משנת 2002. מבוסס על טויוטה לנד קרוזר. דור שני משנת 2009. מכירות בארצות הברית בשנת 2010 - 16,450.
  • LX - רכב שטח גדול, משנת 1996. מבוסס על טויוטה לנד קרוזר. דור שלישי משנת 2007. מכירות בשנת 2011 - 3,167.
  • SC - קופה וקבריולה, בשנים 1991-2010. מכירות בארצות הברית וביפן בשנת 2009 - 976.
  • LFA - מכונית-על, בשנים 2010-2012. מנוע V10 בנפח 4.8 ליטר ובהספק של 552 כוח סוס. מהירות מרבית 326 קמ"ש, תאוצה מאפס למאה קמ"ש ב-3.7 שניות. המכונית היפנית היקרה ביותר - מחירה עד 445 אלף דולר. יוצרו 500 יחידות בסך הכל, בקצב ייצור של 20 יחידות בחודש‏[1].

תת-המותג F[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2007 הכריזה לקסוס על הקמתה של חטיבת ביצועים חדשה תחת המותג F, שתייצר גרסאות בהשראת מירוצי מכוניות של דגמי הביצועים שלה. הדגם הראשון של קו מוצרים זה, ה-IS F, ערך את הופעת הבכורה שלו בתערוכת המכוניות הצפון אמריקאית הבינלאומית 2007, לצד דגם קונספט של מכונית-על, ה-LF-A.

כתבי הרכב ציינו את הדגש שלקסוס שמה על הדגמים הספורטיביים במאמץ לחזק את המוניטין הספורטיבי של המותג ולהתחרות ביריבים מחטיבת AMG של מרצדס וחטיבת M של ב-מ-וו. בעוד שדגמי לקסוס קודמים כגון SC 400 ו-GS 400 זכו לתגובות חיוביות מצד רוכשים של מכוניות יוקרה ספורטיביות, אופיינו דגמי לקסוס האחרים כמעדיפים נוחות על-פני התנהגות ותחושת כביש ספורטיביות בהשוואה ליריבות האירופיות.

לקסוס מייצרת את הדגמים בעלי הביצועים החזקים ביותר שלה תחת תת-המותג F. השם מתייחס ל-Flagship (ספינת הדגל) ולמסלול המירוצים Fuji Speedway ביפן, שהפנייה הראשונה שלו, 27R, שימשה השראה לצורת הסמל "F". דגמי תת-המותג F מפותחים על ידי חטיבת פיתוח ביצועי הרכב של לקסוס. דגם ה-F הראשון, ה-IS F, יצא לשוק בשנת 2007, ובשנת 2009 יצאה ה-LFA. החברה מציעה כיום רמת גימור ספורטיבית F-Sport וקו של אביזרים מאושרים על ידי המפעל לדגמי לקסוס הרגילים כגון IS 250 ו-IS 350.

F-Sport החליפה את פעילות הביצועים הקודמת של החברה, שכללה גרסאות L-Tuned שהוכנו על ידי TRD (חטיבת פיתוח דגמי המירוצים של טויוטה) והציעו חבילות ביצועים לדגמי הסדאן IS ו-GS בשנות ה-2000 המוקדמות.

תכנון וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון של לקסוס שם דגש על התמקדות בסטנדרטים ספציפיים של פיתוח רכב. מאז הולדת המותג נעו יעדי התכנון מאווירודינמיוּת ואיכות נסיעה ועד להנדסת אנוש פנימית. תהליך הפיתוח מבוסס על הקיצור IDEAL (ראשי תיבות של Impressive, Dynamic, Elegant, Advanced, and Lasting -מרשימה, דינמית, אלגנטית, מתקדמת ועמידה). כל רכב מתוכנן על פי כ-500 תקנים ספציפיים למוצר, הידועים בשם "ההכרחיים של לקסוס", הנוגעים לקריטריונים כגון התפרים במושבי העור. מרכיבי עיצוב שנלקחו מדגמי הקונספט של המותג, כגון סדרת LF (הכוללת את ה-LF-S משנת 2003 וה-LF-C משנת 2004), שולבו בדגמי הייצור.

בתאי הנוסעים שולבו מחווני Optitron מסוג EL (electroluminescent), SmartAccess, מערכת מפתח חכם לכניסה ולהתנעה, ומאפייני מולטימדיה.

מערכת Remote Touch של לקסוס: החל מדגמי RX ו-HS 2010 הוצגה מערכת Remote Touch, הכוללת בקר דמוי עכבר מחשב עם היזון חוזר תחושתי; דגמים אחרים כללו שליטה באמצעות צג מגע (עד וכולל שנת הדגם 2009) כממשק למערכת הניווט. בשנת 1989 הייתה לקסוס מיצרניות מכוניות היוקרה הראשונות שציידה את דגמיה במערכות שמע איכותיות בשותפות עם יצרנית מערכות השמע נקאמיצ'י. מאז 2001 מוצעות כאופציה מערכות עם צליל היקפי בשיתוף עם יצרנית מערכות השמע היוקרתית מרק לוינסון. לצמצום רמת הרעש בתא הנוסעים הציגה ה-LS 400 הראשונה ציפוי מפלדת סנדוויץ', ודגמים מאוחרים יותר הוסיפו זכוכית אקוסטית. בשנת 2006 הציגה ה-LS 460 לראשונה במכונית מפזרי אוויר בתקרה וחיישני אינפרה-אדום לטמפרטורת הגוף. שירותי הטלמטיקה כוללים G-Book עם G-Link באסיה ו-Lexus Enform בצפון אמריקה.

תיבת הילוכים האוטומטית בעלת 8 הילוכים בדגמי IS F ו-LS 460: בשנת 2006 הציגה לקסוס את תיבת ההילוכים האוטומטית הראשונה בעלת שמונה הילוכים במכונית מייצור סדרתי, ה-LS 460, וזו אומצה בהמשך גם בדגמי GS 460 ו-IS F. תיבת הילוכים רציפה, מערכות בלימה רגנרטיביות ומנועים חשמליים נכללים בכל הדגמים ההיברידיים של לקסוס. בשנת 2007 אותתו מנהלי לקסוס על כוונתם לצייד דגמים נוספים ביחידות הנעה היברידיות, כמענה לדרישה לצמצום זיהום האוויר על ידי פחם וכמענה לתלות בנפט. הדגמים ההיברידיים בודלו באמצעות שילוט שונה ותאורת טכנולוגיה; בשנת 2008 הייתה ה-LS 600h L למכונית הראשונה מייצור סדרתי המצוידת בפנסים ראשיים מסוג LED.

מאפייני הבטיחות בדגמי לקסוס נעים ממערכות לבקרת יציבות והתנהגות (מערכת בקרת יציבות הרכב ומערכת משולבת לניהול דינמיקת הרכב) ועד למצלמות נסיעה לאחור, פנסים ראשיים עוקבי פנייה ומערכות סונאר להתראה. מערכת קדם-התנגשות של לקסוס (PCS) משלבת את מערכות הבטיחות המרובות. בשנת 2007 הציגה לקסוס את מערכת הבטיחות הראשונה לרכב עם אינפרה-אדום ויכולת זיהוי הולכי רגל, מערכת סיוע לשמירת הנתיב, מערכת לניטור הנהג עם מערכת לזיהוי פנים המנטרת את ערנות הנהג, והגנה מפני פציעה מסוג צליפת שוט במקרה של התנגשות מאחור, כחלק ממערכת PCS של ה-LS 460.

טכנולוגיה היברידית - שילוב בין מנוע בנזין ומנוע חשמלי רב עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטכנולוגיה ההיברידית של לקסוס מבוססת על יחידת בקרת כוח, שאחראית על ניהול המערכת וקובעת מי מבין מקורות האנרגיה יכנסו לפעולה, בכל רגע נתון, מה שיוצר מערכת היברידית הנטענת מעצמה. האנרגיה הנוצרת בזמן נסיעה ובלימה, נטענת במצבר ההיברידי וזמינה בכל עת עבור המנועים החשמליים.

בהתנעה - פועל המנוע החשמלי בלבד. בהאצה – פועל מנוע הבנזין והוא נתמך על ידי המנוע החשמלי – במצב זה ישנו כוח זמין וההאצה מידית וחלקה. במצב שיוט - פועל מנוע הבנזין והאנרגיה המשתחררת בנסיעה נטענת במצבר ההיברידי. בבלימה והאטה - המנוע החשמלי משמש כגנרטור, האנרגיה הקינטית הנוצרת בזמן בלימה נטענת במצבר ההיברידי. בשילוב אחורי - פועל המצבר ההיברידי בלבד.

בדגמים ההיברידים של לקסוס יכול הנהג לבחור בין מצבי נהיגה שונים: מצב NORMAL לנהיגה רגילה אופטימלית, מצב SPORT לנהיגה ספורטיבית, מצב ECO לנהיגה חסכונית ומצב EV לנסיעה באמצעות המנוע החשמלי בלבד.

עיצוב - L-finesse[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-2000 הציגה לקסוס שפת עיצוב חדשה, המוכרת בשם L-finesse. שפה זו מיוצגת על ידי שלוש אותיות בכתב קאנג'י יפני, שניתן לתרגמן כ"אלגנטיוּת מסקרנת, פשטות נוקבת וציפייה חלקה לחלוטין". מאפייני העיצוב - הכוללים פרופיל משוך לאחור (fastback), סבכה קדמית הממוקמת נמוך יותר ושימוש במשטחים קמורים וקעורים גם יחד - נובעים ממוטיבים תרבותיים יפניים (לדוגמה הביטוי קיריקאשי לצורות דמויות חץ). תערוכות של L-finesse הוצגו ב-Salone del Mobile במילאנו בשנים 2005-2009.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים רבים של לקסוס מיוצרים כיום במפעל הדגל של טויוטה בטהארה - מפעל ייצור ממוחשב הממוקם ביפן. טכניקות הייצור של לקסוס כוללות שיטות ותקנים של בקרת איכות השונים מאלה של דגמי טויוטה. במפעל טהארה הוקמו פסי ייצור נפרדים לדגמי לקסוס לצד תבניות חדשות וציוד ייצור מיוחד. תהליכי הריתוך, הסבולות (טולרנסים) של התאמה בין לוחות המרכב ודרישות איכות הצבע מחמירים הרבה יותר. עובדי מפעל לקסוס, מרביתם טכנאים ותיקים, עוברים הערכות ביצוע קבועות, מדורגים על-פי רמות מיומנות, ורק מועמדים מעטים מתקבלים לעבודה. מהנדסים ברמת המיומנות הגבוהה ביותר, טאקומי ("אומן" ביפנית), אחראיים לשמירה על תקני הייצור בנקודות מפתח בתהליך ההרכבה, כמו למשל בדיקת ביצועי המנועים. כל אחד מכלי הרכב המיוצרים עובר ביקורת חזותית לאיתור פגמים, נסיעת מבחן במהירויות גבוהות ומבחן רעידות.

דגם ה-RX 350 המיועד לשוק הצפון אמריקאי (מאז שנת הדגם 2004) מיוצר בעיר קיימברידג', אונטריו, קנדה, שם ממוקם מפעל הייצור הראשון של לקסוס מחוץ ליפן. בנוסף למפעל בטהארה מיוצרים דגמי לקסוס במפעל מיאטה (טויוטה מוטור קיושו) במיאוואקה, פוקואוקה, מפעל הידאשי פוג'י (קנטו אוטו וורקס) בסוסונו, שיזואוקה, ומפעל סנאגה (טויוטה בושוקו, ארקו) בטויוטה סיטי, אאיצ'י. מפעל קוקורה בקיטקיושו, פוקואוקה, שנחנך בשנת 2008, הוא אתר ייעודי לדגמים היברידיים של לקסוס כגון ה-RX, הפועל על בנזין וחשמל. דגמי הנעה קדמית, כגון ה-ES וה-HS, מיוצרים במחוז פוקואוקה. עד שנות ה-2000 המאוחרות יוצרו מרבית דגמי הסדאן וה-SUV ביפן, במפעל טהארה באאיצ'י ובמפעל מיאטה בפוקואוקה.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2002 זכתה לקסוס ברציפות לציון הגבוה ביותר בסקרי שביעות רצון הלקוחות בבריטניה שערכו המגזין אוטו אקספרס וטופ גיר עם 76,000 משתתפים. לקסוס ניצבה גם פעמים רבות בראש הרשימה של סקר שירות הלקוחות של JD POWER בארצות הברית המונה 79,000 משתתפים ושל Luxury Institute מניו יורק. בשל רמת שביעות הרצון מהשירות נהנה המותג מרמת נאמנות לקוחות מהגבוהות בענף. כדי לשפר את שירות הלקוחות, מתבקשים העובדים לפעול בהתאם ל"אמנת לקסוס" - הבטחת היסוד של החברה המצהירה כי "לקסוס תטפל בכל לקוח כאילו הוא אורח בביתנו".

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת קיומה התמקד הפרסום של לקסוס בצרכני יוקרה תוך שימוש באסטרטגיות שיווק מיוחדות, עם מוטיב אחיד במודעוֹת החברה. החל משנת 1989 בוצעה הקריינות בתשדירי הטלוויזיה על ידי השחקן ג'יימס סלויאן (קולו של "מר לקסוס" עד שנת 2009) בליווי מכוניות שביצעו תעלולים בלתי שגרתיים על המסך. העשור הראשון של פרסומות לקסוס (1999-1989) כלל בעיקר תיאורים מילוליים מבדלים כגון "בלתי נלאית" "חתירה" ו"שלמות", כשהמכוניות משמשות כדי לטעון לעליונות מבחינת דיוק, פעולה בסיבובי סרק ושקט בתא הנוסעים אל מול המצלמה. דוגמה לפרסומות אלה היא פרסומת "האיזון" עם כוסות השמפניה (1992,1989). בשנות ה-2000 כללו הפרסומות תיאורים של מאפיינים חדשים או קריינות של האירועים על המסך, וכוונו לעתים קרובות נגד המתחרים הגרמניים של המותג. הקמפיין השנתי "December to Remember" כלל סצנות של בני משפחה המפתיעים את אהוביהם עם לקסוס חדשה במתנה. המותג חזר לרעיון כוסות השמפניה בפרסומת ל-LS 460 בשנת 2006, המראה את הסדאן מתמרנת בין שתי ערֵמות של כוסות באמצעות מערכת החניה העצמית שלה, ובשנת 2010 בפרסומת של LFA המראה כיצד רעש המנוע שובר כוס זכוכית באמצעות תדר תהודה. משקיפים בתעשייה מייחסים את ההצלחה השיווקית המוקדמת של לקסוס לרמות גבוהות יותר של איכות נתפסת ולמחירים נמוכים יותר משל המתחרים, שאפשרו למותג למשוך לקוחות שמשדרגים מכוניות זולות יותר. מוניטין של מהימנות, שהועצם על ידי סקרי אמינות, תרם גם הוא למשיכת לקוחות ממותגי פרמיום מתחרים. לקסוס צמחה מאז ומסוגלת כיום לגבות פרמיית מחיר גבוהה יותר ממותגים יפניים מתחרים, כשהדגמים החדשים יקרים יותר ומגיעים לקבוצת האולטרה-פרמיום (מקור).

שיווק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיווק לקסוס בישראל החל בשנת 2006, ובאותה שנה נמסרו 140 יחידות (מקום 29 במסירות מותגים). בשנת 2011 נמסרו 431 יחידות (מקום 29), ובשנת 2012 נמסרו 480 יחידות (מקום 28). הנתונים מבוססים על דו"חות איגוד יבואני הרכב בישראל.

שנה מספר מסירות מיקום המותג במסירות
2006 140 29
2007 472 27
2008 395 27
2009 425 27
2010 450 29
2011 431 29
2012 480 28

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי ליאני, לקסוס LF-A, הסוף, באתר וואלה!, 18 בדצמבר 2012