גביע העולם בכדורגל נשים 2007
| גביע העולם בכדורגל נשים 2007 | |
|---|---|
| מארחת | סין |
| מספר נבחרות | 16 (מתוך 129 נבחרות שנרשמו) |
| הנבחרת הזוכה | גרמניה |
| מספר משחקים | 32 |
| מספר שערים | 111 (3.47 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 1,156,955 (36,155 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים | מרטה (7 שערים) |
| השחקן המצטיין | מרטה |
גביע העולם בכדורגל נשים 2007 (אנגלית: 2007 FIFA Women's World Cup) נערך ברפובליקה העממית של סין. גביע העולם החל ב-10 בספטמבר 2007 והסתיים ב-30 בספטמבר. מונדיאל זה הוא סיום של משחקי מוקדמות שהחלו ביוני 2005, שבהם שיחקו 129 נבחרות לאומיות מתוך 208 הנבחרות החברות בפיפ"א.
בתכנון המקורי נועדה סין לארח את גביע העולם ב-2003, אך בעקבות מגפת הסארס שתקפה את המדינה, נבחרה ארצות הברית להחליף את סין באירוח המונדיאל. ארבע שנים לאחר מכן, החליטה פיפ"א לפצות את הסינים ולהעניק להם את אירוח המונדיאל ללא מכרז. כך הפכה סין למדינה השנייה בהיסטוריה (אחרי ארצות הברית) שאירחה שני גביעי עולם לנשים, לאחר שאירחה גם את גביע העולם ב-1991.
משחק הפתיחה של הטורניר, בין נבחרת גרמניה לנבחרת ארגנטינה, קבע את התוצאה הגבוהה ביותר אי פעם בגביע העולמי לנשים, כאשר גרמניה הביסה 0-11 את הארגנטינאיות. משם המשיכו הגרמניות עד לזכייה בטורניר, כאשר בגמר הן ניצחו 0-2 את נבחרת ברזיל משערים של סימון לאודר ושל הקפטנית בירגיט פרינץ. בכך הפכה גרמניה למדינה הראשונה והיחידה עד כה שזוכה בגביע העולם לנשים פעמיים רצופות.
תוכן עניינים |
אצטדיונים[עריכה]
חמישה אצטדיונים, בחמש ערים שונות, נבחרו לארח את משחקי גביע העולם. אצטדיון אחד מהחמישה, מרכז הספורט האולימפי בטיינג'ין, נבנה במיוחד לקראת אולימפיאדת בייג'ינג, אך משחקי הבכורה שלו היו בגביע העולם. אצטדיונים אלו ארחו בסך הכל 32 משחקים במסגרת הטורניר. שני חצאי הגמר נערכו באצטדיונים של טיינג'ין והאנגג'ואו ומשחק הגמר נערך באצטדיון הונגקו בשאנגחאי.
| טיינג'ין | ווהאן | האנגג'ואו | צ'נגדו | שאנגחאי |
|---|---|---|---|---|
| אצטדיון מרכז הספורט האולימפי | אצטדיון מרכז הספורט | אצטדיון מרכז הספורט ילו דרגון | אצטדיון מרכז הספורט | אצטדיון הונגקו |
| תכולה: 60,000 | תכולה: 55,000 | תכולה: 51,000 | תכולה: 40,000 | תכולה: 33,000 |
מבנה טורניר הגמר[עריכה]
מבנה משחקי הגמר של גביע העולם 2007 היה זהה לזה של גביע העולם הקודם. התחרות התחלקה לשני שלבים: שלב הבתים ושלב הנוק אאוט.
בשלב הבתים שובצו הנבחרות לשמונה בתים בני ארבע נבחרות, וכל נבחרת ערכה משחק אחד נגד שלוש יריבותיה לבית. חלוקת הנקודות היא כמו במשחק כדורגל רגיל, כלומר 3 לניצחון, 1 לתיקו ו-0 להפסד. בשלב זה שיחקה כל נבחרת נגד שלוש הנבחרות האחרות בבית, ועל פי הדירוג נקבעו 8 הנבחרות אשר ימשיכו לשלב רבע הגמר ושיבוץ המשחקים בשלבים הבאים. הראשונה והשנייה בכל בית עלו לשמינית גמר, בעוד שהשלישית והרביעית סיימו את חלקן בטורניר.
במקרה של שוויון במספר הנקודות בין כמה נבחרות, דירוגן ייקבע לפי הקריטריונים הבאים, לפי הסדר:
- הפרש השערים בכל משחקי הבית
- מספר שערי זכות בכל משחקי הבית
- מספר הנקודות הרב ביותר שהושג במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- הפרש השערים במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- מספר שערי זכות במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- הגרלה
לשלב הנוק אאוט מבנה שונה. בשלב רבע הגמר שיחקה הנבחרת אשר סיימה במקום ראשון בבית א' נגד זאת אשר סיימה במקום שני בבית ב', וההיפך (שנייה בבית א' נגד ראשונה בבית ב'), ובאופן דומה עבור הבתים האחרים. הנבחרת המפסידה במשחק הודחה מהמשך הטורניר, והמנצחת העפילה לחצי הגמר. במקרה ומתרחש תיקו ניתנת הארכה בת 30 דקות, ואם גם בסופה התוצאה עדיין תיקו המשחק מוכרע באמצעות דו-קרב פנדלים. ארבע המנצחות בשלב זה העפילו לשלב חצי הגמר באופן דומה. הנבחרות שהפסידו בחצי הגמר התמודדו במשחק נוסף על המקום השלישי, והמנצחות העפילו למשחק הגמר שבסיומו נקבעו האלופה וסגניתה.
הגרלת הבתים[עריכה]
קביעת ראשי הבתים התבססה על הדירוג העולמי של פיפ"א למרץ 2007, כששתיים מתוכם הן נבחרת סין מתוקף היותה המארחת וגרמניה מתוקף היותה האלופה המכהנת. השתיים שובצו לבתים א' וד' והצטרפו אליהן המדורגות ראשונה ושלישית בעולם, ארצות הברית ונורבגיה בהתאמה.
בהגרלה היו גם שיקולים גאוגרפיים, דהיינו שלא יותר משתי נבחרות מאותה קונפדרציה יהיו באותו בית, למעט הנבחרות האירופיות, שבמקרה שלהן יהיו עד שתי נבחרות בכל בית. משמעות הדבר היא, לדוגמה, שצפון קוריאה לא יכלה להיות מוגרלת מול נבחרות אסייתיות אחרות.
שלב הבתים[עריכה]
בית א'[עריכה]
בית א' היה שיחזור כמעט מדויק של בית ג' ממונדיאל 2003, כאשר רק אנגליה החליפה את קנדה. נבחרת גרמניה, אלופת העולם מ-2003, סיימה במקום הראשון בבית מבלי שספגה ולו שער אחד. אליה הצטרפה נבחרת אנגליה, שסיימה עם חמש נקודות. אלופת דרום אמריקה, ארגנטינה הודחה לאחר שלא השיגה אפילו נקודה אחת. נבחרת יפן הודחה גם היא.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ב'[עריכה]
בית ב' הוכתר כ"בית המוות"[1], עקב השתתפותן של שלוש מחמש הנבחרות המובילות בעולם לפי דירוג פיפ"א (ארצות הברית ראשונה, שבדיה שלישית וצפון קוריאה חמישית). כמו בדירוג פיפ"א, ארצות הברית סיימה במקום הראשון והעפילה לרבע הגמר. למשחק האחרון הגיעה צפון קוריאה כשהיא צריכה כל תוצאה פרט לניצחון שבדי בהפרש שני שערים, כדי להעפיל. היא עמדה במשימה, ושבדיה, סגנית אלופת העולם מ-2003, הודחה כבר בסיבוב הראשון.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ג'[עריכה]
נורבגיה, סגנית אלופת אירופה, העפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון כשבאמתחתה שבע נקודות. בקרב על המקום השני נאבקו שתי סגניות יבשתיות: אוסטרליה (סגנית אסיה) וקנדה (סגנית צפון אמריקה). הקרב ביניהן הסתיים בתיקו 2, אך אוסטרליה העפילה לרבע הגמר לאחר שסיימה עם נקודה יותר מקנדה. קנדה שהגיעה עד למקום הרביעי במונדיאל 2003, הודחה ואליה הצטרפה גאנה.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ד'[עריכה]
נבחרת ברזיל, שהגיעה כאחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר, סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות, והייתה לנבחרת היחידה בטורניר שעשתה זאת. אליה הצטרפה המארחת, סין, שניצחה בשני משחקים והפסידה רק לברזיל. נבחרת דנמרק ואלופת אוקיאניה, ניו זילנד, סיימו במקומות השלישי והרביעי, בהתאמה.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שלב הנוק-אאוט[עריכה]
| רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
| 22 בספטמבר - ווהאן | ||||||||||
| |
3 | |||||||||
| 26 בספטמבר - טיינג'ין | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
3 | |||||||||
| 23 בספטמבר - ווהאן | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
1 | |||||||||
| 30 בספטמבר - שאנגחאי | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
2 | |||||||||
| 22 בספטמבר - טיינג'ין | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
3 | |||||||||
| 27 בספטמבר - האנגג'ואו | ||||||||||
| |
0 | משחק על המקום השלישי | ||||||||
| |
0 | |||||||||
| 23 בספטמבר - טיינג'ין | 30 בספטמבר - שאנגחאי | |||||||||
| |
4 | |||||||||
| |
3 | |
1 | |||||||
| |
2 | |
4 | |||||||
רבע הגמר[עריכה]
| 22 בספטמבר 2007 | |||
| 0-3 | מרכז הספורט, ווהאן צופים: 37,200 שופטת: תמי אוגסטון (אוסטרליה) |
||
| גארפרקס 44' לינגור 67' קרהאן 72' |
| 22 בספטמבר 2007 | |||
| 0-3 | מרכז הספורט האולימפי, טיינג'ין צופים: 29,586 שופטת: ג'ני פאלמקוויסט (שבדיה) |
||
| וומבאך 48' בוקס 57' לילי 60' |
| 23 בספטמבר 2007 | |||
| 0-1 | מרכז הספורט, ווהאן צופים: 52,000 שופטת: גיונג'י גאאל (הונגריה) |
||
| הרלובסן 32' |
| 23 בספטמבר 2007 | |||
| 2-3 | מרכז הספורט האולימפי, טיינג'ין צופים: 35,061 שופטת: כריסטינה בק (גרמניה) |
||
| פורמיגה 4' מרטה 23' (פנדל) כריסטיאן 75' |
דה ואנה 36' קולט'רופ 68' |
חצי הגמר[עריכה]
| 26 בספטמבר 2007 | |||
| 0-3 | מרכז הספורט האולימפי, טיינג'ין צופים: 53,819 שופטת: דגמאר דאמקובה (צ'כיה) |
||
| רונינג 42' (שער עצמי) סטגמן 72' מולר 75' |
| 27 בספטמבר 2007 | |||
| 4-0 | מרכז הספורט ילו דרגון, האנגג'ואו צופים: 47,818 שופטת: ניקול פטיגאנט (שווייץ) |
||
| אוסבורן 20' (שער עצמי) מרטה 27', 79' כריסטיאן 56' |
מקומות 3-4[עריכה]
| 30 בספטמבר 2007 | |||
| 4-1 | הונגקו, שאנגחאי צופים: 32,068 שופטת: גיונג'י גאאל (הונגריה) |
||
| גולברנדסן 63' | וומבאך 30', 46' צ'אלופני 58' אוריילי 59' |
הגמר[עריכה]
גרמניה העפילה לשלב הגמר בפעם השנייה ברציפות והשלישית בתולדותיה, לאחר שבמונדיאל הקודם גם זכתה בתואר. ברזיל לעומתה, העפילה בפעם הראשונה למעמד הגמר. במשחק עצמו, גרמניה ניצחה 0-2, סיימה את הטורניר ללא ספיגה, והפכה לנבחרת הנשים הראשונה שזוכה פעמיים ברציפות במונדיאל. מרטה הברזילאית הסתפקה בשלושה תארים משניים: השחקנית המצטיינת של הטורניר, מלכת השערים ושער הטורניר.
| 30 בספטמבר 2007 | |||
| 0-2 | הונגקו, שאנגחאי צופים: 31,000 שופטת: תמי אוגסטון (אוסטרליה) |
||
| פרינץ 52' לאודר 86' |
| אלופת העולם: |
כובשות השערים[עריכה]
7 שערים
6 שערים
5 שערים
4 שערים
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- גביע העולם 2007 באתר פיפ"א
הערות שוליים[עריכה]
- ^ U.S. women face Group of Death scenario again, באתר ESPNSoccernet, 23 באפריל 2007
| גביע העולם בכדורגל לנשים | ||
|---|---|---|
|