אצטדיון
אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.
תוכן עניינים |
ההיסטוריה של האצטדיונים [עריכה]
השם נגזר מהמילה היוונית סטדיון שציינה יחידת מידה שאורכה 192 מטר בערך. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.
האצטדיון המודרני [עריכה]
סוגים [עריכה]
לאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.
סוגיות תכנון [עריכה]
למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.
אצטדיונים בישראל [עריכה]
אצטדיון רמת גן הוא האצטדיון הלאומי בו נערכים משחקי כדורגל לאומיים רבים, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה. אצטדיוני כדורגל בולטים אחרים הם אצטדיון טדי בשכונת מלחה בירושלים, אצטדיון בלומפילד בתל אביב-יפו ואצטדיון קריית אליעזר בחיפה.
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם היכל הספורט יד אליהו בתל אביב, שהוא מגרש הבית של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, ומארח גם לא מעט טורנירים ומופעים. אצטדיון האתלטיקה בשכונת הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, וזירת הקרח במרכז קנדה במטולה.
אצטדיוני כדורגל מרכזיים בישראל [עריכה]
| שם | גודל | עיר | הקמה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אצטדיון רמת גן | 41,583 | רמת גן | 1951 | |
| אצטדיון טדי | 21,600 | ירושלים | 1991 | הרחבה ל-33,500 מקומות (2013) |
| אצטדיון בלומפילד | 14,413 | תל אביב-יפו | 1962 | הרחבה ל-18,000 מקומות (2013) |
| אצטדיון קריית אליעזר | 14,002 | חיפה | 1955 | צפוי להיהרס ב-2013 |
| האצטדיון העירוני נתניה | 13,800 | נתניה | 2012 | |
| אצטדיון וסרמיל | 13,000 | באר שבע | 1959 | צפוי להיהרס ב-2015 |
| אצטדיון המושבה | 11,500 | פתח תקווה | 2011 | |
| אצטדיון סלה | 10,000 | אשקלון | 1961 | - |
| אצטדיון דוחה | 8,500 | סח'נין | 2005 | - |
| אצטדיון עירוני הרצליה | 8,100 | הרצליה | 1983 | צפוי לעבור שיפוץ במסגרתו יורחב ל 8,300 מקומות [1] |
| אצטדיון וינטר | 8,000 | רמת גן | 1983 | - |
| אצטדיון הי"א | 8,000 | אשדוד | 1966 | - |
| אצטדיון שכונת התקווה | 6,500 | תל אביב-יפו | 1945 | - |
| אצטדיון הברפלד | 6,000 | ראשון-לציון | 1995 | - |
| אצטדיון לויטה | 5,800 | כפר סבא | 1986 | - |
| אצטדיון עירוני קריית שמונה | 5,500 | קריית שמונה | 2005 | - |
| אצטדיון טוטו עכו | 5,000 | עכו | 2011 | - |
| אצטדיון גרונדמן | 4,000 | רמת השרון | 1998 | - |
אצטדיוני כדורגל בבנייה [עריכה]
| שם | גודל | עיר | פתיחה מתוכננת | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אצטדיון סמי עופר | 30,820 | חיפה | 2013 | [2] |
| אצטדיון באר שבע החדש | 16,000 | באר שבע | 2015 |
אצטדיוני אתלטיקה בישראל [עריכה]
| שם | גודל | עיר | שכונה | פתיחה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| אצטדיון האוניברסיטה | 10,000 | ירושלים | גבעת רם | 1958 | מיועד לעבור שיפוץ |
| אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף | 6,000 | תל אביב | הדר יוסף | 1982 | משמש לרוב האימונים והתחרויות |
| אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר | 2,600 | חיפה | נווה שאנן | 1996 | שודרג עם יציע מקורה חלקית |
| אצטדיון האתלטיקה העירוני | 1,200 | ראשון לציון | נאות שקמה | 2013 | טרם נפתח, יכלול בנוסף גם 1,200 מקומות עמידה |
ברשימה נכללו רק אצטדיונים המכילים שמונה מסלולי ריצה כנדרש בתקן לקיום תחרויות. מסלולי אתלטיקה היו קיימים בעבר גם באצטדיון הלאומי ברמת גן, אצטדיון קריית אליעזר בחיפה, אצטדיון וסרמיל בבאר שבע ובאצטדיון המכביה בתל אביב אך בוטלו. אצטדיוני אתלטיקה נוספים המכילים פחות משמונה מסלולי ריצה קיימים ברחבי הארץ.
אסונות באצטדיון [עריכה]
ריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים[3].
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רמה"ש תשחק בעונה הבאה באצטדיון בהרצליה
- ^ שרטוט המציג את תכולת היציעים באצטדיון סמי עופר
- ^ תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet, 18 ביוני 2003
