גיל רביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל רביב
ענף מדעי אורולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיל רביב הוא אורולוג ישראלי, פרופסור לאורולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר[1] של אוניברסיטת תל אביב, מנהל היחידה לפריון הגבר במחלקה האורולוגית במרכז רפואי שיבא.[2]

מעיסוקיו המחקרים והקלינים: פריון הגבר (אנדרולוגיה).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביב בוגר הפקולטה לרפואה, באוניברסיטת תל אביב.

רביב השתלם בכירורגיה אורולוגית של ניתוחי שופכה באוניברסיטת גנט (אנ') בעיר גנט, בבלגיה (1994).

בין השנים 19941996 רביב השתלם בכירורגיה אורולוגית, בטיפול בבעיות של אין אונות ופריון הגבר במרכז הרפואי במרכז הרפואי ERASME ("Erasmus Hospital" (אנ')) בבריסל, בלגיה.[3]

רביב מונה לפרופסור-חבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

רביב רופא בכיר במרכז לבריאות מינית בבית החולים שיבא[4][5] ומנהל היחידה לפריון הגבר, במחלקה האורולוגית, בבית החולים שיבא.[6]

רביב חבר באיגודים האורולוגים הישראלי והאירופאי, חבר באיגוד הישראלי, האירופאי והאמריקאי בחוג להפרעות בתפקוד מיני, חבר באיגוד הישראלי והאירופאי של ה- "AGING MALE "The Aging Male (אנ').

תחומי עניין של רביב: פריון הגבר, הפרעות בזקפה ובתפקוד מיני, בדיקות אולטרהסאונד טרנס רקטלי, גידולי שלפוחית השתן, גדלה שפירה של ערמונית.

ממחקריו של רביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביב פרסם עשרות מאמרים בספרות המקצועית בתחום האורולוגיה, פריון הגבר והפרעות בתפקוד המיני.

רביב שותף בניסויים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה חדשה שפותחה במכון ויצמן לגילוי של סרטן הערמונית ופורסמה בשנת 2010.

מסתבר שמדידת האבץ ומיפויו בערמונית עשויים להצביע הן על מיקומו המדויק של הגידול והן על מידת אלימותו.

הגישה החדשה התפתחה ממחקרים בני כ-30 שנה, שהראו כי ריכוז האבץ – יסוד כימי המצוי בשפע באופן טבעי בבלוטת הערמונית – נמוך יותר אצל חולים בסרטן הערמונית שהגידול בהם מצוי בשלב מתקדם. בעשור האחרון הושגו תובנות על התפקיד שממלא האבץ בערמונית – התברר כי לחומר זה, בין היתר, תפקיד חשוב בשמירה על הרכבו הכימי של נוזל הערמונית המופרש מתאי האפיתל של הערמונית.

פרופ' עמוס ברסקין וד"ר רחל צ'צ'יק, יחד עם ד"ר סנה שילשטיין ותלמיד המחקר מרקו קורטזי מהמחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן למדע, ובשיתוף עם ד"ר דוד ורצקי מהקריה למחקר גרעיני בנחל שורק, פיתחו באחרונה גישה חדשה לגילוי של סרטן הערמונית. שיטה זו נבחנה בניסויים קליניים בשיתוף עם הרופאים פרופ' יעקב רמון, ד"ר אדוארד פרידמן, ד"ר גיל רביב, ד"ר אלכסנדר וולקוב וד"ר ניר קליינמן מהמרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר, וד"ר אביתר מוריאל, ד"ר מוניקה הוסר, ד"ר גבריאל קוגן וד"ר ואלרי גלדיש מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]