ג'ון אוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון אוסטין
תאריך לידה 28 במרץ 1911
תאריך פטירה 8 בפברואר 1960 (בגיל 48)
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של השפה
הושפע מ ראסל, רייל
השפיע על האברמאס, סרל

ג'ון לנגשו אוסטיןאנגלית: John Langshaw Austin;‏ נולד ב-28 במרץ 1911 בלנקסטר, אנגליה ונפטר ב-8 בפברואר 1960) היה פילוסוף של השפה. חיבורו המרכזי הוא "איך לעשות דברים עם מילים".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטין נולד בלנקסטר ב-1911 ולמד בבליול קולג' באוניברסיטת אוקספורד. הוא שירת ב-MI6 בזמן מלחמת העולם השנייה, ובסיום שירותו מונה לפרופסור בקתדרה לפילוסופיה של המוסר באותה אוניברסיטה. תרומתו העיקרית היא בחינת אופן השימוש במילים על מנת להפיק מהן משמעות - תאוריה של מבע ביצועי (Speech Ach).

עבודות פילוסופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרו "משמעותה של מילה" הוא ויכוח נגד פילוסופיה שנקודת מוצאה היא ניסיון להבין את משמעות המילה. לטענת אוסטין, אין דבר פשוט שהוא "המשמעות של מילה x". בשל כך עלינו להיזהר כשאנו משתמשים במילים במנותק מהשימוש הרגיל שלהם. אוסטין מספק דוגמאות כיצד שימוש זה עשוי לגרום לבעיות פילוסופיות.

במאמר "בקשה לתירוצים" (A plea for excuses), אוסטין מדגים את שיטתו הפילוסופית. הוא משתמש בסוג של משחק מילים כדי לפתח את המשמעות של מושג מפתח. אוסטין נעזר במילון כדי לבחור רשימה של מילים שקשורות למושג מסוים, ולאחר מכן מחפש בו את פירושיהן. הוא המשיך בתהליך זה עד שהמילים התחילו לחזור על עצמן, וכך מצא למעשה "משפחת מילים" שקשורה למושג המפתח.

ספרו "איך עושים דברים עם מילים'" הוא כנראה חיבורו המשפיע ביותר. אוסטין מראה שבעוד שהפילוסופים של השפה מתמקדים בעיקר במשפטים שמציגים עובדה מסוימת, אלו הם רק חלק קטן מהשימושים של הדיבור. קבוצה חשובה של אמירות אותן מכנה אוסטין "אמירות ביצועיות" (performatives), לא מדווחות על עובדה אלא הן בעצמן ביצוע של פעולה מסוימת (פעולת דיבור). לדוגמה, אם במצב מסוים אני אומר: "אני קורא לספינה זו 'המלכה אליזבת'", פירושו הדבר שאני קורא לספינה בשם, וזוהי פעולה של ממש. דוגמאות נוספות הן "אני לוקח את האשה הזאת לאשתי החוקית", או "אני מעניק את השעון הזה לאחי". כל שלוש הדוגמאות מראות שמשפט לא רק מתאר מצב או פעולה, אלא יכול גם להיות העשייה עצמה. האמירות הביצועיות נחלקות לשלושה סוגים:

  1. מעשה לוקוציוני: להגיד דבר שיש לו משמעות מסוימת/ הקשר מסוים שהוא נכון או לא - טענה או סיפור.
  2. מעשה אילוקוציוני: מילים שהן מעשים, כמו – התנצלות, הבטחה, פקודה או איום. אין בהן ממד של נכון לא נכון- אלא הן נמדדות בקריטריונים כגון: שמח/ לא שמח, תקף/ לא תקף וכדומה.
  3. מעשה פרלוקוציוני: מילים שמשיגות דבר מה באמירתן, שמניעות את האדם השומע לפעולה - מעשה של שכנוע או הטעיה, הגורם הן לתוצאות רצויות וצפויות והן להפוכות מכך.

השאיפה היא לגרום לעולם להיענות, או ליישר קו עם המילים. במחציתו השנייה של הספר אוסטין מציע שיטה יעילה לניתוח אמירות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sense and Sensibilia. Ed. G. J. Warnock. Oxford: Oxford UP, 1964.
  • Philosophical Papers. Ed. J. O. Urmson and G. J. Warnock. Oxford: Oxford UP, 1961, 1979.
  • How to do Things with Words: The William James Lectures delivered at Harvard University in 1955. Ed. J. O. Urmson, Oxford: Clarendon, 1962. ISBN 0-674-41152-8 - אוסטין, ג' ל, איך עושים דברים עם מילים, תרגום: גיא אלגת, עריכה מדעית: ענת מטר, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2006

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "How to Talk: Some Simple Ways". Proceedings of the Aristotelian Society. 53 (1953): 227-246.
  • "Other Minds". In Austin, Philosophical Papers, ed. J. O. Urmson & G. J. Warnock. Oxford: Oxford University Press, 1961 [Originally published in 1946].
  • "Performative Utterances". In Austin, Philosophical Papers, ed. J. O. Urmson & G. J. Warnock. Oxford: Oxford University Press, 1961.
  • "A Plea for Excuses". In Austin, Philosophical Papers, ed. J. O. Urmson & G. J. Warnock. Oxford: Oxford University Press, 1961.
  • "Performative-Constative". In The Philosophy of Language, ed. John R. Searle. Oxford: Oxford UP, 1971. 13-22.
  • "Three Ways of Spilling Ink", The Philosophical Review, 75, no.4, (October 1966): 427-440.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]