ג'ורג'ו וזארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן עצמי של ג'ורג'יו וזארי

ג'ורג'ו וזאריאיטלקית: Giorgio Vasari;‏ 30 ביולי 1511 - 27 ביוני 1574) היה צייר ואדריכל איטלקי, הידוע בעיקר בשל הביוגרפיות שכתב על אמנים איטלקיים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וזארי נולד בעיר ארצו שבחבל טוסקנה. בהמלצת בן-דודו, לוקה סיניורלי, הוא הפך לתלמידו של גוליאלמו דה מרסיליה, צייר מוכשר של ויטראז'ים. בגיל 16 הוא נשלח לפירנצה, למד שם ברוח ההומניסטית והכיר את מיכלאנג'לו, שציוריו השפיעו רבות על וזארי.

בשנת 1529 הוא ביקר לראשונה ברומא ולמד את יצירותיהם של רפאל ובני תקופתו. הציורים המנייריסטים של וזארי הוערכו יותר בתקופת חייו מאשר לאחר מכן. הוא הועסק על ידי פטרוני אמנות ממשפחת מדיצ'י ועבד ברחבי איטליה. רבים מציוריו שרדו עד היום, כשהחשובים מביניהם הם ציור הקיר והתקרה שהוא צייר במשך 10 שנים בפאלאצו וקיו בפירנצה, וציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של הדואומו של פירנצה, אותם סיים הצייר פדריקו צוקרי.

וזארי היה יותר מוצלח כאדריכל מאשר כצייר. שער הכניסה של גלריית אופיצי, אותו תיכנן, מהווה יצירה ייחודית של תכנון אורבני המשמש גם ככיכר ציבורית וגם כרחוב ייחודי בסגנון הרנסאנס. וזארי גם בנה את המבנה המחבר בין האופיצי לארמון פיטי ומכסה את פונטה וקיו, הנקרא כיום מסדרון וזארי, על שמו של האמן.

וזארי נהנה ממוניטין רב בזמנו וצבר ממון רב. בשנת 1547 הוא בנה לעצמו מעון מרשים בעיר הולדתו, ארצו, אותו הוא גם קישט בציורים רבים, שכיום משמש כמוזיאון לזכרו. הוא נבחר כאחד מחברי מועצת העיר, ולבסוף נבחר כראש המועצה.

בשנת 1563 הוא השתתף בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה ("Accademia del Disegno", כיום האקדמיה לאמנות של פירנצה), שבראשה עמד (באופן סמלי) מיכלאנג'לו.

וזארי מת בפירנצה ב-27 ביוני 1574.

חיי האמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער של ספרו של וזארי על חיי האמנים

כהיסטוריון האמנות האיטלקי הראשון, וזארי ייסד ז'אנר חדש: אנציקלופדיה של ביוגרפיות של אמנים. ספרו, "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר" (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori), שיצא לאור בשנת 1550 והוקדש לקוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה, משמש מקור חסר תקדים לחוקרי אמנות והיסטוריה כיום. הספר כולל מחקר יקר לעין ערוך של השיטות הטכניות בהם השתמשו באמנות של התקופה. וזארי היה הראשון שהשתמש במילה "רנסאנס" בדפוס. הספר שוכתב והורחב בשנת 1568 ונוספו לו פורטרטים של האמנים.

הספר נוטה מאוד לטובת האמנים הפלורנטינים, ומייחס להם את כל ההתפתחויות החדשות באמנות הרנסאנס, כגון המצאת אמנות הגילוף. אמנויות באזורים אחרים באירופה, ובעיקר אמנות ונציאנית, נתקלות בהתעלמות שיטתית בספר. בין המהדורה הראשונה לשנייה וזארי ביקר בוונציה ולכן במהדורה השנייה הוא נותן יותר יחס לאמנות הוונציאנית (ומכניס סוף סוף גם את טיציאן לספר), אולם עדיין הספר נשאר לא נייטרלי.

בתוך הביוגרפיות של וזארי ניתן למצוא רכילויות משעשעות רבות. רבות מהאנקדוטות שלו נראות אמיתיות, אולם ככל הנראה רובן המצאת דמיונו. אנקדוטות אחרות הן בדיות ברורות, כמו הסיפור על ג'וטו הצעיר שצייר זבוב על ציור של מורו צ'ימבואה, לאחר שזה האחרון ניסה במשך זמן רב להעיף זבוב אמיתי מהציור. אולם רוב ההערות האסתטיות של וזארי היו מדויקות וללא משוא פנים. הוא לא ניסה לחקור לגבי תאריכים מדויקים, כפי שהיסטוריוני אמנות מודרניים עושים, ולכן הביוגרפיות שלו הן נכונות ביותר לגבי האמנים מתקופת חייו. למרות הבעיות העובדתיות הרבות בספרו של וזארי, הוא עדיין נחשב לקלאסיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירותיו של וזארי[עריכת קוד מקור | עריכה]