פרסאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסאוס עם ראשה הכרות של הגורגונה מדוזה מאת אנטוניו קנובה; מוזיאון הותיקן, רומא.

פרסאוסיוונית Περσεύς) הוא גיבור במיתולוגיה היוונית. התפרסם בהרג המדוזה והצלת אנדרומדה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסאוס היה בנה של דנאי ( ביוונית: Δανάη), שהייתה בתו היחידה של אקריסיוס מלך ארגוס. האחרון, מאוכזב מכך שלא היה לו יורש עצר, פנה לאורקל ושאל האם זה ישתנה. האורקל סיפר לו שיום אחד הוא ייהרג על ידי בנה של בתו. באותו זמן היא הייתה עדיין חסרת ילדים, ולכן החליט אקריסיוס לנעול אותה בחדר אטום מברזל, הנמצא במגדל, במטרה לשמור עליה כך. אולם זאוס בא אליה בצורה של גשם של זהב, ועיבר אותה. לאחר זמן קצר, ילדם פרסאוס נולד.

אקריסיוס לא שמח על כך, אולם כיוון שלא רצה להעלות עליו את זעם האלים, החליט לא להרוג את בתו ונכדו אלא לשלח אותם על פני הים בתוך קופסת עץ. הם נשטפו לחוף של האי סריפוס, שם הם נלקחו על ידי דיקטיס, אחיו של המלך פולידקטס, אשר גידל את הילד עד בגרותו. לאחר זמן מה פולידקטס התאהב בדנאי ורצה להעלים את פרסאוס. לכן הוא תכנן תוכנית - לשלוח את פרסאוס למשימת התאבדות.

פולידקטס נתן לפרסאוס כמה רמזים עבים על כך שהוא היה שמח לקבל את ראשה של מדוזה, אחת מהגורגונות, אשר כל המביט בהן הופך לאבן. לאחר מכן הוא הצהיר שהוא חושק בהיפודמיה ולכן הוא זקוק לכך שאנשיו יתנו לו סוסים (כחלק ממיתוס אחר). בוש ונכלם מכך שאין לו דבר לתת, פרסאוס עזב במטרה לתת לו את ראשה של מדוזה. הוא ידע שמשימה זו לא קלה, ובמשך זמן רב הוא התהלך ללא תקווה למצוא את מדוזה או ביכולת לסיים את משימתו אם הוא אכן ימצא אותה.

האלים הרמס ואתנה באו לעזרתו. הם הובילו אותו לגראהאה, שלוש נשים זקנות אלמותיות עם עין אחת ושן אחת שחלקו ביניהן, ואחיות של הגורגונות. פרסאוס לקח את העין ואמר שלא יחזירה כל עוד לא יקבל הכוונה. בתמורה לעין, הגראיות הפנו אותו להספרידות, נימפות שהעניקו לו תיק מכושף בו יוכל לשמור בבטחה את ראשה של מדוזה. פרט לכך הוא קיבל מהאלים גם סנדלים מכונפים, כובע של האדס אשר הפך אותו לבלתי נראה, מגל ומגן עם מראה בצידו החיצוני. עם כל אלה הוא הצליח להתקרב לגורגונות הישנות. על ידי הסתכלות בהשתקפות של מדוזה במגן שלו הוא יכל להתקרב בבטחה אליה ולערוף את ראשה. שתי הגורגונות הנותרות רדפו אחריו, אך הוא הפך לבלתי נראה ונעלם.

בדרך חזרה לסריפוס, פרסאוס עצר באתיופיה (לפי גרסאות אחרות- מצרים, או יפו), אשר עליה שלטו המלך כפאוס והמלכה קסיופאה. קסיופאה, אשר התגאתה ביופיה השווה ליופיין של נימפות הים, עוררה את כעסו של פוסידון אשר הציף את האדמה בשיטפון ושלח מפלצת ים שהרגה אנשים ובעלי חיים רבים. האורקל של אמון הצהירה שלא תהיה הקלה בנקמתו של פוסידון כל עוד המלך לא ייתן את בתו אנדרומדה למפלצת ולכן היא נקשרה לאבן על החוף, מחכה למפלצת. פרסאוס מצא אותה, הרג את המפלצת, שיחרר אותה ונישא לה, על חשבונו של פינאוס, ארוסה לפני כן. בחתונה עצמה התפתחה תגרה בין פרסאוס ופינאוס, ופינאוס הפך לאבן למראה ראשה של מדוזה. אנדרומדה נסעה יחד עם בעלה לטירינס בארגוס, והייתה למקימת משפחת פרסידאה דרך בנה, פרסס. לאחר מות בעלה מיקמה אותה אתנה בקבוצת כוכבים בצפון השמיים, ליד פרסאוס וקסיופאה. סופוקלס ואוריפידספייר קורניל בזמנים המודרניים) הפכו את הסיפור לנושא של טרדגדית רבות, והתקריות הוצגו במספר עבודות אמנות עתיקות.

כאשר חזר פרסאוס לסריפוס, וגילה שאמו הייתה נתונה להתעללות מצדו של פולידקטס, הרגו, והמליך את דיקטיס למלך. לאחר מכן, החזיר פרסאוס את האביזרים שקיבל מהאלים, ונתן את ראשה של מדוזה כמתנה לאתנה. בדרכו חזרה למולדתו ארגוס פגש את אקריסיוס, והרגו בטעות בכידונו, ובכך מילא את נבואת האורקל לאקריסיוס. מבויש מדי מכדי לחזור לארגוס, נתן פרסאוס את הממלכה למגפנטס בנו של פרואטוס (אחיו של אקריסיוס) ונטל את השלטון בממלכת הטירינס. כמו כן הקים את מיקנאה ומידאה בממלכה זו.

אבאס היה חבר טוב של פרסאוס.

אגדה אחת מספרת שפרסאוס הפך את הטיטאן אטלס להרי אטלס בעזרת ראשה של מדוזה, כאשר האחרון סירב לתת לפרסאוס מחסה.

לפרסאוס ואנדרומדה היו שישה בנים: פרסס, אלקאוס, הלאוס, מסטור, סטנלוס ואלקטריון. הראשון עזב כנראה את אתיופיה והפך למקים שושלת הקיסרות של פרס (ומכאן דמיון השמות פרס ופרסס). צאצאיו של פרסאוס שלטו במיקנאה, החל מאלקטריון, לאחר מכן יוריסטאוס, אחר כך אטריאוס קיבל את הממלכה, ובזמן מאוחר יותר גם הגיבור הרקולס, בנו של אמפיטריאון.

האגדה של פרסאוס עובדה לסרט הקולנוע "התנגשות הטיטאנים", הסרט האחרון שכלל את האפקטים המיוחדים של ריי האריהאוסן, ובסרט ההמשך שלו "זעם הטיטאנים". עיבוד נוסף לסיפור פרסאוס נעשה בסדרת הספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסאוס בוויקישיתוף