ג. עיטור

ג. עיטור הוא שם העט של עיטור גלביץ (1932 - מאי 1993), כתב הבידור הראשון בישראל, אשר כתב בעיתונים עולם הקולנוע, להיטון, העולם הזה וחדשות וסיקר את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב.

גלביץ נולד בעפולה, הוריו היו שניהם רופאים, שעלו לארץ ישראל מרוסיה והתגוררו בקיבוץ תל יוסף. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בתל אביב. עם סיום לימודיו ושירותו הצבאי יצא ללמוד משפטים בסורבון, בפריז. כהכנסה צדדית שלח כתבות עיתונאיות על חיי כוכבי הקולנוע ואנשי הבוהמה של פריז ל"עולם הקולנוע" עליהן חתם בשם "ג. עיטור" שנראה אלגנטי ומיסתורי. אט אט נטש את לימודי המשפטים לטובת פיתוח מקצועו החדש. הוא בילה במסיבות ואירועים שונים והכיר אישית חלק מהכוכבים עליהם כתב.

בסוף שנות החמישים חזר לישראל, מבלי שסיים את לימודי המשפטים, אך לאחר שקשר קשרים בתעשיית הבידור באירופה. הוא קיבל שני טורים בעיתון "עולם הקולנוע": "מה נשמע בתל אביב" שהיה בעיקרו מדור רכילותי, אך כלל גם ידיעות הקשורות בהפקות סרטים וליהוק ו"רומא-פריז-לונדון", שכלל ידיעות מן העולם שהתבססו על חומרים שהתפרסמו במגזינים ועל קשריו האישיים של עיטור. הוא נסע לפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם וצולם עם רבים מכוכבי התקופה בהם ג'ינה לולובריג'ידה, ז'אן פול בלמונדו, אלן דלון, אינגריד ברגמן, איב מונטן, מייק ברנט, בריז'יט ברדו ועוד.

לדברי מכריו כג'וזי כץ, תמר גלבץ (שהיא אחיינית של עיטור), ארייה רייכמן (שהיה עורך "להיטון") ולביאה הון עד להגיעו של עיטור לארץ לא עסקו העיתונים כמעט בתעשיית הקולנוע בעולם או בישראל והוא היה זה שהקים למעשה תחום עיתונאי זה. סיקורו היה אמפטי ומעריץ והוא לא העביר דברי ביקורת על מושאי כתבותיו או התייחס אליהם באופן ציני. תכונות אלה גרמו לכך שלא מצא את מקומו בתקשורת הצינית והביקורתית של שנות השמונים ואילך, גם כאשר הוזמן לסקר את פסטיבל קאן עבור העיתון "חדשות", בהזמנתו של גל אוחובסקי.

קישורים חיצוניים

• גילי איזיקוביץ, אביו הרוחני של גיא פינס, עכבר העיר, 30 באוקטובר 2009
• דוד שליט, ג. עיטור מאושר מתמיד